ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
טלרפואה הינה אבחון, טיפול ומניעה של מחלות או פציעות באמצעות שימוש של מומחה בתחום הרפואה בטכנולוגיות תקשורת. מדובר על תחום מתפתח שאפיונו העיקרי הינו טיפול מרחוק באמצעות טכנולוגיה.[1] טלרפואה מאפשרת נגישות ויעילות רבה יותר של שירותי רפואה במיוחד בקרב קהילות ואזורים בהם הנגישות לשירותים אלו מוגבלת, כגון אזורים עם מחסור ברופאים, בקרב אנשים בעלי נגישות נמוכה ואלו הנדרשים לטיפול מידי בעת חירום.
התחום היה קיים גם טרם מגיפת הקורונה, אך עם התפשטותה התגברו ועלו אתגרים בקיום טיפולים פנים אל פנים. מדינות ה-OECD הבינו את החשיבות של טלרפואה בתקופת המגפה והקלו על מגבלות שהיו בעבר על התחום. הקלות אלו כללו את הסרת האיסור על טלרפואה בקרב תשע החברות שטרם אישרו את פתיחת התחום בגבולותיהן והרחבת האישורים הקיימים בקרב חברות אחרות כגון מתן אישור לקיום התייעצות מרחוק במפגש ראשוני מול רופא.
בזכות טכנולוגית הטלרפואה התאפשרו מעקב אחר חולים כרוניים בעתות סגרים, טיפול בחולים בקבוצות סיכון ללא צורך בחשיפתם לחולים אחרים ויצירת קשר עם חולים בבידוד, גם כאשר המגפה הייתה בשיאה. מחקר של ה OECD-על מגיפת הקורונה ועתיד הטלרפואה[2] סוקר את השינויים שקרו בתקופה זו ומספק המלצות כיצד ניתן להיערך להתפתחות והתרחבות התחום.
על פי המחקר, מדינות ה-OECD המובילות בתחום זה בשנת 2020 היו ספרד ודנמרק עם קיום של כמעט כמחצית מההתייעצויות הרפואיות באופן מקוון. המדינה עם נתח ההתייעצות המקוונות המשמעותי ביותר אחריהן הנה אסטוניה עם כ-36% ומיד לאחריה ישראל עם כ-29% , שהינם פי 2 מנתח ההתייעצויות המקוונות בשנת 2019.
נתון מעניין נוסף בדו”ח הינו כי ישראל הייתה אחת מחמשת המדינות הבודדות ב-OECD בהן היו תמריצים כלכליים לספק שירותי טלרפואה גם טרם משבר הקורונה. מדינות עם מדיניות דומה הינן אוסטרליה, גרמניה, איסלנד ופורטוגל, ובשנת 2020 חמש מדינות נוספות אימצו את מדיניות זו ביניהן אסטוניה, ארה”ב וקוריאה.
ומה הלאה?
עם דעיכת המגפה נשאלות השאלות: האם להמשיך לקדם טלרפואה? איך לבנות רגולציה מתאימה לכך? איך לדאוג לשמור על רמת האיכות שלה?
ה-OECD מציע שלוש המלצות רלוונטיות לממשלות על מנת למטב את פעילותן בתחום:
- למפות ולהבין מי המטופלים שמשתמשים בטלרפואה, מאילו סיבות הם משתמשים או לא בשירות זה ומה קורה להם לאחר הטיפול. מידע זה יאפשר הבנה טובה יותר לגבי ההשפעות של טלרפואה בנושאים כמו הגברת נגישות והאם שירות זה מהווה גורם חליפי או משלים לרפואה פנים-אל-פנים.
- לבחון האם אופן האספקה והתמחור של שירותי טלרפואה מספקים תמריץ לקידום רפואה איכותית. ממשלות שונות השתמשו בתמריצים כלכליים שונים לקדם את התחום, אך על אף שכמות המשתמשים עלתה יש לבדוק אם תמריצים אלו מספקים גם תשתית לרווחיות, מקצועיות ותחרותיות.
- לקדם אינטגרציה עם רפואה מסורתית באופן שיאפשר מעבר חלק בין אופני הטיפול השונים. כיום, במקרים רבים קיימת הפרדה בין הפלטפורמות השונות. יש צורך בזרימה טובה של מידע ויצירת אחידות גבוהה יותר בין הפלטפורמות.
המלצות אלו מהוות קווים מנחים לבנייה של מדיניות אפקטיבית ומספקות יסודות שיאפשרו פיתוח רב יותר של התחום בעתיד. ניתן להעמיק במחקר וממצאיו בקישור זה.
משלחת משרד הכלכלה והתעשייה תמשיך לעקוב, לשתף ולהנגיש את ממצאי ה-OECD בתחומים השונים לציבור הרחב ולתעשייה.
