ארכיון תגיות: חסמי מסחר

שבוע ה-OECD ריכז את כלל שרי האוצר והכלכלה של מדינות ה-OECD למפגש השנתי החשוב שעמד בסימן הברקסיט, טראמפ ובעיקר המתקפה כנגד הגלובליזציה. השרים הביעו את מחויבות לעולם מחובר, ללא חומות ופרוטקציוניזם אך עולם שגם יודע להגן על אלו שנפגעו מסחר. שר האוצר משה כחלון שייצג את ישראל חתם על אמנת המס החשובה שאמורה לייצר מערכת מס עולמית צודקת יותר

הגלובליזציה והסחר העולמי נמצאים במגננה בתקופה האחרונה ורבים רואים בהם כהאשם העיקרי לאבטלה ולשחיקת שכר. ה-OECD, מפיץ הגלובליזציה והסחר החופשי מאז הקמתו מנסה להראות שחוליים רבים בכלכלה העולמית אינם קשורים לסחר ודווקא סחר ופתיחות שווקים מביאים עימם יתרונות רבים, גם לעניים ביותר

הודו עקפה את סין בשיעורי הצמיחה ובעוד הענק הסיני מאט צעדיו, הנמר ההודי שועט לעבר עתיד מבטיח. למרות נתוני המאקרו המצויינים, להודו יש בעיות חברתיות כלכליות רבות כגון שיעורי עוני גבוהים ומגזר חקלאי לא יעיל. ארגון ה-OECD ביצע סקירה כלכלית על הודו וממליץ על יותר ליברליזציה ויותר תמיכה בעניים

ה-OECD מפרסם היום את התחזית הכלכלית העולמית וצופה שהצמיחה תמשיך לעלות אך בקצב מתון ומזהיר שהאקלים הפוליטי הנוכחי עלול לסכן התאוששות זו

קומי קיטאמורי, מנהלת מחלקה צמיחה ירוקה ב-OECD מסבירה על ההיסטוריה של פרויקט צמיחה ירוקה ב-OECD ומדגישה את החשיבות של הממשלה בהשגת יעדים ירוקים בעזרת תמריצים ישירים ועקיפים. גברת קיטאמורי מזהירה ממשלות מלסבסד עסקים לשם עמידה בסטנדטים סביבתיים ומסבירה כיצד מדינות אחרות יכולות ללמוד מהניסיון הישראלי בתחום החדשנות הירוקה

לפי משרד האוצר היקף היבוא בישראל נמוך לעומת ה-OECD, במיוחד בענף המזון. משפחה ישראלית ממוצעת מוציאה כ-16% מההוצאה החודשית על מזון והעדר תחרות באמצעות ייבוא גורם ליוקר מחייה ומגדיל את אי-השוויון.

אלו מילים נאמרות שוב ושוב במסדרונות ובדיוני ה-OECD?

ה-OECD פרסם היום את התחזית הכלכלית האחרונה לשנת 2017 ובו הוא חוזה שבשנת 2018 העולם יחזור לצמיחה הקרובה ל-4% אך כדי שזה יקרה על המדינות להגדיל את המסגרת התקציבית ולייצר השקעות. ה-OECD הקפיץ את תשקיף הצמיחה לישראל ומציין לטובה את שיעור האבטלה הנמוך ועליית שכר המינימום אך מזהיר מתקציב דו שנתי

עולם הסחר הבינלאומי נמצא בתקופה לא קלה. מצד אחד רואים האטה בסחר העולמי ומצד שני, פוליטיקאים רבים יוצאים כנגד הסכמים אלו הפוגעים בעובדים המקומיים. קו אש, ראש אגף סחר וחקלאות ב-OECD, מסביר שלא ניתן להתעלם מהשיח השלילי כנגד הסכמי סחר בינלאומיים אך יחד עם זאת מאמין בלב שלם בחשיבותם לצמיחה מכלילה ולרווחה של כלל האנשים, לא רק העשירים והחזקים.

לפי מדד ה-OECD לחסמי סחר המתבסס על הסכמי סחר בינלאומיים, ישראל מדורגת נמוך בתחום הייבוא, פחות מ-2, (כאשר המדד הוא בין 0-6) והוא אף בירידה קטנה מאז שנת 2000. המדינה שהכי קל לייבא אליה מוצרים היא מקסיקו והמדינות שיש קושי רב לעשות זאת הן מדינות מתפתחות כמו ברזיל והודו. בתחום הייצוא, ישראל מדורגת נמוך עוד יותר, קצת יותר מ-1 וגם פה זו ירידה משנת 2000.

