ארכיון תגיות: הודו

מדינות דרום-מזרח אסיה וענקיות הסחר סין והודו אחריות לנתח שוק הולך וגדל בתחום הסחר האלקטרוני שצפוי להגיע להיקף של 900 מיליארד דולר בשנת 2021 (!) על תחזיות כלכליות, תכניות ממשלתיות, סחר אלקטרוני וחברות ישראליות

ה- OECD פרסם בחודש יולי את הסקירה הראשונה של מדיניות חקלאות ומזון בהודו, בשותפות עם המועצה ההודית למחקר על יחסים כלכליים בינ"ל ומשרד המסחר ההודי. הדו"ח עב הכרס מציג - לראשונה עבור הודו - שורה רחבה של אינדיקטורים לתמיכה חקלאית, ובהתבסס על 30 שנות ניסיון של ניתוח מדיניות חקלאית ב- OECD, מבצע ניתוח כמותי ייחודי למידת ההשפעה של תמיכה ממשלתית על חקלאים וצרכנים.

הכלכלה העולמית תמשיך לצמוח בשנתיים הקרובות אך עדיין פחות מהקצב שלפני המשבר הכלכלי העולמי. בצד החיובי, יש יותר השקעות וסחר עולמי אך נראה שאי-השוויון חוזר לעלות והשכר הריאלי לא צומח. הכלכלה הישראלית תמשיך לצמוח אך בקצב מתון יותר וה-OECD ממליץ לישראל להגביר את התחרות כדי להוריד את יוקר המחיה

הודו עקפה את סין בשיעורי הצמיחה ובעוד הענק הסיני מאט צעדיו, הנמר ההודי שועט לעבר עתיד מבטיח. למרות נתוני המאקרו המצויינים, להודו יש בעיות חברתיות כלכליות רבות כגון שיעורי עוני גבוהים ומגזר חקלאי לא יעיל. ארגון ה-OECD ביצע סקירה כלכלית על הודו וממליץ על יותר ליברליזציה ויותר תמיכה בעניים

מס ההכנסה לרוב הוא חלק קטן מהתוצר של המדינה ועומד בישראל על קצת יותר מ-7% מהתמ"ג. בדנמרק, אחת ממדינות הרווחה הגדולות בעולם, מס ההכנסה אחראי למעל 25% מהתמ"ג ואילו בסין והודו, כלכלות הענק, כ-2% בלבד

ה-OECD מפרסם היום את התחזית הכלכלית העולמית וצופה שהצמיחה תמשיך לעלות אך בקצב מתון ומזהיר שהאקלים הפוליטי הנוכחי עלול לסכן התאוששות זו

אלו מילים נאמרות שוב ושוב במסדרונות ובדיוני ה-OECD?

בתיאוריה, שוק פתוח ותחרותי אמור להועיל לצרכנים ולהוזיל מחירים. במציאות, אי-השוויון ההולך וגדל ומספר העניים התופח מעיד על בעיה חמורה. לפי פיקטי, הבעיה אינה קשורה לתחרות אלא למיסים. ה-OECD בודק האם השוק אינו תחרותי מספיק וכך פוגע בעניים ולמעשה מגדיל את אי-השוויון

אי השוויון עולה במדינות המערב החל משנות ה-80 ורבים מצביעים על הורדת המיסים לעשירים כסיבה העיקרית אך יש סיבות נוספות כמו ירידת קרנם של האיגודים ועליית מגזר הפיננסים

התמ"ג הוא האינדקטור שעל-פיו יישק דבר בעולם המודרני. יחד עם זאת, התמ"ג מוגבל מאוד ביכולות המדידה שלו וככל שהטכנולוגיה מתקדמת והעולם עובר לכלכלה דיגיטלית, פעיליות כלכליות רבות, לא מחושבות במדד זה

אחד מהסימנים המובהקים לגלובליזציה הוא "Offshoring", מעבר של חברה או קו ייצור ממדינות המערב המפותחות למדינות המתפתחות. בשנים האחרונות חברות רבות מחזירות את החברות חזרה למדינת האם או קרוב יותר עליה. האם זו מגמה או היוצא מהכלל?

כיצד חדשנות יכולה לעזור למען צמיחה מכלילה. בעולם המתפתח למדו שהדרך היחידה לסגור פערים ולייצר טובין חברתיים היא באמצעות חדשנות

ה-OECD, בשיתוף האו"ם, השיק את תחזית החקלאות לעשור הקרוב

תחזית הצמיחה למדינות ה-G20

מדינות ה- OECD מהוות נכון לשנת 2011 (שנת ההשוואה האחרונה) קצת פחות מ- 50% מהתמ״ג העולמי, כאשר מבססים את המדידה על ה- PPP (בסיס שווי כוח קנייה, כך קובע ה-ICP

מדינות המערב השבעות הן המקום שאליו נוהרים מאות אלפי פליטים בעקבות האביב הערבי ומשברים כלכליים. מהן המגמות שמזהה ה-OECD בתחום זה?