ארכיון תגיות: תעסוקה

כישורים הפכו למטבע הגלובלי של כלכלות המאה ה-21. ללא השקעה הולמת במיומנויות, ההתקדמות הטכנולוגית אינה מתרגמת לצמיחה כלכלית, ומדינות אינן יכולות להתחרות יותר בחברה גלובלית המבוססת על ידע. מדדים חדשים שפרסם ה-OECD, מזהים מספר אתגרים מהותיים בתחום זה עבור ישראל. מאת: ד”ר לאורה בראון כישורים הם הגורם החיוני בהתקדמות כלכלית …

האם אדם הוא בר תחליף בידי מכונה? אנחנו יודעים זה מכבר שרובוטים מסוגלים למוטוריקה עדינה, כושר עמידה ועוד שהם מעבר ליכולות אנושיות רגילות. אך מה באשר לכישורים חברתיים נדרשים ככושר שכנוע או דמיון?

שוק העבודה העתידי הוא דיגיטלי, וכדי לשמור על רלוונטיות (ועל מקום העבודה) כדאי לכולנו להיערך ולהתאים את סט הכישורים שלנו כבר מעכשיו

באיזו מדינה אחוז דמי האבטלה ביחס למשכורת המעסיק הקודם היא הגבוהה ביותר (בין מדינות ה-OECD?) היכן הנמוכה ביותר? ואיפה נמצאת ישראל ביחס לממוצע מדינות ה-OECD?

שיעור הצעירים שאינם עובדים או לומדים

למעבר לאאוטלוק התעסוקה המלא לשנת 2018 לחצו כאן

אחד האתגרים של מדינת ישראל הוא להאיץ, להרחיב ולהעמיק את החלחול מטה לכל שכבות ומגזרי האוכלוסיה של ההצלחות הכלכליות שנחשבות פלא כלכלי עולמי וזוכות להערכה רבה גם בארגון" כרמל שאמה הכהן בראיון ל-ynet על פרסום האאוטלוק

כחלק ממסדרת מחקרים של ה-OECD אודות חינוך והכשרה מקצועית, פורסמה היום סקירה המעריכה את שיטות החניכות, החינוך וההכשרה המקצועית בישראל ומספקת המלצות מדיניות בתחום

ה-OECD מצא כי ישראל מובילה בתחום המחקר האיכותי ונמצאת במקום בולט בתחומי הדיגיטל, מידע ותקשורת. מה זה אומר על שוק העבודה העתידי, הצורך במשכורות שהולמות שעות עבודה ועל פערי מגדר?

הוועדה לחינוך והכשרה מקצועית מתקיימת בימים אלה ודנה בשאלות של הכשרה מתאימה, מימון, מנטורינג ועוד. מורן רייכמן, ראש מטה באגף להכשרה מקצועית ופיתוח כח אדם במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הציג את תכנית הסטארטר

איפה הכסף? לאורך רוב שנות המאה ה-20, העובדים החזיקו את רוב ההכנסות במדינה אך מאז שנות ה-80 חלה הדרדרות ובחלק מהמדינות החלק של ההכנסות מהתוצר הוא לא הרוב, כמו בישראל למשל שבשנת 1995 החלק של ההכנסות מהתוצר עמד על 55% ובשנת 2015 לראשונה רוב הכסף לא מגיע מעבודה. במדינות רבות המגמה הייתה דומה לאורך העשורים האחרונים אך נראה שהיא מתחילה להתהפך.

האם שוק התעסוקה בישראל הוא מכיל או מבדיל? הפער בשיעורי התעסוקה הכלליים לאלו של קבוצות פגיעות כגון: אימהות לילדים צעירים, נכים, צעירים, מהגרים ומבוגרים הוא כמעט הנמוך ב-OECD ועומד על 14% ופער זה ירד בין השנים 2006-2015 ביותר מ-7%

דוח על כישורים ותעסוקה

הדוח השנתי על הגירה ברחבי מדינות ה-OECD

מה מצב שוק התעסוקה בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD? שוק התעסוקה בישראל מפגין ביצועים מרשימים בשנים האחרונות בעיקר בכל מה שקשור לשיעור התעסוקה ואבטלה. למרות זאת ישראל ממוקמת נמוך בכל מה שקשור לשכר ו-15% מעוסקים בשכר נמוך

כדי לעודד תעסוקת אימהות, רוב המדינות מספקות מעונות יום. בישראל שיעור האימהות העבודות גבוה מעל הממוצע ועומד על 70% ושיעור הילדים מתחת לגיל שלוש הנמצאים במעונות יום עומד על יותר מ-30%

מצב התעסוקה לשנת 2017 בישראל ובמדינות ה-OECD

שיעור התעסוקה בישראל עומד על 80%, גבוה מממוצע ה-OECD. חתך לפי אוכלוסייה ומגדר ניתן לראות ששיעור התעסוקה של גברים יהודים לא חרדים גבוה מממוצע ה-OECD אך גברים ערבים וחרדים משתתפים בשוק התעסוקה בשיעורים קטנים יותר. גברים ערבים קרובים הרבה יותר לממוצע עם 80.5% (כ-5% פחות מממוצע הארגון) אך שיעור התעסוקה של גברים חרדים נמוך הרבה יותר ורחוק מהממוצע - 50.8%. לגבי נשים - נשים במגזר היהודי (לא חרדיות וחרדיות) משתתפות בשוק התעסוקה בשיעור הגבוה מממוצע ה-OECD העומד על 67.5%. שיעור התעסוקה של נשים יהודיות לא חרדיות קרוב לשיעור התעסוקה של גברים לא חרדים - 85% ואצל חרדיות הנתון יורד במעט ועומד על 80%. שיעור התעסוקה של נשים ערביות נמוך במיוחד ועומד על 35% בלבד.

הישראלים עובדים כ-100 שעות שנתיות יותר מממוצע ה-OECD וכ-16% עובדים מעל 50 שעות בשבוע. מה מצבנו ביחס לשעות ארוכות במיוחד? 5.3% מהישראלים עובדים מעל 60 שעות שבועיות, קצת יותר נמוך מהממוצע. כמעט רבע מכלל העובדים בטורקיה ובקוריאה עובדים מעל 60 שעות בשבוע

כמדי שנה מוציא הארגון את פרסום הדגל "בדרך לצמיחה" ובו הוא בודק רפורמות מבניות. כחלק מהדוח הארגון יצר רשימה של המלצות לשיפור הצמיחה והכלכלה הישראלית