ארכיון תגיות: המשבר הכלכלי העולמי

מה הסיבות לפיריון נמוך במשק בשנים האחרונות? האם ישנם תאגידים אשר פוגעים בפיריון של המשק? כיצד ניתן לזהות תאגידים אלו? האם הרגולציה במדינות המפותחות, מאפשרת לתאגידים שאינם רווחיים להישאר במשחק ולפגוע בצמיחת השוק בכללותו?

רולף אלטר, ראש אגף ממשל ציבורי ב-OECD חושב שתקציב דו שנתי אינו דבר רע בהכרח ומדינות רבות משתמשות במתודה דומה. מר אלטר חושב שקורס צוערים הוא נדבך חשוב בשירות המדינה אך אינו מספק לבד ומדבר איתנו בין היתר על אחד מהמשברים הסביבתיים החמורים ביותר שהתרחשו בישראל ועל משבר האמון הקיים בין התושבים לממשלות

דוח התעסוקה לשנת 2017 מתמקד השנה בהסכמים קיבוציים, שוק תעסוקה עמיד, גלובליזציה ושינויים טכנולוגיים

הגלובליזציה והסחר העולמי נמצאים במגננה בתקופה האחרונה ורבים רואים בהם כהאשם העיקרי לאבטלה ולשחיקת שכר. ה-OECD, מפיץ הגלובליזציה והסחר החופשי מאז הקמתו מנסה להראות שחוליים רבים בכלכלה העולמית אינם קשורים לסחר ודווקא סחר ופתיחות שווקים מביאים עימם יתרונות רבים, גם לעניים ביותר

ללא אמון, מוסדות הדמוקרטיה בסכנה ועל המדינה לפעול בנחישות ובתקיפות בתחום זה. ה-OECD אירח בסוף חודש מרץ את הכנס השנתי למאבק בשחיתות ובו הוא קרא לממשלות לעשות יותר בתחום בייחוד כאשר הנתונים מראים שהציבור מאבד אמון בממשלות ובפוליטיקאים

האם אנחנו לאחר המשבר או רק בתחילתו? לפי מארק בלייט', כלכלן בכיר באוניברסיטת בראון, המשבר הפוליטי רק התחיל והפופליזם הולך ומשתלט על העולם הדמוקרטי. לפי בלייט' הסיבות לכך הן רבות אבל בעיקר כי הכלכלה לא עובדת למען רוב בני האדם ואנחנו צריכים לחשוב מחדש על הכלכלה העולמית והגלובליזציה

ה-OECD מפרסם היום את התחזית הכלכלית העולמית וצופה שהצמיחה תמשיך לעלות אך בקצב מתון ומזהיר שהאקלים הפוליטי הנוכחי עלול לסכן התאוששות זו

פוליטיקאים ואנשי מדיניות תוהים כבר אלפי שנים בשאלה "מה אנשים רוצים". בעבר המלך היה יוצא לרחוב מחופש בבגדים ענים לשאול את האזרחים והיום משתמשים בסקרים אך מנוע החיפוש של גוגל יודע עלינו לא מעט ואולי אף יותר מכל כלי אחר. ה-OECD החל בשיתוף פעולה ייחודי עם חברת הענק לבדיקה ראשונית שתאפשר לארגון להבין האם BIG DATA יכול לעזור למקבלי החלטות לדעת טוב יותר מה אנשים רוצים ומה גורם להם אושר

אלו מילים נאמרות שוב ושוב במסדרונות ובדיוני ה-OECD?

