ארכיון תגיות: רגולציה

מאת שלי וולקוביץ ולנה זייגר אינטליגנציה מלאכותית מרתקת אותנו כבר שנים ועומדת במוקד של מגוון ספרים, סרטים וסדרות בניסיון למתוח את גבולות הדמיון והמחשבה. אך בשנים האחרונות המציאות הווירטואלית הופכת לריאלית ומעלה שאלות אתיות ואסדרתיות אקוטיות העוסקות בטווח שבין האדם למכונה. פיתוח מואץ ושימוש יומיומי בבינה מלאכותית מעלה ביתר שאת …

מידע חדש של ה- OECD על מגבלות בסחר בענפי שירותים מראה שקצב הרפורמות בעולם מאט וספקי שירותים בינלאומיים מתמודדים עם מגבלות גוברות על השקעות ועל כניסה של מומחים זרים. במדד STRI 2018 ישראל נראית כמגבילה יותר, יחסית לממוצע, ברוב ענפי השירותים. מגבלות בתחומים אלו משפיעות לרעה על יצוא וגם יבוא של שירותים, ומי שמשלם את המחיר הם הצרכנים וגם החברות שמתמודדות עם עלויות גבוהות יותר של שירותים כמו תחבורה, תקשורת ולוגיסטיקה. גם במדד מגבלות לסחר בענפי שירותים דיגיטליים ישראל מגבילה יותר מהממוצע, בעיקר בשל ענף התקשורת

מה היא בדיוק טכנולוגיית בלוקצ'יין ומה הפוטנציאל הטמון בה בהקשר של רגולציה וממשל ציבורי? מדריך שכתבו מומחי ה-OECD מעניק הסבר המפשט את הדרך שבה הטכנולוגיה עובדת, מספק דוגמאות לתמורות אפשריות במגזר הציבורי וגם סוקר תחומים רגולטוריים שבהם היא עדיין מוגבלת

ה- OECD פרסם בחודש יולי את הסקירה הראשונה של מדיניות חקלאות ומזון בהודו, בשותפות עם המועצה ההודית למחקר על יחסים כלכליים בינ"ל ומשרד המסחר ההודי. הדו"ח עב הכרס מציג - לראשונה עבור הודו - שורה רחבה של אינדיקטורים לתמיכה חקלאית, ובהתבסס על 30 שנות ניסיון של ניתוח מדיניות חקלאית ב- OECD, מבצע ניתוח כמותי ייחודי למידת ההשפעה של תמיכה ממשלתית על חקלאים וצרכנים.

חברה אזרחית חזקה היא חלק חשוב מדמוקרטיה משגשגת וה-OECD בודק האם החברה האזרחית פעילה בקבלת החלטות ממשלתיות ורגולציה וישראל ממוקמת בתחתית הטבלה

מה הסיבות לפיריון נמוך במשק בשנים האחרונות? האם ישנם תאגידים אשר פוגעים בפיריון של המשק? כיצד ניתן לזהות תאגידים אלו? האם הרגולציה במדינות המפותחות, מאפשרת לתאגידים שאינם רווחיים להישאר במשחק ולפגוע בצמיחת השוק בכללותו?

עד כמה המדינה מעורבת בשוק הפרטי? לפי מדד ה-OECD, מעורבות הממשלה בישראל בעסקים באמצעות קביעת מחירים או רגולוציה גבוהה היא בין הגבוהות במערב ולמעשה רק בטורקיה המוערבות גבוהה יותר

נועם חומסקי, מגדולי אנשי הרוח המזוהה עם אנשי השמאל הרדיקלי, התארח ב-OECD במסגרת סמינר NAEC וצייר תמונה פסימית מאוד על העולם שבו אנו חיים. לפי חומסקי, גל הפופוליזם אינו יוצא כנגד הגלובליזציה אלא כנגד התפיסה הכלכלית הניאו-ליבראלית שרוקנה את הדמוקרטיה מתוכנה

