ארכיון תגיות: תמ”ג

מדינות דרום-מזרח אסיה וענקיות הסחר סין והודו אחריות לנתח שוק הולך וגדל בתחום הסחר האלקטרוני שצפוי להגיע להיקף של 900 מיליארד דולר בשנת 2021 (!) על תחזיות כלכליות, תכניות ממשלתיות, סחר אלקטרוני וחברות ישראליות

הוצאה ציבורית כאחוז מהתמ"ג

הוצאות בריאות כאחוז מהתמ"ג

אירוויזיון, גירו איטליה והאתרים הקדושים - כמה באמת מבוססת כלכלת ישראל על תיירות? וביחס למדינות האחרות ב-OECD?

המדריך הכולל של מדדי פריון עובדים

ה-OECD מפרסם היום את התחזית הכלכלית העולמית וצופה שהצמיחה תמשיך לעלות אך בקצב מתון ומזהיר שהאקלים הפוליטי הנוכחי עלול לסכן התאוששות זו

בעבר, מדינות המערב היו רגילות לצמוח בקצב של 4% ואף יותר ובשנים האחרונות הצמיחה תקועה. האם הצמיחה אינה קיימת או שהבעיה היא בכלל במדדים? התמ"ג תפקידו לבדוק פעיליות כלכליות אך בעולם הדיגיטלי, פעיליות רבות עוברות מתחת לרדר של התמ"ג

אלו מילים נאמרות שוב ושוב במסדרונות ובדיוני ה-OECD?

המערב לא מצליח לחזור לימי הזוהר של צמיחה כלכלית גדולה ונושא זה מעסיק ללא הרף את הכלכלנים והפוליטיקאים. ד"ר מתיאס שמלצר טוען שאובססיית הצמיחה הינה דבר חדש יחסי ולא מביאה בהכרח לטוב חברתי. שמלצר מאשים את ה-OECD בתור משרת אידאולוגיית הצמיחה ואף טוען שאין דבר כזה צמיחה ירוקה או מכלילה

התמ"ג הוא האינדקטור שעל-פיו יישק דבר בעולם המודרני. יחד עם זאת, התמ"ג מוגבל מאוד ביכולות המדידה שלו וככל שהטכנולוגיה מתקדמת והעולם עובר לכלכלה דיגיטלית, פעיליות כלכליות רבות, לא מחושבות במדד זה

יוקר המחייה יצר את המחאה החברתית בישראל בשנת 2011 וחלק גדול מזה הוא יוקר מחירי המזון. ה-OECD עסק בנושא זה פעמים רבות וציין את מגזר החקלאות ומחסור בתחרות כגורמים ליוקר זה

בכנס ראשוני ב-OECD העוסק בצעדים פרקטיים לצמיחה חברתית, סלובניה וארה״ב הציגו את התכנית שלהם לכך הכוללת העלאת שכר, פרודוקטיביות באמצעות חדשנות והגדלת שיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה

עם פרוץ המשבר הכלכלי, ארגון ה-OECD ניסה ליצור חשיבה חדשה על כלכלה ומתוך זה צמח פרויקט NAEC שמטרתו לחשוב על פתרונות חדשים לבעיות הכלכליות. בכנס שנערך ב-OECD הוצג דו"ח הפרויקט

מחקר חדש של ה-OECD חושף את השפעת מחלות הנפש על שוק התעסוקה ובהערכה שמרנית בהערכה שמרנית השפעה על התמ"ג היא 3.5%. ארגון ה-OECD ערך מחקר במספר מדינות כדי לייצר המלצות מדיניות

ה-OECD מנסה להגביה ראות ולצפות את האתגרים, שיעמדו בפני כלכלות וממשלות ה-OECD בחמישים השנים הבאות

בעקבות המשבר הכלכלי העולמי והפערים החברתיים הגדלים, יצר ה-OECD את הפרויקט צמיחה מכלילה שמגיע כעת לשלב המודל

כמדי שנה יארח ארגון ה-OECD את כנס ה-Integrity Week (שבוע היושרה) של CleanGovBiz, שמטרתו לעודד שקיפות וניקיון כפיים המבוססים על אמון ומאבק בשחיתות בממשלות ובחברות עסקיות

ברוב מדינות ה-OECD הפערים בין העשירים לעניים הגיעו לרמה הגבוהה ביותר מזה 30 שנה וכיום, 10% העשירים ביותר מרווחים פי 9.5 מההכנסה של העשירון התחתון. מחקר חדש של ה-OECD מנסה להבין איזו השפעה כלכלית יש לפערים הללו

בזמן שתעשיית הייצור במדינות ה- OECD הולכת ומצטמצמת , תרומתם של השירותים לתמ"ג גדלה באופן עקבי: סקטור השירותים מייצג כיום יותר מ- 70% מהערך המוסף במדינות ה- OECD ובחלק מהמדינות אף עובר את ה- 75% (בניהן צרפת וארה"ב). המדינה בה רוב הערך המוסף נובע משירותי שוק (שירותים שיוצרו לצורך מכירה בשוק במחיר שנועד לכסות את עלויות הייצור ולספק רווח ליצרן) הינה לוקסנבורג, עם כ- 70% מסך הערך המוסף לתמ"ג. ואילו הערך המוסף בסקטור הבנייה הינו גבוה במיוחד בספרד ואינדונזיה (למעלה מ- 10% בשתיהן).