ארכיון תגיות: גלובליזציה

אתמול, 30 במאי 2018, קיבלו המדינות החברות ב- OECD באופן רשמי את קולומביה וליטא לארגון המדינות המפותחות. ההכרזה ההיסטורית מסמנת אבן דרך מרכזית בהתפתחות הכלכלית של המדינות והיא צפויה להשפיע הן על מדיניות ורגולציה מקומית, והן על היחסים הכלכליים ברמה הבין לאומית

שבוע ה-OECD ריכז את כלל שרי האוצר והכלכלה של מדינות ה-OECD למפגש השנתי החשוב שעמד בסימן הברקסיט, טראמפ ובעיקר המתקפה כנגד הגלובליזציה. השרים הביעו את מחויבות לעולם מחובר, ללא חומות ופרוטקציוניזם אך עולם שגם יודע להגן על אלו שנפגעו מסחר. שר האוצר משה כחלון שייצג את ישראל חתם על אמנת המס החשובה שאמורה לייצר מערכת מס עולמית צודקת יותר

דוח התעסוקה לשנת 2017 מתמקד השנה בהסכמים קיבוציים, שוק תעסוקה עמיד, גלובליזציה ושינויים טכנולוגיים

נועם חומסקי, מגדולי אנשי הרוח המזוהה עם אנשי השמאל הרדיקלי, התארח ב-OECD במסגרת סמינר NAEC וצייר תמונה פסימית מאוד על העולם שבו אנו חיים. לפי חומסקי, גל הפופוליזם אינו יוצא כנגד הגלובליזציה אלא כנגד התפיסה הכלכלית הניאו-ליבראלית שרוקנה את הדמוקרטיה מתוכנה

הגלובליזציה והסחר העולמי נמצאים במגננה בתקופה האחרונה ורבים רואים בהם כהאשם העיקרי לאבטלה ולשחיקת שכר. ה-OECD, מפיץ הגלובליזציה והסחר החופשי מאז הקמתו מנסה להראות שחוליים רבים בכלכלה העולמית אינם קשורים לסחר ודווקא סחר ופתיחות שווקים מביאים עימם יתרונות רבים, גם לעניים ביותר

הפורום השנתי של ה-OECD ייערך השנה ב-6-7 ליוני בפריז בסימן "בונים גשרים" כמענה למחלוקות הפוליטיות והכלכליות הנוכחיות

מי נפגע מפרוטקציוניזם וכיצד ניתן לגרום לסחר לעבוד למען כולם?

בשנתיים האחרונות ה-OECD ערך פרויקט בשם "צמיחה מכלילה באמצעות חדשנות" שמטרתו לרתום את החדשנות להקטנת אי-השוויון, צמצום הכלכלה הדואלית והכללת קהלים גדולים יותר בכלכלת הידע. ישראל לקחה חלק מרכזי בפרויקט ותרמה לדוח הסופי

כישורים בעידן גלובאלי

האם אנחנו לאחר המשבר או רק בתחילתו? לפי מארק בלייט', כלכלן בכיר באוניברסיטת בראון, המשבר הפוליטי רק התחיל והפופליזם הולך ומשתלט על העולם הדמוקרטי. לפי בלייט' הסיבות לכך הן רבות אבל בעיקר כי הכלכלה לא עובדת למען רוב בני האדם ואנחנו צריכים לחשוב מחדש על הכלכלה העולמית והגלובליזציה

העולם הגלובאלי מתאפיין במעבר של סחורות, דעות וכמובן אנשים. אנשים לא בהכרח חייבים לזוז בעולם הגלובאלי והם יכולים לעבוד, לסחור ולדבר עם כל העולם מהמחשב הפרטי

אלו מילים נאמרות שוב ושוב במסדרונות ובדיוני ה-OECD?

מדינות קטנות יכולות לשמש כתמרור אזהרה לכלכלה העולמית כיוון שמושפעות יותר מהגלובליזציה. סמינר NAEC מנסה להבין האם ניתן לחזות משברים כלכליים באמצעות הסתכלות בקטן

אי השוויון עולה במדינות המערב החל משנות ה-80 ורבים מצביעים על הורדת המיסים לעשירים כסיבה העיקרית אך יש סיבות נוספות כמו ירידת קרנם של האיגודים ועליית מגזר הפיננסים

אחד מהסימנים המובהקים לגלובליזציה הוא "Offshoring", מעבר של חברה או קו ייצור ממדינות המערב המפותחות למדינות המתפתחות. בשנים האחרונות חברות רבות מחזירות את החברות חזרה למדינת האם או קרוב יותר עליה. האם זו מגמה או היוצא מהכלל?

מחקר חדש של ה-OECD מתמקד בהשפעה של GVC (שרשרות ערך גלובאליות) על אי-השוויון. ה-GVC מאפשר לעסקים ולכלכלות לבצע את אותו חלק בתהליך, שהן מצטיינות בו, תוך שימוש במוצרי ביניים ובשירותי ביניים ממקומות אחרים, בלי צורך לפתח תעשייה שלמה.

בשנים האחרונות, הפרודוקטיביות נמצאת בנסיגה, מגמה שהחלה בשנות ה-2000, הרבה לפני המשבר הכלכלי האחרון. חוקרי ה-OECD מנסים להבין מדוע זה קורה וכיצד ניתן לשנות את המגמה, שמאיימת על דרך חיינו.

כחלק מפרויקט NAEC, חשיבה מחודשת למול אתגרים כלכליים, הזמין ה-OECD את איאן גולדינג, פרופסור באוניברסיטת אוקספורד, שבאנגליה, להרצות על ספרו האחרון "אפקט הפרפר – כיצד הגלובליזציה יוצרת סיכונים מערכתיים ומה ניתן לעשות בנידון"

ה-OECD מנסה להגביה ראות ולצפות את האתגרים, שיעמדו בפני כלכלות וממשלות ה-OECD בחמישים השנים הבאות

תכנית המס של ה-OECD נועדה למנוע הסטת רווחים ושחיקת בסיס המס ולייצר מערכת מס גלובאלית שתקשה על יצירת מקלטי מס