הצעדים האמריקאים במערכה הכלכלית הנלווית למלחמת רוסיה-אוקראינה
סנקציות על טרנסאקציות פיננסיות
- U.S. Specially Designated Nationals List הינה הרשימה האמריקאית הכוללת ישויות שונות (אישים, חברות, נכסים, כלי תחבורה ועוד) שכל היבט של עסקה מולם אסורה עבור אדם הכפוף לסמכות השיפוט של ארה"ב. התקשרות עסקית אסורה עם ישות רשומה או עם ישות שבבעלות 50% או יותר של ישות רשומה. רשימת ה-SDN מכפיפה את מושאיה להחרמת נכסים והגבלות ויזה. הרשימה מנוהלת על ידי המשרד לבקרת נכסים זרים (OFAC) במשרד האוצר האמריקאי. בחודשים האחרונים הוספו לרשימה ישויות רוסיות ובלארוסיות לרבות ממגזרי הפיננסיים, האנרגיה, התחבורה והשינוע, הצבא הביטחון והתעשיות הצבאיות, אליטות ואוליגרכים ועוד. למאגר הישויות ברשימת ה-SDN וכלי חיפוש ראו קישור זה.
עבור ישויות ישראליות (חברות, יחידים, גופים ממשלתיים ואחרים) ביצוע עסקאות עם גופים ברשימת SDN עשוי להיות בלתי אפשרי או בלתי חוקי בשל הדומיננטיות של המערכת הפיננסית האמריקאית. ישראלים כפופים לסנקציות SDN במידה ופעילותם כפופה לסמכות השיפוט האמריקאית. במונחים של סנקציות SDN, סמכות השיפוט של ארה"ב חלה על:
- פעילות של גורמים אמריקאים (אזרחי ארה"ב, תושבי קבע, ישויות המאורגנות על פי חוקי ארה"ב, חברות בת של חברות זרות בארה"ב ו/או כל אדם שנמצא פיזית בארה"ב).
- מוסדות פיננסיים בארה"ב וסניפיהם מחוץ לארה"ב, בכל מקום שבו הם נמצאים.
- בנסיבות מסוימות, מוצרים וטכנולוגיה של ארה"ב.
- בשל השכיחות של הדולר האמריקאי ודומיננטיות המערכת הפיננסית של ארה"ב, גם עסקאות שעל פניו לא בהכרח כפופות במישרין לסמכות השיפוט של ארה"ב, עשויות להיות כפופות לסמכות השיפוט האמריקאית בהינתן אחד או יותר מהמצבים הבאים:
- העסקה בוצעה בדולר אמריקאי.
- העסקה סולקה באמצעות מוסד פיננסי בארה"ב (גם במקרה שמדובר במטבע שאינו דולר אמריקאי).
- העסקה בוצעה באופן דיגיטלי, כולה או חלקה, דרך ארה"ב (לדוגמא באמצעות מערכת מחשבים בארה"ב).
+
(Sectoral Sanctions Identifications List) - רשימת הסנקציות הסקטוריאליות כוללת אישים הפועלים במגזרים של הכלכלה הרוסית שהוגדרו כתורמים למשבר באוקראינה. הכלל ברשימה אינה בהכרח מטילה סנקציות על הגורמים הכלולים בה. במידה ומוטלות סנקציות, אותם גורמים יכללו גם ברשימת SDN (וראו פירוט מעלה). לרשימתSSI מעודכנת ראו קישור זה.
+
(Correspondent Account or Payable-Through Account) - הסנקציות של רשימת ה-CAPTA אוסרות על מוסדות פיננסיים אמריקאים לפתוח או לנהל חשבונות מתכתבים או חשבונות לתשלום עבור, או מטעם, מוסדות פיננסיים זרים הנכללים ברשימה. כמו כן הסנקציות אוסרות על עיבוד עסקאות הכוללות מוסדות פיננסיים זרים הכלולים ברשימה. למאגר הישויות ברשימת ה-CAPTA וכלי חיפוש ראו קישור זה.
+
מגבלות שהוטלו ב-2021 על הסחר בשוק הראשוני של אג"ח ממשלתי רוסי הורחבו לשוק המשני של אג"חים אלו. המגבלה אוסרת על מוסדות פיננסיים אמריקאים[1] להשתתף בשוק המשני של איגרות חוב שהונפקו לאחר 1 במרץ 2022 על ידי הבנק המרכזי הרוסי (Central Bank of the Russian Federation), קרן העושר הלאומית של רוסיה (National Wealth Fund of the Russian Federation) או משרד האוצר הרוסי (Ministry of Finance of the Russian Federation).
בנוסף, נאסר על גורמים אמריקאים לסחור בחוב או בהון חדש של ישויות תאגידיות מסוימות, ברכושן או באינטרסים שלהן ברכוש, ולספק להן מימון.
