ארכיון תגיות: מסחר אלקטרוני

כיצד הפלטפורמות האינטרנטיות כגון Uber, Airbnb, ואמזון, משנות את כללי המשחק? מה פוטנציאל הרווח הטמון בהן? כיצד הממשלה יכולה להבטיח שכולנו נהנה מפוטנציאל זה?

הנחיות ה-OECD לקביעת מס ערך מוסף

בעבר, מדינות המערב היו רגילות לצמוח בקצב של 4% ואף יותר ובשנים האחרונות הצמיחה תקועה. האם הצמיחה אינה קיימת או שהבעיה היא בכלל במדדים? התמ"ג תפקידו לבדוק פעיליות כלכליות אך בעולם הדיגיטלי, פעיליות רבות עוברות מתחת לרדר של התמ"ג

העולם הגלובאלי מתאפיין במעבר של סחורות, דעות וכמובן אנשים. אנשים לא בהכרח חייבים לזוז בעולם הגלובאלי והם יכולים לעבוד, לסחור ולדבר עם כל העולם מהמחשב הפרטי

ישראל היא מעצמת היי-טק ולמרות זאת רק 40% ממשתמשי האינטרנט מבצעים פעולות בנקאיות באמצעות האינטרנט, נמוך מ60% ממוצע ה-OECD

עולם הסחר הבינלאומי נמצא בתקופה לא קלה. מצד אחד רואים האטה בסחר העולמי ומצד שני, פוליטיקאים רבים יוצאים כנגד הסכמים אלו הפוגעים בעובדים המקומיים. קו אש, ראש אגף סחר וחקלאות ב-OECD, מסביר שלא ניתן להתעלם מהשיח השלילי כנגד הסכמי סחר בינלאומיים אך יחד עם זאת מאמין בלב שלם בחשיבותם לצמיחה מכלילה ולרווחה של כלל האנשים, לא רק העשירים והחזקים.

הצרכנות עוברת לרשת וכדי שהאינטרנט לא יהפוך למערב הפרוע יש להחיל רגולציה חכמה ויעילה. ה-OECD, בשיתוף רשויות להגנת הצרכן, פיתח סט של כלים והמלצות לעשיית סדר במסחר האלקטרוני

המלצות מדיניות לאבטחת הקנייה האלקטרונית

ישראל היא מעצמת היי-טק וחדשנות אך הישראלים עדיין לא סומכים לחלוטין על רכישות באינטרנט. אמנם, ישראלים רבים כבר מכירים את ASOS או חברות סיניות שמוכרות הכול בדולר, אך עדיין רק 32% מאיתנו קונים באינטרנט.

הכלכלה הדיגיטלית נמצאת בכל מקום- חינוך, תחבורה, אנרגיה, בריאות ועוד. למרות זאת, ישנם תחומים רבים, בהם עדיין ניתן למקסם את הפוטנציאל הגלום של דיגיטציה לשם חדשנות וצמיחה מכלילה ולשם כך הוציא ה-OECD את הדו"ח הדו-שנתי שלו בשם OECD Digital Economy Outlook 2015

על מנת לשפר את האימון בכלכלת האינטרנט, השיק ה- OECD שתי מערכות של קווים מנחים למדיניות, אשר מטרתן חיזוק הגנת הצרכן בתשלומים ברשת או בנייד ורכישה של מוצרים דיגיטלים. שני המדריכים גובשו תוך כדי התייעצות עם ממשלות, החברה האזרחית ושחקני מפתח מהתעשייה, כגון אפל, פייסבוק וגוגל.

ה-OECD, גיבש "ארגז כלים" שמיועד למקבלי החלטות בנושאי צרכנות. החבילה מכילה שישה שלבים לקביעת מדיניות צרכנית לצד 12 כלי מדיניות העומדים לרשות הרשויות שעוסקות בצרכנות.