עד כמה המדינה מעורבת בשוק הפרטי? לפי מדד ה-OECD, מעורבות הממשלה בישראל בעסקים באמצעות קביעת מחירים או רגולוציה גבוהה היא בין הגבוהות במערב ולמעשה רק בטורקיה המוערבות גבוהה יותר

הפרסום השנתי על מצבם של עסקים קטנים והרגולוציה המופעלת עליהם

האם תמריצי מס יכולים לייצר צמיחה כלכלית ברת קיימא באזורים מיוחדים? מדינות רבות מנסות למשוך משקיעים זרים באמצעות תמריצי מס אך עד כמה זה יעיל? נחום איצקוביץ', מנהל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה הגיע ל-OECD להסביר על המקרה הישראלי

הודו עקפה את סין בשיעורי הצמיחה ובעוד הענק הסיני מאט צעדיו, הנמר ההודי שועט לעבר עתיד מבטיח. למרות נתוני המאקרו המצויינים, להודו יש בעיות חברתיות כלכליות רבות כגון שיעורי עוני גבוהים ומגזר חקלאי לא יעיל. ארגון ה-OECD ביצע סקירה כלכלית על הודו וממליץ על יותר ליברליזציה ויותר תמיכה בעניים

המשק הישראלי צומח בשנים האחרונות אך נראה שהצמיחה לא מחלחלת לכלל החברה. בפרסום האחרון של ה-OECD על מצב הכלכלה הישראלית, מתחילים לראות ניצנים של פירות עם גידול בהכנסות, עצירה בגידול האי-שוויון ושוק תעסוקה עמיד. יחד עם זאת מציינים כותבי הדוח את מערכת החינוך הלא שוויונית ואת התחבורה הלא מפותחת מספיק

כיצד תפקדה הממשלה הישראלית במדדי צמיחה מכלילה בשנים האחרונות?

עולם הסחר הבינלאומי נמצא בתקופה לא קלה. מצד אחד רואים האטה בסחר העולמי ומצד שני, פוליטיקאים רבים יוצאים כנגד הסכמים אלו הפוגעים בעובדים המקומיים. קו אש, ראש אגף סחר וחקלאות ב-OECD, מסביר שלא ניתן להתעלם מהשיח השלילי כנגד הסכמי סחר בינלאומיים אך יחד עם זאת מאמין בלב שלם בחשיבותם לצמיחה מכלילה ולרווחה של כלל האנשים, לא רק העשירים והחזקים.

הענק הסיני כבר אינו צומח כמו בעבר אך לממשלה הסינית עדיין תכניות גדולות. החברה הסינית היא חברה במעבר ואט אט היא הופכת דומה יותר ויותר למודל המערבי שאנחנו מכירים. האם סין תהפוך לארה"ב וכיצד זה ישפיע על העולם ועל ישראל

איגודי העובדים והתאחדות התעשיינים מתווכחים ביניהם האם שוק עבודה גמיש טוב לעובדים או רע להם

עסקים קטנים ובינוניים הם עמוד השדרה של הכלכלה המודרנית אך למרות חשיבותם הרבה, במדינות רבות ובישראל, עסקים אלו מתקשים להתחרות בחברות הגדולות, בעיקר בתחום האשראי ובמשיכת עובדים מוכשרים. מרים קוריין, סגנית האגף ליזמות, עסקים קטנים ופיתוח מקומי מצביעה על הכלכלה הדואלית כגורם הראשי לפרודוקטיביות הנמוכה יחסית של עסקים קטנים ובינוניים בישראל. לפי קוריין, המפתח להצלחה של עסקים קטנים ובינוניים הוא תחרות, הפחתת רגולוציות ושבירת ריכוזיות הבנקים

צמיחה ירוקה של עסקים קטנים ובינוניים (או SME) באמצעות מעבר לייצור נקי, הפחתה בעליות משאבים, תאימות סביבתית וקשרי לקוחות מציעה יתרון תחרותי ושגשוג במשק.

המלצות מדיניות לאבטחת הקנייה האלקטרונית