ה-OECD פרסם היום את התחזית הכלכלית האחרונה לשנת 2017 ובו הוא חוזה שבשנת 2018 העולם יחזור לצמיחה הקרובה ל-4% אך כדי שזה יקרה על המדינות להגדיל את המסגרת התקציבית ולייצר השקעות. ה-OECD הקפיץ את תשקיף הצמיחה לישראל ומציין לטובה את שיעור האבטלה הנמוך ועליית שכר המינימום אך מזהיר מתקציב דו שנתי

שיעור העניים בישראל הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD. לאורך עשרות שנים, קבוצת העניים הגדולה במערב הייתה המבוגרים, בעיקר הפנסיונרים עקב נפילה בהכנסות. המשבר הכלכלי האחרון הפך את היוצרות ועקב שיעורי אבטלה גבוהים במיוחד, בעיקר באירופה, קבוצת העניים הגדולה ביותר היא דווקא הצעירים. בישראל המצב הפוך וקבוצת העניים הגדולה ביותר היא המבוגרים מעל 65 אך גם קבוצת הצעירים אינה קטנה במיוחד

המשבר הכלכלי העולמי מאחורינו אך הוא השאיר אחריו צלקות שמופיעות בעיקר בקרב אוכלוסיית הצעירים שהפכה לענייה ביותר, אף יותר מאוכלוסיית הפנסיונרים. קבוצת NEET, צעירים שאינם עובדים, לומדים או בהדרכה, עומדת על מעל 42 מיליון איש והדרך הטובה ביותר לטפל בה היא מוקדם ככל הניתן ולחזק את ההכשרה המקצועית

חצי משרה זה אומר חצי אחריות ובעיקר חצי זמן עבודה אך גם חצי משכורת וחצי פנסייה. רבים בכלכלה העולמית חושבים שמשרה חלקית יכולה להיות פיתרון לבעית האבטלה הכרונית במערב אך השאלה החשובה שיש לשאול האם האנשים העובדים בחצי משרה עושים זאת מרצון או מכורח?

לפני מספר ימים השיק ה-OECD את דוח התעסוקה השנתי. לאחר כמעט 9 שנים, שוק התעסוקה חזר בדיוק לאותה נקודה שהיה ערב המשבר הכלכלי העולמי. בישראל, שיעורי התעסוקה עולים ושיעורי האבטלה יורדים אך השכר ופריון העובדים נמוכים יחסית

מדינות קטנות יכולות לשמש כתמרור אזהרה לכלכלה העולמית כיוון שמושפעות יותר מהגלובליזציה. סמינר NAEC מנסה להבין האם ניתן לחזות משברים כלכליים באמצעות הסתכלות בקטן

כמדי שנה מוציא ה-OECD דוח בשם "בדרך לצמיחה" המסכם את הרפורמות המבניות שבוצעו ושיש לבצע. לפי הדוח, כלכלת ישראל זוכה לציון לשבח על הבסיס התעשייתי החזק אך מזהיר מפני פערי פרודוקטיביות גבוהים בין ישראל למערב

כנס השרים הנוכחי יעמוד בסימן פרדוקוטיביות ואי-שוויון. מצד אחד, פריון העובדים כמעט ואינו צומח בעוד אי-השוויון הולך וגודל. מה הקשר בין תופעות אלו, אם בכלל?

אוסטריה היא כלכלה יציבה ומודרנית ובכל זאת שיעור הנשים בכוח העבודה נמוך יחסית. מודל ההפרדה האוסטרית מתמרץ החזרת האישה הביתה לאחר הבאת ילדים. האם יש לזה השפעה כלכלית?

העולם שלאחר המשבר הכלכלי העולמי, הוא עולם שבו היקף ההשקעות קטן יותר וממשלות מנסות להיות יצירתיות כדי לייצר תוצאות חברתיות. SIB, הוא קונספט ממשלתי-פרטי ליצירת טוב חברתי אך האם זה עובד במציאות?

ה-OECD דן רבות בשנים האחרונות בצמיחה מכלילה, צמיחה החושבת מעבר לתמ"ג. סקוטלנד לקחה את הקונספט הזה מהתיאוריה לפרקטיקה ויישמה אותו בשטח. נציג ממשלת סקוטלנד הגיע ל-OECD כחלק מסמינר NAEC והרצה על צמיחה מכלילה בסקוטלנד