ארכיון תגיות: חינוך

מערכות המימון של בתי הספר במדינות ה-OECD

אומרים שאת כל הדברים החשובים מלמדים בגן אבל מי זה שמלמד אותם? ללא עוררין אלו נשים כיוון ש-99% מהמטפלים במעונות היום והגננות בגנים הן נשים. למרות שהמורים בישראל הם אוכלוסייה צעירה יחסית, דווקא בחינוך המקדים הגיל הממוצע מבוגר יותר ורק 11% הם פחות מגיל 30 ויותר מרבע המטפלים והגננות הן מעל גיל 50

המדריך השנתי לכלל המדדים בהשקעה בחינוך בגיל הרך

האם מערכת החינוך מצליחה לקדם תלמידים משכבה סוציו-אקונומית נמוכה? לפי מבחן פיז"ה של ה-OECD, המודד כישורים לתלמידי בית ספר, רק 16% מהתלמידים בישראל מהשכבות הנמוכות הצליחו להשיג ציונים גבוהים, לעומת כמעט 30% ממוצע ה-OECD וקרוב ל-50% ביפן ואסטוניה.

האם כל מורה הוא מורה מוסמך? באף מדינת OECD לא ניתן למצוא מאה אחוז מורים מוסמכים אך אירלנד היא הקרובה ביותר למצב זה. ממוצע ה-OECD עומד על 85% מורים בעלי הסמכה מלאה לעומת 3 מכל 4 מורים בישראל. במקסיקו וצ'ילה, רוב המורים אינם מוסמכים

האם המדינה צריכה להשקיע בהשכלה גבוהה? רוב מדינות ה-OECD מסבסדות השכלה גבוהה וההשקעה משתלמת ובישראל המדינה מרוויחה בחזרה 150% מההשקעה

אנחנו כל הזמן מתעניינים ברמת הציונים של התלמידים אך מה עם רווחתם? במבחן פיז"ה של ה-OECD, תלמידי בית הספר נשאלים שאלות שלא בודקות רק כישורים אלא על אושר ורווחה. למרות הרצון הרב להצליח ולהיות הטובים ביותר בכיתתם (86.4% מהנשאלים), רק שליש מהתלמידים בישראל דיווחו שהם חשים חרדה בלימודים. ניתן לשער שנתונים אלו הם גם בזכות ההורים הישראלים שמעורבים מאוד בחיי ילדיהם ו-88% ציינו שהם משתפים את הוריהם בנושאים הקשורים לבית הספר. 57% מהתלמידים בישראל מכוונים לאוניברסיטה, גבוה יותר מהממוצע אך בארה"ב הנתון גבוה יותר ודווקא הגרמנים לא מתלהבים במיוחד להשקיע את זמנם באקדמיה.

בניגוד למדינות אירופה וארה"ב שבהן סטודנטים זרים הם מחזה נפוץ בישראל רק 5% מכלל הסטודנטים לתואר שני או שלישי הם זרים

פרסום כחלק ממבחן פיז"ה לכישורי תלמידים שנערך בשנת 2015 בודקת את הרווחה ואושרם של התלמידים

כמדי שנה מוציא הארגון את פרסום הדגל "בדרך לצמיחה" ובו הוא בודק רפורמות מבניות. כחלק מהדוח הארגון יצר רשימה של המלצות לשיפור הצמיחה והכלכלה הישראלית

השכלה גבוהה משלמת לסטודנטים אך האם היא משתלמת גם למדינה? המדינה משקיעה באופן ישיר בהשכלה גבוהה על-ידי סבסוד ומלגות וגם באופן עקיף. אם מסתכלים רק מזווית כלכלית אזי החינוך משתלם היטב גם למדינה

המשק הישראלי צומח בשנים האחרונות אך נראה שהצמיחה לא מחלחלת לכלל החברה. בפרסום האחרון של ה-OECD על מצב הכלכלה הישראלית, מתחילים לראות ניצנים של פירות עם גידול בהכנסות, עצירה בגידול האי-שוויון ושוק תעסוקה עמיד. יחד עם זאת מציינים כותבי הדוח את מערכת החינוך הלא שוויונית ואת התחבורה הלא מפותחת מספיק

הישראלים אוהבים תארים וישנו מיעוט של בעלי השכלה נמוכה אך כיצד כל זה מתרגם לכישורים? בכל שלושת שלבי החינוך, הישראלים מתמקמים נמוך מהממוצע כאשר רק 1% מאלו בעלי השכלה נמוכה מתיכונית הגיעו לציון הגבוה בכישורי קריאה. 5% מבעלי השכלה תיכונית בישראל הצליחו להגיע לרמה הגבוהה לעומת 7% ממוצע ה-OECD וגם בקרב האקדמיים הישראלים נמוכים מהממוצע עם 13% בלבד שהגיעו לציון הגבוה בכישורי קריאה לעומת 37% ביפן ובפינלנד

היום רובנו מסיימים תיכון אך לדור ההורים וכמובן הסבים והסבתות, למידה בתיכון לא בהכרח הייתה אפשרית או יעד. בשנות השישים, רק 40% מאזרחי ה-OECD היו בעלי השכלה תיכונית אך בישראל חינוך תמיד היה דבר חשוב וכבר בשנות השבעים 70% מהדור הצעיר (25-34) היה בעל השכלה תיכונית. כיום מעל 90% מהאוכלוסייה היא בהשכלה זו, גבוה ממוצע ה-OECD. למרות שהאוכלוסייה בישראל אוהבת תארים, בין שנות ה-70 ל-2015, יש ירידה של 10% בשיעור האוכלוסייה הצעירה בעלת תואר אקדמי. למעשה, רק בישראל ובפורטוגל שיעור האקדמים בירידה.

חינוך ומורים במאה ה-21

נשים משכילות יותר מגברים בישראל כאשר 56% מהן בגילאי 25-34 מחזיקות בהשכלה אקדמית לעומת 36% מהגברים הישראלים

השכלה גבוהה משלמת לסטודנטים אך האם היא משתלמת גם למדינה? המדינה משקיעה באופן ישיר בהשכלה גבוהה על-ידי סבסוד ומלגות וגם באופן עקיף. אם מסתכלים רק מזווית כלכלית אזי החינוך משתלם היטב גם למדינה והיא למעשה מקבלת פי 1.5 במיסים על כל השקעה

אי-שוויון מגדרי בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD ויש לזה קשר ישיר להשכלה. ככל שנשים משכילות יותר, כך שיעורי התעסוקה שלהן עולים, אך עדיין הפער הוא לטובת הגברים עם 8%. כאשר בוחנים את האכולוסייה הישראלית עם השכלה נמוכה הפערים קופצים למעל 30% פער לגברים

כיצד תפקדה הממשלה הישראלית במדדי צמיחה מכלילה בשנים האחרונות?

שכר מורים בישראל בחטיבות הביניים משתנה משמעותית עם הותק ומורה מתחיל מקבל שכר השווה ל-18,000$ בשנה, נמוך משמעותית מממוצע ה-OECD העומד על 31 אלף דולרים. לאחר 15 שנות ותק, שכר המורים עולה משמעותית ועומד על 31,000$, עדיין נמוך מממוצע ה-OECD העומד על 44.5 אלף דולרים. שכר המורים בישראל משתווה לזה שבמערב כאשר בוחנים את המורים הותיקים ביותר עם 54,000$ בישראל לעומת 57..6 אלף דולרים ממוצע OECD