כך, ישראלים צפויים להיתקל בחסמים בסחר באג"ח ממשלתיות רוסיות הנקובות בדולר אמריקאי בשווקים משניים, ובקשיים משמעותיים לסחור באג"ח רוסיות הנקובות ברובל בשווקים משניים בינלאומיים. בנוסף, ישראלים עשויים להתקשות לסחור בחוב או בהון חדשים של התאגידים המפורטים בקישור מעלה.
+
ב-8 במרץ ארה"ב פרסמה צו נשיאותי המפרט את האיסורים הבאים:
- יבוא מרוסיה לארה"ב של נפט גולמי, נפט, דלקי נפט, שמנים ומוצרים מזוקקים, גז טבעי נוזלי, פחם ומוצרי פחם.
- השקעות חדשות במגזר האנרגיה הרוסי על ידי גורמים אמריקאים (בכל מקום בו האחרונים נמצאים).
- אישור, מימון, סיוע או ערבות על ידי גורמים אמריקאים לעסקה שתבוצע על ידי אדם זר, במידה והעסקה הייתה אסורה לגורמים אמריקאים לפי סעיפים א' ו-ב'.
+
למאגר וכלי חיפוש לכלל הישויות הנתונות לסנקציות של המשרד לבקרת נכסים זרים של מחלקת האוצר האמריקאית ראו קישור זה.
למידע נוסף אודות הסנקציות שמטילה מחלקת האוצר האמריקאית על רוסיה, ראו קישור זה.
למידע נוסף אודות הסנקציות שמטילה מחלקת האוצר האמריקאית על בלארוס, ראו קישור זה.
אודות סנקציות המבוצעות על ידי המשרד לבקרת נכסים זרים ראו קישור זה.
+
הטלת מגבלות אמריקאיות על יצוא מוצרים לרוסיה ולבלארוס
כחלק מסל התגובות האמריקאיות ללחימה באוקראינה, המחלקה לתעשייה וביטחון (BIS) של מחלקת המסחר האמריקאית הטילה צעדי פיקוח ייצוא נרחבים, חלקם חדשניים ומורכבים, למול רוסיה ובלארוס. צעדים אלו נוגעים למגוון רחב של פריטים הן מתוצרת ארה"ב, וכן של תוצרת של מדינות שאינן ארה"ב ושלא הייתה מפוקחת בעבר.
למעט מקרים חריגים, ייצוא מארה"ב, וייצוא חוזר מחו"ל, של כל סחורה, תוכנה או טכנולוגיה הכפופים לתקנות מינהל היצוא (Export Administration Regulations, EAR) ומצוינים ברשימת בקרת המסחר (Commerce Control List, CCL), בין אם מתוצרת ארה"ב או מתוצרת חוץ, ידרשו ברישיון אם נועד לרוסיה או בלארוס.[1] רבים מסוגי הפריטים והטכנולוגיות לא נדרשו בעבר ברישוי ייצוא לרוסיה ולבלארוס, ומטרת דרישות הרישוי החדשות הינה להצר את יכולתה של רוסיה לרכוש פריטים שהיא לא יכולה לייצר בעצמה בתחומים הנ"ל.
כמו כן, הורחבו תכולות הכלל הנוגעות לייצוא למשתמשי קצה צבאיים, באופן שכל סוג של פריט (בין אם נתון לרשימות הפיקוח או לא) שמוצאו בארה"ב ידרש בבקשה לרישיון ייצוא. בקשות אלו יידחו, כאשר תהיה ידיעה שהוא מיועד לשימוש קצה או משתמש קצה צבאי, רשום או לא רשום, ברוסיה או בלארוס (קודם לכן ההגבלות נגעו לפריטים שפוקחו מטעמי אנטי-טרור). בד בבד, הורחבה רשימת משתמשי הקצה של צבא רוסיה (כולל משרד ההגנה) וצבא בלארוס ברשימת הישויות (Entity List), להם מוצמדת הערת שוליים מספר 3 המעידה על סיווג זה.
בנוסף למיקוד במגזר הבטחוני הרוסי, מחלקת המסחר האמריקאית הטילה מגבלות ייצוא גם למול מגזר הנפט והגז הרוסי. הבקרות החדשות מכוונות בעיקר לתעשיית בתי הזיקוק מתוך כוונה להגביל את ההכנסות היכולות לתמוך ביכולות הצבאיות. דרישת הרישיון חלה על כל היצוא, היצוא החוזר וההעברות של רשימת פריטים מוגדרת, ללא תלות בידיעה אודות משתמש הקצה.
בצעד חריג, מחלקת התעשייה והביטחון אף הטילה מגבלות על ייצוא מוצרי יוקרה ומותרות אמריקאים שיעדם הוא רוסיה ובלארוס (כלל הצרכנים), ולאוליגרכים ולגורמים עוינים רוסיים ברחבי העולם (שהוכללו ברשימות ה-SDN). מוצאי היוקרה והמותרות הינה מהתחומים: משקעות חריפים, מוצרי טבק, מוצרי ביגוד, תכשיטים, רכבים ועתיקות (וראו קישור זה, עמ' 49-25).
