ארכיון תגיות: מחקר ופיתוח

ה-OECD מצא כי ישראל מובילה בתחום המחקר האיכותי ונמצאת במקום בולט בתחומי הדיגיטל, מידע ותקשורת. מה זה אומר על שוק העבודה העתידי, הצורך במשכורות שהולמות שעות עבודה ועל פערי מגדר?

בשנתיים האחרונות ה-OECD ערך פרויקט בשם "צמיחה מכלילה באמצעות חדשנות" שמטרתו לרתום את החדשנות להקטנת אי-השוויון, צמצום הכלכלה הדואלית והכללת קהלים גדולים יותר בכלכלת הידע. ישראל לקחה חלק מרכזי בפרויקט ותרמה לדוח הסופי

האם תמריצי מס יכולים לייצר צמיחה כלכלית ברת קיימא באזורים מיוחדים? מדינות רבות מנסות למשוך משקיעים זרים באמצעות תמריצי מס אך עד כמה זה יעיל? נחום איצקוביץ', מנהל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה הגיע ל-OECD להסביר על המקרה הישראלי

כלל המדדים בנושאי מדע וטכנולוגיה

שינוי האקלים דורשים שינוי כלכלי והשקעות לאנרגיה ירוקה אך לפי ה-OECD אין מספיק השקעות בתחום זה והבעיה אינה כספית אלא חסמי מדיניות וסחר

10% מהמחקר ופיתוח של האונברסיטאות בישראל ממומן על-ידי התעשייה, קפיצה משמעותית מאז 2001 ואחד מהגבוהים בעולם

ישראל היא אחת המדינות החדשניות ביותר בעולם בזכות ההיי-טק המשגשג ואלפי חברות הזנק. ישראל השקיעה רבות בתחום זה אך האתגרים לא מעטים ויש להשקיע רבות כדי לשמור על היתרון היחסי. אנדרו וויקוף, ראש אגף מדע, טכנולוגיה וחדשנות ב-OECD מסביר שכדי שישראל תשאר בפסגה עליה להשקיע בחדשנות בשאר תחומי הכלכלה ובעיקר לשאוב לתוך כלכלת הידע את שאר הקבוצות בחברה

ההשקעה במחקר ופיתוח בישראל הוא מהגבוהים בעולם אך רובו פרטי ולא ציבורי. תקציבי מחקר ופיתוח לנושאים חברתיים בוערים כגון בריאות, אנרגיה וסביבה נמוכים מאוד בהשוואה עולמית

ישראל היא כלכלה דואלית עם מגזר היי-טק משגשג וכלכלה שנייה מדשדשת. הכלכלה השנייה מורכבת מעסקים קטנים ובינוניים ובה מועסקים רוב הישראלים. דוח חדש של ה-OECD על עסקים קטנים בישראל קורא לממשלה לחזק עסקים, להשקיע בהכשרה מקצועית ולתת יותר סמכויות לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. לפי ה-OECD, כל אלו יאפשרו לישראל להביא רווחה לכלל האוכלוסייה

אומת הסטארט-אפ: ישראל מקום ראשון ב-OECD במספר החוקרים המועסקים במשרה מלאה

לממשלה יש תפקיד חשוב למלא בעידוד חדשנות באמצעות מחקר ופיתוח. מחקר חדש של ה-OECD בודק מהי השיטה העדיפה לעשות זאת - השקעות ישירות כמו בישראל או באמצעות הטבות מס?

ישראל הינה מעצמה בתחום החדשנות ואף משקיעה רבות במחקר ופיתוח אך ביחס לשאר מדינות המערב, השקעה בתחומי הרפואה נמוכים יחסית

ישראל היא מעצמת היי-טק ואחוז ההשקעה במחקר ופיתוח הוא מהגדולים בעולם, שנייים רק לקוריאה (כ-4% מהתמ"ג). יחד עם זאת, רוב הכסף הוא פרטי ובעיקר מקרנות הון סיכון בחו"ל וכאשר מחשבים את השקעת הממשלה בלבד, הוצאות על מחקר ופיתוח מסתכמות ב-0.15% מהתמ"ג

אגף המדען הראשי במשרד הכלכלה הופך לרשות לחדשנות כדי לענות על האתגרים הצפוים לכלכלה הישראלית מתחרות הולכת וגוברת בתחום זה. הרשות לחדשנות תתמקד גם בתאגרים חברתיים

אחד מהסימנים המובהקים לגלובליזציה הוא "Offshoring", מעבר של חברה או קו ייצור ממדינות המערב המפותחות למדינות המתפתחות. בשנים האחרונות חברות רבות מחזירות את החברות חזרה למדינת האם או קרוב יותר עליה. האם זו מגמה או היוצא מהכלל?

ישראל במקום הראשון בהשקעות במחקר ופיתוח כחלק מהתמ"ג אך נראה שחלק קטן מזה הולך מזה הולך למחקר ופיתוח בנושאי הגנת הסביבה. ברוב מדינות ה-OECD, חלק קטן עד זניח מוקדש לאיכות הסביבה

בשנים האחרונות, הפרודוקטיביות נמצאת בנסיגה, מגמה שהחלה בשנות ה-2000, הרבה לפני המשבר הכלכלי האחרון. חוקרי ה-OECD מנסים להבין מדוע זה קורה וכיצד ניתן לשנות את המגמה, שמאיימת על דרך חיינו.

הכלכלה הדיגיטלית נמצאת בכל מקום- חינוך, תחבורה, אנרגיה, בריאות ועוד. למרות זאת, ישנם תחומים רבים, בהם עדיין ניתן למקסם את הפוטנציאל הגלום של דיגיטציה לשם חדשנות וצמיחה מכלילה ולשם כך הוציא ה-OECD את הדו"ח הדו-שנתי שלו בשם OECD Digital Economy Outlook 2015

שינויי האקלים מצריכים את המדינות לפעול במהירות ולאמץ מדיניות שונה ממה שהכירו עד כה. על אף שמדינות רבות אימצו חוקים ותקנות, שמטרתם הפחתת פליטת הפחמן הדו-חמצני ועידוד אנרגיה ירוקה, פליטת גזי החממה (GHG) עדיין נמצאת בעלייה ומסכנת את העתיד של כדור הארץ והגרים בו. מעבר לכלכלה ירוקה אינו דבר פשוט כלל וכלל, כיוון שהמדינות ממשיכות להשקיע בדלקים מזהמים, פחם, נפט וגז טבעי ובעיקר, כיוון שהתרגלו לכך במשך השנים

BIAC, התאחדות עסקים בינלאומית, קוראת לתמיכה בעסקים פרטים לשם צמיחה. ההתאחדות מציעה לכלכלות המפותחות לקדם בשנת 2015 את השוק הפרטי לשם צמיחה שוויונית יותר של הכלכלה