ארכיון תגיות: פרודוקטיביות

לחזות את העתיד – מהפכת הייצור הבאה

רבים משערים שאנחנו בסיפה של מהפכה טכנולוגית נוספת התשנה לחלוטין את הכלכלה ואת אופני הייצור והמדינות שיצלחו מהפכה זו אלו המדינות שיתכוננו לכך. למרות שחז"ל אמרו שהנבואה ניתנה לשוטים , ה-OECD מנסה לחזות את העתיד ולייצר כלי מדיניות. מה צופה העתיד לכלכלה העולמית?

קרא עוד...

בדרך לצמיחה 2016 – תעודת גמר

כמדי שנה מוציא ה-OECD דוח בשם "בדרך לצמיחה" המסכם את הרפורמות המבניות שבוצעו ושיש לבצע. לפי הדוח, כלכלת ישראל זוכה לציון לשבח על הבסיס התעשייתי החזק אך מזהיר מפני פערי פרודוקטיביות גבוהים בין ישראל למערב

קרא עוד...

"עוני משפיע על הכלכלה כולה" – ראיון בנושא תעסוקה

לכבוד כנס שרי התעסוקה שנערך ב-OECD בחודש ינואר, נפגשו עם יו"ר דירקרטריון תעסוקה ורווחה (ELSA) ב-OECD, סטאפנו סקרפטה. בראיון איתו, חוזר סקרפטה שוב ושוב על ממדי העוני והאי-שוויון הגבוהים בישראל ומדגיש שזה האתגר החשוב ביותר שישראל תתמודד עימו בשנים הבאות ביחס להזדקנות האוכלוסייה, פריון עבודה וסגירת הפער מול מדינות המערב המתקדמות ביותר.

קרא עוד...

האם תחרות יוצרת או הורגת עבודות?

כמדי שנה מארח ה-OECD את הפורום הגלובאלי לתחרות והפעם השאלה המרכזית היא כיצד תחרות משפיעה על תעסוקה. איגודי העובדים טוענים שתחרות ברוטלית פוגעים לא רק בעובדים אלא במרקם החיים עצמם ואיגודי התעשיינים טוענים שללא תחרות, הכלכלה לא תצמח והעובדים יפגעו

קרא עוד...

בואי מהפכה – הפורום העולמי למדע וטכנולוגיה

פגישת שרי המדע והטכנולוגיה של ה-OECD נערכה השנה בעיר דג'אן, עיר המדע והטכנולוגיה של קוריאה. לצד פגישת השרים נערך הפורום העולמי למדע וטכנולוגיה שהדוברים העיקריים היו ג'רמי ריפקין (Jeremy Rifkin), תאורטיקן חברתי וכלכלי הכתב ספרים רבים על שינויים טכנולוגיים והשפעתם על הכלכלה ואהרן צ'חנובר, ביוכימאי ישראל וחתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004

קרא עוד...

עתיד הפרודוקטיביות – תיאוריית החלחול

בשנים האחרונות, הפרודוקטיביות נמצאת בנסיגה, מגמה שהחלה בשנות ה-2000, הרבה לפני המשבר הכלכלי האחרון. חוקרי ה-OECD מנסים להבין מדוע זה קורה וכיצד ניתן לשנות את המגמה, שמאיימת על דרך חיינו.

קרא עוד...

האוניברסיטה של החיים – לימודים לא תואמים

עובדים רבים במערב אינם עובדים בעבודה התואמת את הכישורים שלהם וכך נוצרים כישורים לא תואמים מה שגורם לירידה בפרודוקטיביות. מחקר חדש של ה-OECD בודק האם עובדים אלו למדו תואר הקשור לעבודה שלהם כיום

קרא עוד...

כלכלה מופחתת פחמן – הדרך לגמילה מגזי החממה

שינויי האקלים מצריכים את המדינות לפעול במהירות ולאמץ מדיניות שונה ממה שהכירו עד כה. על אף שמדינות רבות אימצו חוקים ותקנות, שמטרתם הפחתת פליטת הפחמן הדו-חמצני ועידוד אנרגיה ירוקה, פליטת גזי החממה (GHG) עדיין נמצאת בעלייה ומסכנת את העתיד של כדור הארץ והגרים בו. מעבר לכלכלה ירוקה אינו דבר פשוט כלל וכלל, כיוון שהמדינות ממשיכות להשקיע בדלקים מזהמים, פחם, נפט וגז טבעי ובעיקר, כיוון שהתרגלו לכך במשך השנים

קרא עוד...

לא במקום הנכון – כישורים לא תואמים

בעיית הפרודוקטיביות המתבטאת בצמיחה איטית מדי בפריון העובדים קשורה קשר הדוק לבעיית הכישורים הלא תואמים, כלומר עובדים המבצעים עבודה שלא תואמת את הכישורים שלהם. עד כמה גדולה תופעה זו ומה ההשלכות שלה על הכלכלה?

קרא עוד...

שעות עבודה בשנה

כמה שעות אתם עובדים בשנה? הישראלים עובדים הרבה יותר מרוב מדינות ה-OECD, כ-1,858 שעות בשנה לעומת ממוצע ה-OECD שעומד על 1,766 שעות. כלומר, הישראלים עובדים כ-100 שעות יותר בשנה מאשר ממוצע ה-OECD וכמעט 500 שעות יותר מאשר גרמניה, המדינה שבה עובדים הכי מעט שעות במערב. חשוב להזכיר, ככל שהפרודוקטיביות של העובדים גבוהה יותר, כך למעשה יש צורך בפחות שעות עבודה פר עובד.

קרא עוד...