מדד הגבלות על סחר במגזרי השירותים של ה-OECD (מדד STRI) מוצא שישראל הינה בעלת רגולוציה מכבידה שלא תמיד הופכת אותה לידידותית לסחר

בעולם המאופיין בשרשראות ערך גלובאליות (GVC), הקלות על ייבוא ועל השקעות זרות ישירות (FDI) צפויות לתרום לתחרותיות, לתעסוקה וליעילות של פירמות מקומיות. מחסומים הפוגעים בזמינות המסחר וההשקעה מפחיתים את ההשתתפות בשרשראות הערך העולמיות ומונעות מהמדינה שהציבה את המחסומים להנות מיתרונות הטמונים בהן. מחקר חדש מראה כי הגבלות על מסחר בשירותים אינו משפיע רק על ייצור וייבוא, אלא גם על ייצוא וייבוא של מוצרים. בגרף המצורף המדינות מסודרות משמאל לימין מהמדינה המגבילה ביותר לזו המקלה ביותר. ניתן לראות כי ישראל נחשבת יחסית למדינה מגבילה, אחרי דרום אפריקה, ניו זילנד וקנדה. יחד עם זאת, רמת ההגבלה שלנו אינה מתקרבת לזו של סין או ברזיל. כמו כן, נראה כי ביחס לשנת 2008 מצבנו מבחינת ההגבלות נותר יחסית זהה וכי לא חלה התקדמות משמעותית בתחום זה

בפסגת ראשי ה-G20 בספטמבר 2013 הוחלט על פיתוח אסטרטגיית צמיחה מקיפה להשגת צמיחה חזקה יותר, בת קיימא ומאוזנת. לשם כך, ביקשה ה-G20 מה-OECD, הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית (ה-IMF) לחבר דו"ח רקע, שיסייע לזהות את סדרי העדיפויות מבחינת מדיניות ויהיה לעזר בעבור המדינות לפיתוח אסטרטגיות צמיחה לאומיות

המשבר הכלכלי העולמי גרם למדינות רבות להטיל חסמים ומכסים על סחר. בכנס WTO האחרון, התחייבו המדינות להוריד חסמים אלו אך ההטמעה לא מספקת כלל

אינדקס מגבלות הסחר בשירותים (Services Trade Restrictiveness Index) הושק השבוע (רביעי, 7/5/2014) ב-OECD במהלך כנס שרים הארגון (MCM) שהתקיים בפריז.

השבוע התקיימה ב- OECD סדנא בנושא סחר ושיתוף פעולה בינלאומי רגולטורי, אשר הינה חלק מהפרויקט המשותף של ועדת הסחר וועדת הרגולציה של הארגון. מטרת הסדנא, אשר איגדה אנשים בכירים משני התחומים, הייתה לפרוס את האתגרים להשגת שיתוף פעולה רגולטיבי בהקשר של הסכמי סחר ולהציג דוגמאות של סקטורים ומערכות אשר הצליחו להתגבר על המכשולים בשיתוף הפעולה

השקעות זרות ישירות (ה-FDI) הינו תחום אשר נחשב כיום כאחד המנופים העיקריים לצמיחה כלכלית. היכן ממוקמת ישראל במדד זה של ה-OECD?

יוקר המחיה בישראל הוא מהגבוהים ביותר ב-OECD. אחת מהסיבות העיקריות לכך הוא חסמי ייבוא והעדר תחרות בשוק המזון. וועדה במשרד הכלכלה ממליצה לשנות זאת

על פי דו"ח הבנק העולמי משנת 2009, 12.0% משווי השוק הישראלי מוחזק בידי פירמידות שליטה (מקום 17 מבין 45 המדינות שנבדקו) ו-23.3% משווי השוק הישראלי מוחזק בידי חברות החזקה (מקום 20 מבין 45 המדינות שנבדקו). מהם הכלים, אם כן, שה-OECD מציע לשיפור התחרות במשק?

רפורמת המיסוי על אלכוהול היא התחייבות שלקחה עליה ישראל כאשר הצטרפה ל-OECD כחלק מהסרת חסמי מסחר