ארכיון תגיות: דנמרק

אלו מילים נאמרות שוב ושוב במסדרונות ובדיוני ה-OECD?

המגזר הפרטי נחשב לחדשני בעוד המגזר הציבורי נחשב בירוקרטי וארכאי אך אין סיבה שזה יהיה כך. ה-OECD מפתח גישות למגזר ציבורי חדשני העונות לצורך בריכוז משאבים ומענה על צרכים הולכים וגדלים. גם בישראל המגזר הציבורי אינו שוקט על שמריו וחדשנות אינה מילה גסה

כיצד מדינות ה-OECD מעודדות חניכות כחלק מהכשרה מקצועית

מדינות קטנות יכולות לשמש כתמרור אזהרה לכלכלה העולמית כיוון שמושפעות יותר מהגלובליזציה. סמינר NAEC מנסה להבין האם ניתן לחזות משברים כלכליים באמצעות הסתכלות בקטן

דנמרק היא האומה המאושרת בעולם לפי מדד האושר של ה-OECD למרות המיסים הגבוהים ומזג האוויר החורפי. הסופרת הדנית מיילן ריידל שכתבה ספר בנושא, הגיע ל-OECD להסביר מהו מתכון האושר של הדנים והאם ניתן להעתיק אותו למדינות אחרות

בנוסף לכך שהישראלים עובדים כ-100 שעות יותר בשנה מאשר ממוצע ה-OECD וכמעט 500 שעות יותר מהגרמנים וההולנדים, כ-16% מהעובדים הישראלים עובדים שבוע עבודה של יותר מ-50 שעות, בעוד בשבדיה, דנמרק ונורבגיה נתון זה עומד על פחות מ-3%

שלא נזדקק אבל אם נזדקק דמי אבטלה הם פה בשבילנו לשרוד את התקופה בין עבודות וכל מדינה מתייחסת אחרת לקצבה זו. מובטלים בהונגריה חייבים למצוא עבודה במהירות כיוון שתקופת המקסימום של דמי אבטלה לא עולה על שלושה חודשים ואילו בצרפת ובדנמרק אפשר לקבל דמי אבטלה במשך שנתיים רצופות. בלגיה היא השיאנית באזור ה-OECD עם שלוש שנות זכאות. ובישראל? ממוצע ה-OECD עומד על 15 שבועות ובישראל המקסימום הוא 175 יום שזה כחצי שנה של זכאות

המודל הדני לשוק התעסוקה נחשב בעיני רבים למודל הטוב מכל העולמות כיוון שמאפשר למעסיקים גמישות בהעסקה ובפיטורים ומצד שני לא מפקיר את העובדים והמדינה היא זו שדואגת לאבטלה נדיבה והכשרה מקצועית. המשבר הכלכלי האחרון העמיד מודל זה בפני משבר אמיתי וכדי לא לוותר עליו, נאלצה דנמרק לבצע בו שינויים מסוימים

בכנס ראשוני ב-OECD העוסק בצעדים פרקטיים לצמיחה חברתית, סלובניה וארה״ב הציגו את התכנית שלהם לכך הכוללת העלאת שכר, פרודוקטיביות באמצעות חדשנות והגדלת שיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה

דוח חדש של ה-OECD בודק לימוד במחשבים ואת השפעת שימוש זה על תוצאות הלמידה

אם בעבר 12 שנות לימוד היו מספקות למציאת עבודה, כיום דרישות הסף הם תואר ראשון, עם עדיפות לתואר מתקדם. בכל מדינות ה-OECD אקדמאיים מרוויחים יותר ויותר קל להם למצוא עבודה

רובנו פותחים את תלוש השכר וקופצים ישר לשורה התחתונה, לנטו, כי בסופו של דבר זה הכסף שבבנק, אבל הברוטו הוא המדד החשוב לעלות העבודה. בישראל המיסים הממוצעים מעלות העבודה הם מהנמוכים ב-OECD ועומדים על 20.5%. לאן המיסים הולכים? 8.5% הוא מס הכנסה והשאר הן הפרשות לביטוח לאומי, והעובד הישראלי מפריש כמעט פי-2 מהמעביד. המס בבלגיה חוצה את החמישים אחוז אבל רוב הנטל הוא על המעסיק עם 23% הפרשות, לעומת 11% על העובד. המודל הדני המעודד רווחה ושוק עבודה גמיש, מטיל מיסים אך ורק על העובד – 35.6% מס הכנסה ועוד 3% הפרשות לביטוח לאומי וההפרשות של המעסיק הם אפס

סטודנטים רבים עובדים במהלך לימודיהם אך שיעור זה משתנה ממדינה למדינה. רבים תוהים האם עדיף לסטודנט להשקיע רק בלימודים ובציונים או לשלב בין לימודים ועבודה וליצור כישורים חשובים להמשך הדרך

עובדים רבים במערב אינם עובדים בעבודה התואמת את הכישורים שלהם וכך נוצרים כישורים לא תואמים מה שגורם לירידה בפרודוקטיביות. מחקר חדש של ה-OECD בודק האם עובדים אלו למדו תואר הקשור לעבודה שלהם כיום

אחת הבעיות המרכזיות, שעומדות לפתחן של ממשלות וארגונים בינלאומיים כמו ה-OECD, היא דרך הבדיקה עצמה של ניידות חברתית והנתונים בנושא זה חלקיים מאוד. לשם כך, הזמין ה-OECD את אחד מהמומחים בעלי שם בנושא זה- טים סמידינג (Tim Smeeding), פרופסור לכלכלה מאונברסיטת ויסקונסין, לערוך מחקר בנושא אי-שוויון וניידות אינטגרטיבית