ארכיון תגיות: כישורים

האם אדם הוא בר תחליף בידי מכונה? אנחנו יודעים זה מכבר שרובוטים מסוגלים למוטוריקה עדינה, כושר עמידה ועוד שהם מעבר ליכולות אנושיות רגילות. אך מה באשר לכישורים חברתיים נדרשים ככושר שכנוע או דמיון?

שוק העבודה העתידי הוא דיגיטלי, וכדי לשמור על רלוונטיות (ועל מקום העבודה) כדאי לכולנו להיערך ולהתאים את סט הכישורים שלנו כבר מעכשיו

כישורים, התאמה לתפקיד, התפשרות או מיצוי? בישראל כאשר ישנה חוסר בתאמה בין כישורי העובד לתפקידו היא נובעת בדרך כלל מעודף כישורים (לעומת חוסר)

כחלק ממסדרת מחקרים של ה-OECD אודות חינוך והכשרה מקצועית, פורסמה היום סקירה המעריכה את שיטות החניכות, החינוך וההכשרה המקצועית בישראל ומספקת המלצות מדיניות בתחום

בואו להיות חלק מ- Embodo! ה-OECD משיק בימים אלה מחקר וידאו חדשני שיעסוק בלמידה של שיטות הוראה ומזמין אתכם להצטרף לקהילת מחנכים משפיעים מרחבי העולם

ההתפתחות המהירה של הרובוטיקה התעשייתית, הופכת את מה שפעם היה בגדר מדע בדיוני, למציאות קיימת שרק הולכת ומתבססת עם הזמן. המכירות של רובוטים תעשייתיים עלו ל- 254,000 יחידות ב- 2015, עם תחזית של עוד 1.4 מיליון יחידות שירכשו בין 2016-2019. השימוש הגובר ברובוטיקה ואוטומציה, מעלה שאלות מדיניות רבות. למרות הדיון הער ביחס להשפעות החברתיות, המשפטיות, והכלכליות של תופעה זו, לא קיימים מחקרים אמפיריים ומידע רב על ההשלכות הצפויות על מדינות מתפתחות ומפותחות, ובפרט ההשפעות על שוק התעסוקה.

האם הישראלים מוכנים למפנה הדיגיטלי? לפי סקר PIAAC הבודק כישורים באוכלוסייה העובדת יש פערים גדולים בין כישורי הטכנולוגיה בקרב צעירים ובקרב מבוגרים. רק 10% מהישראלים המובגרים בגילאי 55-65 קיבלו ציון גבוה בפיתרון בעיות בסביבה דיגיטלית בעוד מעל 40% מהצעירים הגיעו לציון הגבוה ביותר. יחד עם זאת, הצעירים בישראל ממוקמים נמוך בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD כך שיש להשקיע לא רק באוכלוסיית המבוגרים

דוח על כישורים ותעסוקה

הגלובליזציה והסחר העולמי נמצאים במגננה בתקופה האחרונה ורבים רואים בהם כהאשם העיקרי לאבטלה ולשחיקת שכר. ה-OECD, מפיץ הגלובליזציה והסחר החופשי מאז הקמתו מנסה להראות שחוליים רבים בכלכלה העולמית אינם קשורים לסחר ודווקא סחר ופתיחות שווקים מביאים עימם יתרונות רבים, גם לעניים ביותר

האם השכר בישראל הולם את כישורי העובדים? בדוח השנתי של בנק ישראל בוצעה בדיקה מעניינת הבודקת את רמת הכישורים של העובדים בישראל הנבדקים במבחני ה-OECD והשכר ונמצא ש"קיים קשר חיובי בין כישורי העובד הממוצע לבין השכר הממוצע" חשוב להבהיר שהחוקרים מנכים את השפעת הגיל, מגדר ושנות הלימוד. מעניין לא פחות שלא נמצא קשר ישיר בין השכלה פורמאלית לשכר, בניכוי השפעות אחרות.

שליש מהעובדים בישראל הם בעלי כישורים נמוכים, רק ב-4 מדינות שיעור זה גבוה יותר

המציאות הטכנולוגית המשתנה תדיר מחייבת השקעה תמידית בכישורים ולפי סקר שערך ה-OECD לכישורי בוגרים (25-64) כמחצית מהעובדים בישראל השתתפו בהדרכה או בלימודים בשנה האחרונה. ומה עם מובטלים? 43% מהם השתתפו בהדרכה או בלימודים ורק כרבע מאלו המוגדרים לא פעילים, כלומר לא באבטלה או בתעסוקה, השקיעו ברכישת כישורים בשנה האחרונה. המדינות הסקנדינביות משקיעות רבות בכישורי עובדים ובפינלד 75% מהעובדים ן-60% מהמובטלים השתתפו בלימודים או בהדרכה בשנה האחרונה. בתחתית הטבלה נמצאת יוון שהמשבר הכלכלי המתמשך פוגע בכישורי העובדים ופחות מ-30% מהעובדים השתתפו בהדרכה או לימודים ורק 15% מהמבוטלים

בשנתיים האחרונות ה-OECD ערך פרויקט בשם "צמיחה מכלילה באמצעות חדשנות" שמטרתו לרתום את החדשנות להקטנת אי-השוויון, צמצום הכלכלה הדואלית והכללת קהלים גדולים יותר בכלכלת הידע. ישראל לקחה חלק מרכזי בפרויקט ותרמה לדוח הסופי

כישורים בעידן גלובאלי

פרסום על עידוד פיתוח כישורים באמצעות מיסוי

למרות ההתקדמות העצומה בשוויון מגדרי במדינות המערב, הפער בין נשים לגברים עדיין שריר וקיים. ה-OECD יצר המלצות מדיניות בשלושה תחומים עיקריים: חינוך, תעסוקה ויזמות לקידום נשים בחברה ובכלכלה

הישראלים אוהבים תארים וישנו מיעוט של בעלי השכלה נמוכה אך כיצד כל זה מתרגם לכישורים? בכל שלושת שלבי החינוך, הישראלים מתמקמים נמוך מהממוצע כאשר רק 1% מאלו בעלי השכלה נמוכה מתיכונית הגיעו לציון הגבוה בכישורי קריאה. 5% מבעלי השכלה תיכונית בישראל הצליחו להגיע לרמה הגבוהה לעומת 7% ממוצע ה-OECD וגם בקרב האקדמיים הישראלים נמוכים מהממוצע עם 13% בלבד שהגיעו לציון הגבוה בכישורי קריאה לעומת 37% ביפן ובפינלנד

האם העבודה שלכם תואמת את הכישורים שלכם? העבודה שלכם קטנה על היכולות שלכם או שהיא גדולה פי כמה על המידות שלכם? לפי הנתונים של ה-OECD, העובדים הישראלים הם העובדים הכי over-qualified (כישורים גבוהים יותר מדרישות התפקיד) - מעל 32%. רק כ-10% מהעבודים בישראל הם Under-qualified (כישורים נמוכים יותר מדרישות התפקיד).

בישראל, אין הבדל כמעט בין כישורי נשים וגברים, גם בקרב היהודים בלבד וגם בקרב הערבים

האם האקדמיה מכינה את הסטודנטים לעולם האמיתי ומספקת להם כישורים שיעזרו להם בשוק התעסוקה? בסקר שערך ה-OECD מתגלה פרדוקס שרבים מצפים שהאקדמיה תעזור להם בשוק העבודה אך יחד עם זאת ספקנים לגבי רכישת כישורים רלוונטים לעולם האמיתי. מה חשוב למעסיקים, לסטודנטים ולהורים?