ארכיון תגיות: חינוך

ישראל משקיעה בחינוך כ-13% מההוצאה הציבורית, מעל ממוצע ה-OECD. נתון זה לא חושף הכול כמובן כיוון שמדינות בעלות ילודה גבוהה משקיעות יותר בחינוך ולראייה מקסיקו בראש הטבלה. כאשר מחשבים זאת כחלק יחסי מהתוצר (גרף מספר 2), ישראל מעל הממוצע עם 5.8% מהתמ"ג, אך נתון זה כולל הוצאה פרטית על חינוך ולא רק ציבורית. רוב ההוצאה הפרטית על חינוך היא בהשכלה הגבוהה

מערכות החינוך הקיימות מתקשות ללמד כישורים התואמים את שוק העבודה ותעודות לא שוות כישורים. פאנל פורום "כישורים לעתיד" קורא לרפורמה במערכות החינוך עצמן

סקירה על מערכת החינוך בישראל והמלצות מדיניות

בישראל, האוכלוסייה משכילה מאוד ואנחנו שניים רק לקנדה במספר מחזיקי תארים אך הפוטנציאל גדול הרבה יותר כיוון ששליש מאלו הנכנסים בשערי האקדמיה לא מסיימים את התואר ומקבלים תעודה. ממוצע ה-OECD עומד על 70% ובישראל כ-66%. ביפן, רק אחד מתוך 10 סטודנטים לא מסיים את התואר האקדמי. מצד שני בהונגריה ובשבדיה, יותר מ-50% מתייאשים לאורך הדרך ולא מסיימים את הלימודים האקדמיים שלהם.

דנמרק היא האומה המאושרת בעולם לפי מדד האושר של ה-OECD למרות המיסים הגבוהים ומזג האוויר החורפי. הסופרת הדנית מיילן ריידל שכתבה ספר בנושא, הגיע ל-OECD להסביר מהו מתכון האושר של הדנים והאם ניתן להעתיק אותו למדינות אחרות

כל סטודנט שם לב שברוב השיעורים יש רוב מוחלט לנשים אלא אם כן הוא סטודנט למדעים ולהנדסה. כמעט בכל מדינות ה-OECD נשים מהוות רוב בתואר ראשון אך כאשר בודקים את המקצועות רואים הבדלים מגדריים בולטים. בישראל, על כל 4 סטודנטים יש 6 סטודנטיות בתואר ראשון אך בפקולטות למדעים והנדסה היחס הפוך ורק 35% מהסטודנטים הם נשים. זו אינה תופעה ייחודית לישראל ולמעשה בכל מדינות ה-OECD, מקצועות אלו נשלטים על-ידי גברים. כאשר בודקים את מקצועות מדעי הרוח והחברה, יש רוב מוצק לנשים, כמעט 65% בישראל הן נשים.

אחת מהסיבות לחדשנות הישראלית היא שהילדים הישראלים נולדים עם מקלדת ביד, כמעט ראשונים ב-OECD

לכבוד כנס שרי התעסוקה שנערך ב-OECD בחודש ינואר, נפגשו עם יו"ר דירקרטריון תעסוקה ורווחה (ELSA) ב-OECD, סטאפנו סקרפטה. בראיון איתו, חוזר סקרפטה שוב ושוב על ממדי העוני והאי-שוויון הגבוהים בישראל ומדגיש שזה האתגר החשוב ביותר שישראל תתמודד עימו בשנים הבאות ביחס להזדקנות האוכלוסייה, פריון עבודה וסגירת הפער מול מדינות המערב המתקדמות ביותר.

אי-השוויון בהכנסות הולך ועולה במדינות המערב אך מדוע זה משנה? מתוך נקודת הנחה ששוויון מלא לא ניתן להשגה ואף לא רצוי, מה ההשפעות של אי-השוויון הגדול על שוויון ההזדמנויות?

רק 4.2% מתלמידי ישראל מעל גיל 15 ציינו שהיו רוצים קריירה בהוראה. עוד נתון שלא מפתיע הוא שהיחס בין גברים לנשים או 1 ל-2 לטובות הבנות.

רוב הסטודנטים בישראל ובעולם המערבי לתואר ראשון הן סטודנטיות. בישראל 59% מהזכאים לתואר ראשון הן נשים וכמעט 50% מקבלת דוקטורט, תואר שלישי.

רק 9% מהישראלים הם בעלי השכלה נמוכה

למרות שישראל משקיעה כספים רבים בחינוך ומעל הממוצע ה-OECD אך כאשר מחשבים נתונים אלו פר תלמיד, התמונה המתקבלת היא מעט שונה. השקעה פר תלמיד בישראל, מהיסודי עד האקדמיה עומדת על כמעט 8,000$ בשנה, נמוך יותר ממוצע ה-OECD

ישראל ממוקמת במקום השני (אחרי קנדה) מבחינת אחוז בעלי התואר האקדמי מתוך אוכלוסיית הגילאים בין 25-64 נכון לשנת 2013. אחוז בעלי התארים האקדמיים בישראל עומד כיום על כ-47%, שיעור הגבוה בהרבה מזה הממוצע של מדינות ה- OECD העומד על 33% בלבד. בשונה ממדינות אחרות, בישראל מרבית האוכלוסייה נוהגת להמשיך ללימודים אקדמיים, אך מבחינה כלכלית חברתית אין זה בהכרח יעיל. כידוע, רבים האנשים בישראל שאינם עושים שימוש בכישורים האקדמיים שרכשו בעבודתם כיום, ולעתים קיים קושי למצוא עבודה בתחום שנלמד. בקרב מדינות אחרות וביניהן צרפת וגרמניה נהוג למשל ללכת או ללימודים אקדמיים או ללימודים מקצועיים (נגרות, ספרות, קונדיטוריה וכיוצא בזאת)

דוח חדש של ה-OECD בודק לימוד במחשבים ואת השפעת שימוש זה על תוצאות הלמידה

אם בעבר 12 שנות לימוד היו מספקות למציאת עבודה, כיום דרישות הסף הם תואר ראשון, עם עדיפות לתואר מתקדם. בכל מדינות ה-OECD אקדמאיים מרוויחים יותר ויותר קל להם למצוא עבודה

צפיפות תלמידים בכיתה בישראל היא מהגבוהות מבין מדינות ה-OECD.

תלמידים בישראל לומדים יותר שעות מאשר ממוצע ה-OECD

במדינות רבות, חינוך מקצועי לא פחות מאקדמיה בזכות יכולתו לספק תעסוקה ושכר הולם. יחד עם זאת, במדינות רבות, חינוך מקצועי לא יכול להתחרות במסלול האקדמי. מחקר חדש של ה-OECD בודק את פערי ההשכר והתעסוקה במסלולים אלו

ברוב מדינות ה-OECD כולל ישראל, צעירים שעברו הכשרה מקצועית, מעוסקים באחוזים גבוהים יותר מאשר צעירים בעלי אותה השכלה אך ללא הכשרה. בישראל הפער עומד על 10% בין אלו שעברו הכשרה ואלו שלא