ארכיון תגיות: חינוך

תלמידי ישראל השיגו ציונים הנמוכים מממוצע ה-OECD בשלושת התחומים הנבדקים בפיז"ה - קריאה, מתמטיקה ומדעים, אך מה קורה כאשר מסתכלים על הקצוות? 30% מתלמידי ישראל קיבלו ציונים נמוכים בשלושת המקצועות הנבדקים, שיעור נכשלים גבוה מממוצע ה-OECD. בישראל 14% מהתלמידים הצטיינו לפחות במקצוע אחד, נמוך מממוצע ה-OECD

למרות ההתקדמות העצומה שעשו מדינות המערב בקבלה והכללת קהילת הלהט"ב, המציאות הכלכלית והחברתית של רבים טעונה שיפור. ה-OECD החל במחקר ראשוני שבו ייבדקו את המצב החברתי והכלכלי של קהילת הלהט"ב במדינות הארגון

המורים בישראל הם בעלי כישורים נמוכים הן בקריאה והן במתמטיקה. המורים בישראל מקבילים ברמת הכישורים שלהם לבעלי תעודה על־תיכונית לא אקדמית בקנדה. פינלנד ויפן בראש ורמת הכישורים שלהם שווה לתואר אקדמי. המחקר מראה שיש קשר חיובי בין כישורי המורים לכישורי התלמידים ובפינלנד וביפן, כישורי התלמידים הם מהגבוהים ב-OECD. כישורי התלמידים בישראל נמוכים מהממוצע. המחקר מראה שאם ישראל תעלה את כישורי המתמטיקה של המורים לרמה של פינלנד, הישגי התלמידים יעלו מעל הממוצע ויהיו בחלק העליון של פיז"ה.

עולים בישראל השיגו ציונים גבוהים יותר במדעים במבחן פיז"ה מילידי הארץ. ברוב המדינות המצב הפוך

תוצאות מבחן פיז"ה 2015

נתוני פיז"ה לתלמידים לשנת 2015 יוצגו מחר ב-OECD

רבים מאתנו עוד זוכרים את הלב פועם בחוזקה והיד הרועדת כאשר המורים קוראים לנו ללוח לפתור בעיה מתמטית. מתמטיקה חשובה מאוד לעתיד ולכלכלה ובכל זאת תלמידים רבים מפחדים ממקצוע זה ובישראל 3 מתוך 4 חוששים מקשיים במקצוע זה. בישראל וכמעט בכל מדינות ה-OECD, בנות חוששות יותר ממתמטיקה מאשר בנים.

ישראל היא אחת מהמדינות החדשניות ביותר במערב ומשקיעה כספים רבים במחקר ופיתוח אך עד כמה אנחנו חדשנים במערכת החינוך, הבסיס לחדשנות? לפי מדד ה-OECD הבודק חדשנות בחינוך בין השנים 2000-2011, ישראל ממוקמת מעל הממוצע בתחום זה שהמובילות הן דנמרק וקוריאה.

פרסום חדש בנושא חדשנות בחינוך

כנס שרי החינוך נפתח בירושלים בנושא חדשנות בחינוך

40% מתלמידי התיכון בישראל משתתפים בתוכניות של חינוך מקצועי, דומה לממוצע ה-OECD

נהוג לומר מורים אך אולי נכון יותר לומר מורות כיוון שיש רוב ברור בישראל וברוב מדינות המערב לנשים בתחום החינוך. בנוסף, ככל שהחינוך מתקדם יותר, כך יש יותר גברים מורים ובישראל בחינוך היסודי 85% מהמורים הן מורות. גם בתיכון יש רוב ברור למורות על פני המורים אך שיעורן יורד ל-73%

אין חכם כבעל ניסיון או שדם חדש ממריץ את המערכת? עדיף מורה בעל ידע עשיר או מורים הקרובים יותר בגילם לילדים וכך יכולים אולי להבין אותם טוב יותר? בישראל, רוב המורים, מעל 60%, הם בין גילאי 30-50. 18% מתחת לגיל 30 וכ-22% מעל גיל 50. בסה״כ המורים יחסית צעירים לעומת שאר מדינות ה-OECD. באיטליה למשל כמעט 60% מהמורים מעל גיל 50 ואחוז זניח של מורים צעירים

אומרים שאת כל הדברים החשובים לומדים בגן ומסתבר שיש קשר ישיר בין חינוך מקדים והשקעה בחומר לימודי לידע במתמטיקה מאוחר יותר. 70% מהישראלים שלא למדו בחינוך מקדים (כלומר, מעבר לחינוך חובה) הציגו ציונים נמוכים במתמטיקה מאוחר יותר, פחות מ-30% מאלו שהיו בחינוך מקדים מעל שנה, מציגים ציונים נמוכים במתמטיקה

דוח החינוך לשנת 2016 של ה-OECD הושק היום ובו מאות מדדים על מערכות החינוך במדינות ה-OECD

המשבר הכלכלי העולמי מאחורינו אך הוא השאיר אחריו צלקות שמופיעות בעיקר בקרב אוכלוסיית הצעירים שהפכה לענייה ביותר, אף יותר מאוכלוסיית הפנסיונרים. קבוצת NEET, צעירים שאינם עובדים, לומדים או בהדרכה, עומדת על מעל 42 מיליון איש והדרך הטובה ביותר לטפל בה היא מוקדם ככל הניתן ולחזק את ההכשרה המקצועית

נהוג לחשוב שהלימודים בישראל יקרים אבל האם זה נכון? כמו תמיד, תלוי איך מסתכלים על זה. אם בודקים את המדינות הדורשות שכר לימוד אזי שכר הלימוד בישראל הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD. מצד שני, לא מעט מדינות לא דורשות שכר לימוד או דורשות שכר לימוד כדמי רישום, צרפת למשל

כדי להבטיח את העתיד של הילדים יש להשקיע בחינוך והורים רבים מוצאים יותר ויותר מכספם כדי להקנות לילדים עוד כלים להצלחה. בישראל, כמעט 50% מההוצאה על לימודים גבוהים היא פרטית ו-11% מההוצאה בבתי הספר היסודי עד תיכון היא פרטית, גבוה במקצת מממוצע ה-OECD. במדינות הנורדיות, ההשקעה הפרטית על חינוך היא אפסית, ובשבדיה ובפינלנד אין כמעט כסף פרטי בבתי הספר היסודיים והתיכוניים

השכלה שווה כסף, את זה כולם יודעים מבלי ללכת לאונברסיטה או לפתוח ספרי מאקרו כלכלה. אבל כמה כסף שווה התואר שלכם? הרבה, בוודאי כאשר משווים זאת לעומת עובדים בעלי השכלה נמוכה יותר. בהחלט אפשר לומר שמרבה תארים מרבה נכסים

תמונת מצב על מערכת החינוך בישראל