ארכיון תגיות: השכלה גבוהה

בית התפוצות

העולם הגלובלי מתאפיין בתזוזה של אנשים ממדינה למדינה, לא רק פליטים או מבקשי מקלט אלא גם אזרחי המדינות המפותחות המנסים מזלם במדינות אחרות. בפעם הראשונה ה-OECD ביצע מחקיר מקיף על התפוצות בעולם והנתונים מעניינים מאוד

קרא עוד...

הוצאות על השכלה גבוהה

ממוצע ההוצאה הציבורית על חינוך אקדמי, מכלל ההוצאות, עומד על 70% אך בישראל נתון זה נמוך יותר וההוצאות הציבוריות הן 52.5% מכלל ההוצאות על חינוך והשאר, כמעט 48%, פרטי. נורווגיה היא המדינה שבה אין כמעט חינוך אקדמי פרטי ומעל 96% מההוצאות הן ציבוריות. בצד השני של הסקאלה נמצאת קוריאה עם פחות מ-30% הוצאות ציבוריות על חינוך גבוה.

קרא עוד...

"הבעיה של העסקים הקטנים בישראל היא הכלכלה הדואלית" – ראיון בנושא עסקים קטנים ובינוניים

עסקים קטנים ובינוניים הם עמוד השדרה של הכלכלה המודרנית אך למרות חשיבותם הרבה, במדינות רבות ובישראל, עסקים אלו מתקשים להתחרות בחברות הגדולות, בעיקר בתחום האשראי ובמשיכת עובדים מוכשרים. מרים קוריין, סגנית האגף ליזמות, עסקים קטנים ופיתוח מקומי מצביעה על הכלכלה הדואלית כגורם הראשי לפרודוקטיביות הנמוכה יחסית של עסקים קטנים ובינוניים בישראל. לפי קוריין, המפתח להצלחה של עסקים קטנים ובינוניים הוא תחרות, הפחתת רגולוציות ושבירת ריכוזיות הבנקים

קרא עוד...

שיעור המסיימים תואר ראשון

בישראל, האוכלוסייה משכילה מאוד ואנחנו שניים רק לקנדה במספר מחזיקי תארים אך הפוטנציאל גדול הרבה יותר כיוון ששליש מאלו הנכנסים בשערי האקדמיה לא מסיימים את התואר ומקבלים תעודה. ממוצע ה-OECD עומד על 70% ובישראל כ-66%. ביפן, רק אחד מתוך 10 סטודנטים לא מסיים את התואר האקדמי. מצד שני בהונגריה ובשבדיה, יותר מ-50% מתייאשים לאורך הדרך ולא מסיימים את הלימודים האקדמיים שלהם.

קרא עוד...

נשים בתואר ראשון לפי מקצוע

כל סטודנט שם לב שברוב השיעורים יש רוב מוחלט לנשים אלא אם כן הוא סטודנט למדעים ולהנדסה. כמעט בכל מדינות ה-OECD נשים מהוות רוב בתואר ראשון אך כאשר בודקים את המקצועות רואים הבדלים מגדריים בולטים. בישראל, על כל 4 סטודנטים יש 6 סטודנטיות בתואר ראשון אך בפקולטות למדעים והנדסה היחס הפוך ורק 35% מהסטודנטים הם נשים. זו אינה תופעה ייחודית לישראל ולמעשה בכל מדינות ה-OECD, מקצועות אלו נשלטים על-ידי גברים. כאשר בודקים את מקצועות מדעי הרוח והחברה, יש רוב מוצק לנשים, כמעט 65% בישראל הן נשים.

קרא עוד...

תארים אקדמיים לפי מגדר

רוב הסטודנטים בישראל ובעולם המערבי לתואר ראשון הן סטודנטיות. בישראל 59% מהזכאים לתואר ראשון הן נשים וכמעט 50% מקבלת דוקטורט, תואר שלישי.

קרא עוד...

