ארכיון תגיות: סין

מדינות דרום-מזרח אסיה וענקיות הסחר סין והודו אחריות לנתח שוק הולך וגדל בתחום הסחר האלקטרוני שצפוי להגיע להיקף של 900 מיליארד דולר בשנת 2021 (!) על תחזיות כלכליות, תכניות ממשלתיות, סחר אלקטרוני וחברות ישראליות

בסקירה הכלכלית האחרונה של ה-OECD על כלכלת סין, מזהיר ה-OECD שתהליך המעבר מכלכלה ייצור לכלכלת שירותים יצריך השקעות ורפורמות רבות בממשלה הסינית כדי לא לאבד את קצבי הצמיחה המרשימים שאליהם הורגלו. סין על סף שינוי שישנה לא רק את החברה הסינית אלא את העולם כולו

הכלכלה העולמית תמשיך לצמוח בשנתיים הקרובות אך עדיין פחות מהקצב שלפני המשבר הכלכלי העולמי. בצד החיובי, יש יותר השקעות וסחר עולמי אך נראה שאי-השוויון חוזר לעלות והשכר הריאלי לא צומח. הכלכלה הישראלית תמשיך לצמוח אך בקצב מתון יותר וה-OECD ממליץ לישראל להגביר את התחרות כדי להוריד את יוקר המחיה

מהי מהפכת הייצור הבאה וההשפעות שלה על עסקים וממשלות

הודו עקפה את סין בשיעורי הצמיחה ובעוד הענק הסיני מאט צעדיו, הנמר ההודי שועט לעבר עתיד מבטיח. למרות נתוני המאקרו המצויינים, להודו יש בעיות חברתיות כלכליות רבות כגון שיעורי עוני גבוהים ומגזר חקלאי לא יעיל. ארגון ה-OECD ביצע סקירה כלכלית על הודו וממליץ על יותר ליברליזציה ויותר תמיכה בעניים

מס ההכנסה לרוב הוא חלק קטן מהתוצר של המדינה ועומד בישראל על קצת יותר מ-7% מהתמ"ג. בדנמרק, אחת ממדינות הרווחה הגדולות בעולם, מס ההכנסה אחראי למעל 25% מהתמ"ג ואילו בסין והודו, כלכלות הענק, כ-2% בלבד

ה-OECD מפרסם היום את התחזית הכלכלית העולמית וצופה שהצמיחה תמשיך לעלות אך בקצב מתון ומזהיר שהאקלים הפוליטי הנוכחי עלול לסכן התאוששות זו

אלו מילים נאמרות שוב ושוב במסדרונות ובדיוני ה-OECD?

בתיאוריה, שוק פתוח ותחרותי אמור להועיל לצרכנים ולהוזיל מחירים. במציאות, אי-השוויון ההולך וגדל ומספר העניים התופח מעיד על בעיה חמורה. לפי פיקטי, הבעיה אינה קשורה לתחרות אלא למיסים. ה-OECD בודק האם השוק אינו תחרותי מספיק וכך פוגע בעניים ולמעשה מגדיל את אי-השוויון

הענק הסיני כבר אינו צומח כמו בעבר אך לממשלה הסינית עדיין תכניות גדולות. החברה הסינית היא חברה במעבר ואט אט היא הופכת דומה יותר ויותר למודל המערבי שאנחנו מכירים. האם סין תהפוך לארה"ב וכיצד זה ישפיע על העולם ועל ישראל

תמונה השוואתית לנתוני חקלאות

הקשר בין טכנולוגיה לתעסוקה מעסיק את ארגון ה-OECD זמן רב אך בדרך כלל הגישה הפסימית שולטת לגבי איבוד העבודות למכונות. כדי לייצר צמיחה מכלילה, טכנולוגיה יכולה לסייע. כנס שנערך ב-OECD עסק בקשר הזה ואף אירח את פרופסור מנואל טרכטנברג שביקש להתמקד באנשים ולא בטכנולוגיות

ארגון ה-OECD מחדש את החזון שלו לקראת 2021 ומנסה להבין כיצד מתרחבים ופועלים בכל התחומים ובכל זאת מביאים ערך מוסף למדינות החברות בו

ה-OECD משמש כגוף חוקר לפורום ה-G20 החשוב. כמו בכל שנה, מדינה אחרת מובילה את הפורום ושנה זו סין, המדינה המאוכלסת בעולם, יוצרת חזון חדש לכלכלה העולמית

כנס השרים הנוכחי יעמוד בסימן פרדוקוטיביות ואי-שוויון. מצד אחד, פריון העובדים כמעט ואינו צומח בעוד אי-השוויון הולך וגודל. מה הקשר בין תופעות אלו, אם בכלל?

אי-השוויון בהכנסות הולך ועולה במדינות המערב אך מדוע זה משנה? מתוך נקודת הנחה ששוויון מלא לא ניתן להשגה ואף לא רצוי, מה ההשפעות של אי-השוויון הגדול על שוויון ההזדמנויות?

אי השוויון עולה במדינות המערב החל משנות ה-80 ורבים מצביעים על הורדת המיסים לעשירים כסיבה העיקרית אך יש סיבות נוספות כמו ירידת קרנם של האיגודים ועליית מגזר הפיננסים

אחד מהסימנים המובהקים לגלובליזציה הוא "Offshoring", מעבר של חברה או קו ייצור ממדינות המערב המפותחות למדינות המתפתחות. בשנים האחרונות חברות רבות מחזירות את החברות חזרה למדינת האם או קרוב יותר עליה. האם זו מגמה או היוצא מהכלל?

בעולם המאופיין בשרשראות ערך גלובאליות (GVC), הקלות על ייבוא ועל השקעות זרות ישירות (FDI) צפויות לתרום לתחרותיות, לתעסוקה וליעילות של פירמות מקומיות. מחסומים הפוגעים בזמינות המסחר וההשקעה מפחיתים את ההשתתפות בשרשראות הערך העולמיות ומונעות מהמדינה שהציבה את המחסומים להנות מיתרונות הטמונים בהן. מחקר חדש מראה כי הגבלות על מסחר בשירותים אינו משפיע רק על ייצור וייבוא, אלא גם על ייצוא וייבוא של מוצרים. בגרף המצורף המדינות מסודרות משמאל לימין מהמדינה המגבילה ביותר לזו המקלה ביותר. ניתן לראות כי ישראל נחשבת יחסית למדינה מגבילה, אחרי דרום אפריקה, ניו זילנד וקנדה. יחד עם זאת, רמת ההגבלה שלנו אינה מתקרבת לזו של סין או ברזיל. כמו כן, נראה כי ביחס לשנת 2008 מצבנו מבחינת ההגבלות נותר יחסית זהה וכי לא חלה התקדמות משמעותית בתחום זה

קיפאונו המתמשך של סבב דוחא ב-14 השנים האחרונות הותיר את מערכת הסחר המולטילטראלית מיושנת ובעלת השפעה מוגבלת למדי לקדם ליברליזציה בשווקים הבינלאומיים. מתוך רצון להכיר טוב יותר את אופי האס"חים ולנסות לזהות מגמות, ועדת הסחר של ה-OECD ערכה פרויקט במסגרתו נבחנו מגוון היבטים שונים באס"חים