ארכיון תגיות: חינוך

ברוב מדינות ה-OECD כולל ישראל, צעירים שעברו הכשרה מקצועית, מעוסקים באחוזים גבוהים יותר מאשר צעירים בעלי אותה השכלה אך ללא הכשרה. בישראל הפער עומד על 10% בין אלו שעברו הכשרה ואלו שלא

67% מהישראלים הביעו אמון במערכת החינוך הישראלית, זהה לממוצע ה-OECD, עלייה מרשימה משנת 2007

הכלכלה הדיגיטלית נמצאת בכל מקום- חינוך, תחבורה, אנרגיה, בריאות ועוד. למרות זאת, ישנם תחומים רבים, בהם עדיין ניתן למקסם את הפוטנציאל הגלום של דיגיטציה לשם חדשנות וצמיחה מכלילה ולשם כך הוציא ה-OECD את הדו"ח הדו-שנתי שלו בשם OECD Digital Economy Outlook 2015

הממצאים העיקריים של מחברי הדוח Governments at a Glance מוצאים, שהאיזון הפיסקאלי ברוב מדינות ה-OECD משתפר אחרי שנפרץ בשנות המשבר, אבל מצד שני היקף ההשקעות הממשלתיות נמצא בירידה מאז פרוץ המשבר וכיום הן מייצגות רק 3.3% מהתמ"ג ו-7.8% מכלל ההוצאות

כיצד חדשנות יכולה לעזור למען צמיחה מכלילה. בעולם המתפתח למדו שהדרך היחידה לסגור פערים ולייצר טובין חברתיים היא באמצעות חדשנות

כחלק מפורום ה-OECD נערך פאנל בנושא מהפכת הייצור הבאה וכיצד הטרנדים הטכנולוגיים החדשים הולכים לשנות את חיי כולנו

דוח חדש, המתבסס על מחקר שבדק הישגי תלמידים ב-76 מדינות באמצעות מבחנים בין לאומיים, מתמקד בכישורים הבסיסיים של בני נוער וכיצד אלו משפיע על הכלכלה. מסקנת המחקר הינה חשובה ביותר ומחברת בין חינוך לכלכלה: איכות בתי הספר היא מנבא חזק ביותר לצמיחה כלכלית ובתי הספר הטובים ביותר נמצאים בכלכלות הצומחות ביותר

במקורות אומרים "אין חכם כבעל ניסיון" ולמורה טוב צריך שיהיה ניסיון בהוראה. לפי נתונים עדכניים ל-2013, מורים עם פחות מ-5 שנות ניסיון בהוראה, נוטים ללמד בבתי ספר עם אוכלוסייה מוחלשת. בישראל, 46% מהמהורים ללא ניסיון משמעותי בהוראה, מלמדים בבתי ספר מוחלשים, לעומת ממוצע של 20% במדינות ה-OECD. חלק נוסף בטבלה מראה את האיזון בין מורים מנוסים ללא מנוסים ולמעשה את היחס בניהם בבתי ספר מוחלשים. ככל שהגרף שלילי יותר, כך השיעור אינו מאוזן ובישראל, כפי שניתן ללמוד, הוא אינו מאוזן.

האמהות שלנו צדקו – החינוך משתלם. בכל מדינות ה-OECD, תואר אקדמי מאפשר כושר השתכרות גבוה יותר כאשר התגמול על תואר אקדמי, גבוה יותר ככל שמספר האקדמאים נמוך יותר כמו במדינות צ'ילה וברזיל. בישראל, תואר מתקדם מקנה יכולת השתכרות גבוהה יותר – פי 1.53, יזהה לממוצע ה-OECD

ארגון ה-OECD לקח על עצמו כמטרה לחשוף את ההשפעות הכלכליות השליליות של אי-השוויון ההולך וגדל במדינות המפותחות ובדוח הנוכחי הוא מנסה לצייר לא רק את ההשלכות ההרסניות אלא גם לתת פתרונות אפשריים למגמת האי-שוויון

אחת הבעיות המרכזיות, שעומדות לפתחן של ממשלות וארגונים בינלאומיים כמו ה-OECD, היא דרך הבדיקה עצמה של ניידות חברתית והנתונים בנושא זה חלקיים מאוד. לשם כך, הזמין ה-OECD את אחד מהמומחים בעלי שם בנושא זה- טים סמידינג (Tim Smeeding), פרופסור לכלכלה מאונברסיטת ויסקונסין, לערוך מחקר בנושא אי-שוויון וניידות אינטגרטיבית

מחקר חדש של ה-OECD חושף את השפעת מחלות הנפש על שוק התעסוקה ובהערכה שמרנית בהערכה שמרנית השפעה על התמ"ג היא 3.5%. ארגון ה-OECD ערך מחקר במספר מדינות כדי לייצר המלצות מדיניות

ה-OECD מנסה להגביה ראות ולצפות את האתגרים, שיעמדו בפני כלכלות וממשלות ה-OECD בחמישים השנים הבאות

רבים מאתנו נמצאים במרדף אחר תארים כדי להקנות לעצמנו ידע וגם כושר השתכרות גבוה יותר אבל אז עולה השאלה: האם יש יתרונות שכר המגיעים מחינוך?

פרסום הדגל של ה-OECD, דו"ח Going for Growth 2015, סוקר את הרפורמות המבניות שנעשו בשנים האחרונות בישראל ומציין שהכלכלה הישראלית נמצאת במצב מצויין ותחזית הצמיחה אופטימית. יחד עם זאת מציין הדוח את ממדי העוני והאי-שוויון הגדולים

ברוב מדינות ה-OECD הפערים בין העשירים לעניים הגיעו לרמה הגבוהה ביותר מזה 30 שנה וכיום, 10% העשירים ביותר מרווחים פי 9.5 מההכנסה של העשירון התחתון. מחקר חדש של ה-OECD מנסה להבין איזו השפעה כלכלית יש לפערים הללו

ועידת BIAC, הוועדה המייעצת לעסקים ותעשייה של ה-OECD, ביצעה סקר נרחב, כחלק מ-Education Policy Outlook 2015, בין מעסיקים ברחבי מדינות הארגון בנוגע לשאלה כיצד הם רואים את מערך החינוך ואלו רפורמות יש לבצע

השבוע התקיים במטה ה- OECD כנס מומחים, שעסק ב"פרויקט משולש הידע". משולש הידע הוא פרויקט דגל של ה- OECD, שמטרתו לקדם חדשנות במוסדות ההשכלה הגבוהה ולפתח למידה רבת ממדים. בכנס השתתפו מומחים ברחבי העולם, אשר הציגו את עמדותיהם בנוגע להקשריו המקומיים והבין לאומיים של הפרויקט. בסוף הכנס גובשו יעדי הפרויקט לשנים הבאות.

לכבוד פתיחת שנת הלימודים החלטנו להקדיש כתבה על מדריך למורים, אשר פרסם ארגון ה- OECD בקיץ האחרון

מסיימי תואר דוקטור בשנת 2011, על פי תחום הלימודים