בוגרי אקדמיה

ישראל ממוקמת במקום השני (אחרי קנדה) מבחינת אחוז בעלי התואר האקדמי מתוך אוכלוסיית הגילאים בין 25-64 נכון לשנת 2013. אחוז בעלי התארים האקדמיים בישראל עומד כיום על כ-47%, שיעור הגבוה בהרבה מזה הממוצע של מדינות ה- OECD העומד על 33% בלבד. בשונה ממדינות אחרות, בישראל מרבית האוכלוסייה נוהגת להמשיך ללימודים אקדמיים, אך מבחינה כלכלית חברתית אין זה בהכרח יעיל. כידוע, רבים האנשים בישראל שאינם עושים שימוש בכישורים האקדמיים שרכשו בעבודתם כיום, ולעתים קיים קושי למצוא עבודה בתחום שנלמד. בקרב מדינות אחרות וביניהן צרפת וגרמניה נהוג למשל ללכת או ללימודים אקדמיים או ללימודים מקצועיים (נגרות, ספרות, קונדיטוריה וכיוצא בזאת)

קרא עוד...

חינוך מקצועי – האם זה עובד?

במדינות רבות, חינוך מקצועי לא פחות מאקדמיה בזכות יכולתו לספק תעסוקה ושכר הולם. יחד עם זאת, במדינות רבות, חינוך מקצועי לא יכול להתחרות במסלול האקדמי. מחקר חדש של ה-OECD בודק את פערי ההשכר והתעסוקה במסלולים אלו

קרא עוד...

האוניברסיטה של החיים – לימודים לא תואמים

עובדים רבים במערב אינם עובדים בעבודה התואמת את הכישורים שלהם וכך נוצרים כישורים לא תואמים מה שגורם לירידה בפרודוקטיביות. מחקר חדש של ה-OECD בודק האם עובדים אלו למדו תואר הקשור לעבודה שלהם כיום

קרא עוד...

לא במקום הנכון – כישורים לא תואמים

בעיית הפרודוקטיביות המתבטאת בצמיחה איטית מדי בפריון העובדים קשורה קשר הדוק לבעיית הכישורים הלא תואמים, כלומר עובדים המבצעים עבודה שלא תואמת את הכישורים שלהם. עד כמה גדולה תופעה זו ומה ההשלכות שלה על הכלכלה?

קרא עוד...

הפרשי שכר לפי השכלה

האמהות שלנו צדקו – החינוך משתלם. בכל מדינות ה-OECD, תואר אקדמי מאפשר כושר השתכרות גבוה יותר כאשר התגמול על תואר אקדמי, גבוה יותר ככל שמספר האקדמאים נמוך יותר כמו במדינות צ'ילה וברזיל. בישראל, תואר מתקדם מקנה יכולת השתכרות גבוהה יותר – פי 1.53, יזהה לממוצע ה-OECD

קרא עוד...

הכול צפוי והרשות נתונה – אי-שוויון וניידות חברתית

אחת הבעיות המרכזיות, שעומדות לפתחן של ממשלות וארגונים בינלאומיים כמו ה-OECD, היא דרך הבדיקה עצמה של ניידות חברתית והנתונים בנושא זה חלקיים מאוד. לשם כך, הזמין ה-OECD את אחד מהמומחים בעלי שם בנושא זה- טים סמידינג (Tim Smeeding), פרופסור לכלכלה מאונברסיטת ויסקונסין, לערוך מחקר בנושא אי-שוויון וניידות אינטגרטיבית

קרא עוד...

חינוך, תעשיה וחדשנות: ב-OECD ממציאים מחדש את העתיד

השבוע התקיים במטה ה- OECD כנס מומחים, שעסק ב"פרויקט משולש הידע". משולש הידע הוא פרויקט דגל של ה- OECD, שמטרתו לקדם חדשנות במוסדות ההשכלה הגבוהה ולפתח למידה רבת ממדים. בכנס השתתפו מומחים ברחבי העולם, אשר הציגו את עמדותיהם בנוגע להקשריו המקומיים והבין לאומיים של הפרויקט. בסוף הכנס גובשו יעדי הפרויקט לשנים הבאות.

קרא עוד...

מצויינות במחקר

הפרסומים המצוטטים ביותר מספקים הערכה מסויימת של איכות המחקר במדינה. המדד מייצג את 10% הפרסומים המצוטטים ביותר מכל תחומי המדע.

קרא עוד...