הרחבה נוספת של תכולות פיקוח הייצוא התבצעה במהלך חודש מאי כאשר הוטלו מגבלות על ייצוא מוצרים המשמשים את התעשייה הרוסית, ממוצרי עץ ועד מכונות וכלים לבנייה (לפירוט ראו קישור זה). תכליתו של צעד זה הינו לשלול מממשלת רוסיה ציוד ומשאבים המסייעים ביצירת הכנסות המקיימות את הפעילות הצבאית שלה.
בחינת הבקשות לרישיון ייצוא לרוסיה ולבלארוס יבחנו על ידי מחלקת המסחר תחת מדיניות מחמירה של דחייה. החרגות שייבדקו באופן פרטני יהיו, לדוגמא, בתחומים הקשורים בבטיחות טיסה, בטיחות ימית, צרכים הומניטריים, שיתוף פעולה ממשלתי בחלל, תשתית תקשורת אזרחית, פעילויות בין-ממשלתיות, ולתמיכה בפעולות מוגבלות של חברות משותפות.
בנוסף לרוסיה ולבלארוס, מחלקת המסחר הטילה בקרות ייצוא מקיפות למול אזורי דונצק ולוהנסק הכוללות את כל הפריטים הכפופים לתקנות מנהל הייצוא האמריקאיות למעט חריגים, כגון מזון, תרופות ותוכנות מסוימות מבוססות אינטרנט לתקשורת אישית.
[1] יוצאי דופן הינם פריטים המסווגים ברשימת בקרת המסחר תחת סעיפים 5A992 ו-5D992 הנוגעים להצפנה ומיועדים לסוגים מסוימים של משתמשים אזרחיים.
+
בשלהי מרץ 2022, נכנסו לתוקפם כללי פיקוח ייצוא חדשניים למול רוסיה ובלארוס העוסקים בדרישות רישוי לייצוא מוצרים שיוצרו מחוץ לארה"ב באמצעות טכנולוגיה אמריקאית. מטרתם של הכללים החדשים הינה לבסס שליטה אמריקאית על ייצוא לרוסיה ובלארוס של מוצרים מתוצרת חוץ (שאיננה אמריקאית).
כללים אלו מכפיפים, במקרים המפורטים מטה, פריטים מתוצרת שאיננה אמריקאית, ובכלל זאת פריטים המיוצרים בישראל, לתקנות מינהל הייצוא האמריקאי ולעמידה בקבלת רישיון ייצוא אמריקאי (בקשות ייבחנו תחת מדיניות של דחייה) במידה והם מיועדים לרוסיה או לבלארוס:
- כלל לפיקוח על מוצר-ישיר-זר (Russia/Belarus Foreign Direct Product Rule, FDP Rule) - פריטים המצוינים ברשימת בקרת המסחר (Commerce Control List, CCL):
- המיוצרים ע"י טכנולוגיה, תוכנה או ציוד אמריקאים המצוינים תחת קטגוריות 9-3 ברשימה בקרת המסחר, או
- המיוצרים על ידי מפעלים או ציוד מהותי שהם עצמם, המפעלים או הציוד, תוצר של ציוד, תוכנות או טכנולוגיות שמקורם בארה"ב ומצוינות תחת קטגוריות 9-3 ברשימה בקרת המסחר.
- כלל לפיקוח על מוצר-ישיר-זר למשתמשי קצה צבאיים (Russia/Belarus Military End-User Foreign Direct Product Rule, MEU-FDP Rule) לפיו פריטים מכל סוג (גם אם הפריט עצמו לא נכלל ברשימת בקרת המסחר):
- המיוצרים מכלל סוגי הטכנולוגיה, תוכנה או ציוד המתוארים ברשימת בקרת המסחר (CCL), או
- המיוצרים על ידי מפעלים או ציוד מהותי שהם עצמם, המפעלים או הציוד, תוצר של ציוד, תוכנות או טכנולוגיות שמקורם בארה"ב ומצוינות ברשימה בקרת המסחר.
- בנוסף לכללי מוצר-ישיר-זר, גם פריטים שתכולתם כוללת למעלה מ-25% של רכיבים מתוצרת אמריקאית המסווגים ברשימת בקרת המסחר (CCL) בקטגוריה 'נגד-טרור' (Anti-Terrorism, AT), מוכפפים עתה לפיקוח ייצוא אמריקאי כאשר יעדם הינו רוסיה ובלארוס.
+
קישורים שימושיים:
- לצעדי פיקוח הייצוא למול רוסיה וכתגובה ללחימה באוקראינה, ראו עדכונים בעמוד הלשכה לתעשייה ולביטחון של מחלקת המסחר האמריקאית בקישור זה.
- Specially Designated Nationals And Blocked Persons List (SDN) Human Readable Lists
- Russian Harmful Foreign Activities Sanctions
- Frequently Asked Questions
תאריך עדכון אחרון: 5.7.2022