ארכיון תגיות: הגנת הסביבה

איך אפשר להשפיע באמצעות מחיר ומיסוי פחמן על האקלים? האם הגדרת היעדים נכונה? ואילו צעדים מדינות עושות בכיוון?

כמעט 90% מהדו-חיים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה, הגבוה ביותר ב-OECD

מדיניות לעידוד גיוון ביולוגי

קומי קיטאמורי, מנהלת מחלקה צמיחה ירוקה ב-OECD מסבירה על ההיסטוריה של פרויקט צמיחה ירוקה ב-OECD ומדגישה את החשיבות של הממשלה בהשגת יעדים ירוקים בעזרת תמריצים ישירים ועקיפים. גברת קיטאמורי מזהירה ממשלות מלסבסד עסקים לשם עמידה בסטנדטים סביבתיים ומסבירה כיצד מדינות אחרות יכולות ללמוד מהניסיון הישראלי בתחום החדשנות הירוקה

כולם מדברים על הכלכלה המעגלית אבל מה זה אומר? מחזור כבר אינו מספיק והמטרה היא להשתמש מחדש במשאבים בתהליך הייצור כדי להפחית את הבזבוז הקיים בכלכלה המודרנית. הכלכלה מעגלית מבקשת לשנות את החשיבה שלנו בשימוש מוצרים, משאבים ובצריכה

ההשקעה במחקר ופיתוח בישראל הוא מהגבוהים בעולם אך רובו פרטי ולא ציבורי. תקציבי מחקר ופיתוח לנושאים חברתיים בוערים כגון בריאות, אנרגיה וסביבה נמוכים מאוד בהשוואה עולמית

50% מהמים המתוקים בישראל ממוחזרים באמצעות התפלה, מחזור ושימוש חוזר. מקום ראשון מבין מדינות ה-OECD

האם ניתן לחזות את העתיד? לפי פרופסור אוליביה בינה התשובה היא חיובית כיוון שהתהליכים תמיד קיימים כבר בהווה. פרוספור בינה חקרה מעל 60 יצירות עתידניות המספרות על עתיד מושלם או קודר ונורא וניסתה להבין כיצד יראה העתיד של כולנו

אגף הסביבה ב-OECD בדק את השפעת המיסים הירוקים על רכבים בישראל על שוק הרכב ופליטות מזהמים. הארגון מצא שהמס הירוק הפחית בצורה דרסטית קנייה של רכבים מזהמים ופליטת גזים מזהמים

זיהום האוויר בישראל חמור מאוד אך שיעור המוות ממנו יחסית נמוך

הישראלים מייצרים יותר זבל לעומת שאר מדינות ה-OECD. הישראלי הממוצע מייצר כ-610 ק"ג של זבל בשנה, לעומת כ-500 ק"ג בממוצע במדינות המערב. בראש נמצאים ארה"ב ודנמרק עם מעל 700 ק"ג בשנה

הגרמנים הם אלופי ה-OECD במחזור ו-65% מהאשפה העירונית שלהם ממוחזרת. בישראל המצב אמנם משתפר בשנים האחרונות אך אנחנו עדיין בתחתית הטבלה עם 19% בלבד

ישראל במקום הראשון בין מדינות ה-OECD בשיעור מיני היונקים בסכנה. בישראל 105 מיני יונקים מוכרים ו-56 מהם נמצאים בסכנה כלומר רמות שונות של סכנת הכחדה.

BIG DATA יכול לשנות את הכלכלה מקצה לקצה בזכות היכולת לדעת כמעט הכול ובאופן עדכני. ארגון ה-OECD מציג במסגרת סמינר NAEC מספר פרויקטים עכשווים המשתמשים בנתוני BIG DATA

יהום האוויר בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD וכמות החלקיקים הקטנים באוויר המסוכנים לנשימה היא 22.5 מיקרוגרמים למטר מעוקב, הרבה מעל לממוצע ה-OECD העומד על 14.5 מיקרוגרמים, ומהקו המנחה שהוצב על ידי ארגון הבריאות העולמי העומד על מגבלה של 10 מיקרוגרמים למטר מעוקב. כמות החלקיקים בישראל נמצאת בעלייה החל משנות ה-90 אז עמדה על 16 מיקרוגרמים. זה לא רק עניין אזורי כיוון ש-85% מאזרחי ישראל חשופים ל-15 עד 25 מיקרוגרמים וה-15% הנותרים חשופים לרמה גבוהה יותר של 25-35 מיקרוגרמים

ישראל במקום הראשון בהשקעות במחקר ופיתוח כחלק מהתמ"ג אך נראה שחלק קטן מזה הולך מזה הולך למחקר ופיתוח בנושאי הגנת הסביבה. ברוב מדינות ה-OECD, חלק קטן עד זניח מוקדש לאיכות הסביבה

יש מספר דרכים להיות ירוק ואחת מהם באמצעות מס. המיסים הירוקים בישראל הם מהגבוהים ב-OECD וקשורים בעיקר לקניית רכבים. המיסים הירוקים בישראל אחראים לכמעט 3% מהתוצר וכמעט 10% מכלל הכנסות המיסים בישראל

השבוע לפני חמש שנים הצטרפה ישראל ל-OECD, הארגון הכלכלי-חברתי של המדינות המפותחות. ישבנו לקפה עם הנספחת הכלכלית של המשלחת הישראלית, ריטה גולשטיין-גלפרין לשם סיכום קצר לחמש שנים של עשייה מאומצת וכדי להבין כיצד הארגון היוקרתי היושב בפריז תורם לאזרחים בישראל

פליטת גזי החממה היא הגורם הראשי לשינוי האקלים ומבחינה גלובלית ישראל זניחה בייצור גזי חמממה אך פר נפש, הישראלים קרובים לממוצע ה-OECD בפליטת גזי חממה וכמות הפליטה עלתה משמעותית מתחילת שנות ה-2000, ב-8%. האוסטרלים הם המזהמים הגדולים ביותר ואילו המקסיקנים הכי פחות

ה-OECD מנסה להגביה ראות ולצפות את האתגרים, שיעמדו בפני כלכלות וממשלות ה-OECD בחמישים השנים הבאות