ארכיון תגיות: טכנולוגיה

לאחר משא ומתן ממושך, בו הייתה מעורבות ישראלית גבוהה, השיק ה-OECD את עדכון הנהלים להתנהגות עסקית נאותה במסגרת מועצת השרים השנתית.

משלחת משרד הכלכלה והתעשייה ל-OECD פועלת להשפיע על סדר היום ותוצרי הארגון, כפי שמתבטא בתוצרי כנס השרים שהתקיים בשבוע שעבר.

כשליש מפגישות הייעוץ הרפואי בישראל התקיימו וירטואלית בשנת 2020 על פי מחקר של ה-OECD

מומחים, חוקרות, אנשי עסקים וקובעות מדיניות התכנסו יחד כדי לדון באופני שיתופי הפעולה המיטביים בין הסקטור העסקי והרגולציה המדינית לאבטחה דיגיטלית. הפורומים הגלובליים צפויים להוות פלטפורמה ללמידה הדדית ושיתוף דעות וחוויות בתחום הסיכון הדיגיטלי וניהולו עבור שגשוג כלכלי וחברתי. הצלחת הדיונים תשפיע על השיח הבינלאומי בנושאי מדיניות ציבורית שתוכל להוביל לפיתוח של מחקר אנליטי, גיבוש עקרונות ויצירת המלצות מדיניות

הניוזלטר החודשי בנושאי חדשנות-מדע-טכנולוגיה ב-OECD התפרסם ועוסק באינטלגנציה מלאכותית, מדיניות דיגיטלית, פרודוקטיביות ועוד!

ה-OECD מצא כי ישראל מובילה בתחום המחקר האיכותי ונמצאת במקום בולט בתחומי הדיגיטל, מידע ותקשורת. מה זה אומר על שוק העבודה העתידי, הצורך במשכורות שהולמות שעות עבודה ועל פערי מגדר?

הדו"ח החדש של ה-OECD שבוצע לבקשת ברזיל, שואף לשפר את המדיניות המקומית במדינה על מנת להתמודד עם אתגרי שינוי האקלים. המלצות המדיניות של ה-OECD מציעות רפורמה משמעותית של משק המים בברזיל בו נדרשות השקעות רבות ושדרוג טכנולוגי של תשתיות, ומציע הזדמנויות עסקיות רבות עבור חברות מים ישראליות

סקירת הכלכלה הדיגיטלית היא דו"ח דו-שנתי הבוחן את ההתפתחויות, ההזדמנויות, והאתגרים בתחום. פירסום 2017 מתייחס לנושאים מרכזיים כמו ניסוח אסטרטגיות דיגיטליות לאומיות, צמיחת ענף שירותי טכנולוגיית המידע, פיתוח תשתיות תקשורת ונגישות לשירותים עבור מדינות, חברות ויחידים. ישראל בולטת בנטייה לתחום תעשיית טכנולוגיית המידע והתקשורת (ICT) ומובילה עולמית בהשקעות הון-סיכון ביחס לתוצר. יחד עם זאת, דירוג העומס הביורוקרטי המושת על חברות סטארט-אפ ממקם את ישראל בחציה התחתון של הרשימה ומאתגר אותה לשמור על הסטטוס "סטארט-אפ ניישן"

ההתפתחות המהירה של הרובוטיקה התעשייתית, הופכת את מה שפעם היה בגדר מדע בדיוני, למציאות קיימת שרק הולכת ומתבססת עם הזמן. המכירות של רובוטים תעשייתיים עלו ל- 254,000 יחידות ב- 2015, עם תחזית של עוד 1.4 מיליון יחידות שירכשו בין 2016-2019. השימוש הגובר ברובוטיקה ואוטומציה, מעלה שאלות מדיניות רבות. למרות הדיון הער ביחס להשפעות החברתיות, המשפטיות, והכלכליות של תופעה זו, לא קיימים מחקרים אמפיריים ומידע רב על ההשלכות הצפויות על מדינות מתפתחות ומפותחות, ובפרט ההשפעות על שוק התעסוקה.

ישראל משקיעה מעל 2% מהתמ"ג ב-ICT כלומר בטכנולוגיה ותקשורת, מעט נמוך יותר מממוצע ה-OECD

רבים מתארים את עולם התעסוקה העתידי בצבעים קודרים ואחד מהמחקרים המוכרים ביותר מזהיר שכמעט מחצית מהעובדים נמצאים בסכנת פיטורים בעשורים הקרובים. ה-OECD לעומת זאת מציג תסריט פסימי הרבה פחות ומדגיש שרק 10% מהעובדים נמצאים בסכנת פיטורים. מי צודק?

למרות ההתקדמות העצומה בשוויון מגדרי במדינות המערב, הפער בין נשים לגברים עדיין שריר וקיים. ה-OECD יצר המלצות מדיניות בשלושה תחומים עיקריים: חינוך, תעסוקה ויזמות לקידום נשים בחברה ובכלכלה

כלל המדדים בנושאי מדע וטכנולוגיה

כחלק מהפיכת הארגון ה-OECD לדיגטלי ולנגיש יותר, פרסום הדגל בנושא חדשנות וטכנולוגיה הושק היום במהדורה דיגיטילית ואינטרקטיבית

ישראל היא אחת המדינות החדשניות ביותר בעולם בזכות ההיי-טק המשגשג ואלפי חברות הזנק. ישראל השקיעה רבות בתחום זה אך האתגרים לא מעטים ויש להשקיע רבות כדי לשמור על היתרון היחסי. אנדרו וויקוף, ראש אגף מדע, טכנולוגיה וחדשנות ב-OECD מסביר שכדי שישראל תשאר בפסגה עליה להשקיע בחדשנות בשאר תחומי הכלכלה ובעיקר לשאוב לתוך כלכלת הידע את שאר הקבוצות בחברה

דוח OECD השנתי למדע, טכנולוגיה וחדשנות

האם ניתן לחזות את העתיד? לפי פרופסור אוליביה בינה התשובה היא חיובית כיוון שהתהליכים תמיד קיימים כבר בהווה. פרוספור בינה חקרה מעל 60 יצירות עתידניות המספרות על עתיד מושלם או קודר ונורא וניסתה להבין כיצד יראה העתיד של כולנו

הקשר בין טכנולוגיה לתעסוקה מעסיק את ארגון ה-OECD זמן רב אך בדרך כלל הגישה הפסימית שולטת לגבי איבוד העבודות למכונות. כדי לייצר צמיחה מכלילה, טכנולוגיה יכולה לסייע. כנס שנערך ב-OECD עסק בקשר הזה ואף אירח את פרופסור מנואל טרכטנברג שביקש להתמקד באנשים ולא בטכנולוגיות

חבר הכנסת ופרוספור מנואל טרכטנברג התארח ב-OECD לכנס צמיחה מכלילה העסק בקשר כיצד טכנולוגיה מהווה איום על התעסוקה וכיצד היא יכולה לעזור לשם צמיחה מכלילה. לפוסט בנושא הכנס

כנס השרים הנוכחי יעמוד בסימן פרדוקוטיביות ואי-שוויון. מצד אחד, פריון העובדים כמעט ואינו צומח בעוד אי-השוויון הולך וגודל. מה הקשר בין תופעות אלו, אם בכלל?