ארכיון תגיות: ארה"ב

מס חברות

מס חברות נמצא בכותרות באחרונה עם החזרתו של הנשיא טראמפ לחתוך אותו ביותר מחצי כיוון שכרגע המס בארה״ב הוא הגבוה במדינות ה-OECD עם קרוב ל-40%. אך במיסים כמו במיסים יש להסתכל גם על המס המושלם בפועל ואמנם יש קושי לכמת זאת אך ניתן להעריך זאת על-ידי חוקי סבסוד להשקעות והחזרי מס הממצמצים מאוד את מס החברות בפועל. בישראל מס החברות הרשמי עומד על 24% החל מ-2017 אך בפועל הוא כ-12%. המס המושלם בארה״ב עדיין גבוה אך מצטמצם ל-23%

קרא עוד...

האם תחרות יוצרת או הורגת עבודות?

כמדי שנה מארח ה-OECD את הפורום הגלובאלי לתחרות והפעם השאלה המרכזית היא כיצד תחרות משפיעה על תעסוקה. איגודי העובדים טוענים שתחרות ברוטלית פוגעים לא רק בעובדים אלא במרקם החיים עצמם ואיגודי התעשיינים טוענים שללא תחרות, הכלכלה לא תצמח והעובדים יפגעו

קרא עוד...

בחזרה לחוף מבטחים

אחד מהסימנים המובהקים לגלובליזציה הוא "Offshoring", מעבר של חברה או קו ייצור ממדינות המערב המפותחות למדינות המתפתחות. בשנים האחרונות חברות רבות מחזירות את החברות חזרה למדינת האם או קרוב יותר עליה. האם זו מגמה או היוצא מהכלל?

קרא עוד...

שיעורי ילודה בקרב נוער

לידה בגיל צעיר הינה רעה חולה כיוון שמעלה את סיכוי הילד לחיות בעוני ובמחסור. בישראל ממוצע הלידות הללו נמוך מממוצע ה-OECD ועומד על 7.8 לידות לכל אלף נשים בגילאי 15-19. הנתון הנ"ל מעודד כיוון שזו ירידה מ-14 לידות בשנת 2007. במקסיקו וצ'ילה המצב חמור מאוד עם 63 ו-55 לידות בהתאמה. גם בארה"ב ובריטניה הבעיה החברתית הזו נמצאת בכותרות – בריטניה הנתון עומד על 26 לידות וחמור מכך, אין כלל שיפור מנתוני 2007.

קרא עוד...

השקעות קרנות הון סיכון

אחת מהסיבות לכך שישראל הפכה להיות סטרטאפ ניישן היא בזכות ההשקעה הרבה של קרנות הון סיכון המזרימות כספים רבים לתעשיית ההיי-טק. למעשה, ישראל מקום ראשון בעולם בהשקעת קרנות הון סיכון כשיעור מהתוצר, יותר אף מארה"ב עם הסיליקון ואלי. מרבית ההשקעות של קרנות אלו הן בחברות סטארט-אפ

קרא עוד...

שיעורי ההישרדות של עסקים

שיעור ההקמה של "עסקים מעסיקים" (לפחות עובד אחד) חדשים מוגדר כמספר העסקים החדשים שהוקמו מתוך סך העסקים המעסיקים שכבר קיימים. כתוצאה מהמשבר הכלכלי האחרון בשנת 2008, שיעור ההקמה של העסקים המעסיקים ירד במרבית המדינות בשנים שלאחר המשבר, ואצל חלקן, כמו בארה"ב, הוא אף הגיע לשפל – שליש מהשיעור שהיה בטרם …

קרא עוד...

ישראל 2015 – הטוב הרע והטעון שיפור

מדד החיים הטובים של ה-OECD הלוקח נתונים אוביקטייבים וסובייקטיבים, מאפשר לארגון לצייר תמונה מדויקת יותר של הכלכלה. לפי הארגון, ישראל 2015 היא כלכלה יציבה ומרשימה אך פערי השכר והעוני גבוהים מדי למדינה מערבית

קרא עוד...

מדיניות צנע – רעיון מסוכן?

צנע, הרעיון השלט באיחוד האירופי שנקט גישה של צנע כלכלי כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי העובר על היבשת. לפי הכלכלן מארק בלייט' שהוזמן לסמינר NAEC, צנע הוא רעיון מסוכן פוליטית ולא יעיל כלכלית שלא יאפשר צמיחה ורווחה

קרא עוד...

הוצאה על תרופות

17% מההוצאה על בריאות במדינות ה-OECD הולכות לתרופות, שיעור שגדל בשנים האחרונות. בכל מדינות ה-OECD, עלות ההוצאה על תרופות האמירה בשנה האחרונה ל-800$ מיליארדים. ההוצאה על תרופות בישראל היא מהנמוכות במדינות ה-OECD, כ-287$ פר נפש לעומת מעל אלף דולרים בארה"ב. המחקר של ה-OECD לא מפרק את ההוצאות לפי צריכה ומחיר ובנוסף יש מדינות שבהם מקבלים החזר על תרופות מרשם. מה ניתן להסיק מכך? התרופות בישראל זולות יחסית לעומת מדינות ה-OECD ושהישראלים מכורים להרבה דברים אבל תרופות זה לא אחד מהם.

קרא עוד...

מה צופן העתיד להסכמי הסחר הבינלאומיים – מורה נבוכים

קיפאונו המתמשך של סבב דוחא ב-14 השנים האחרונות הותיר את מערכת הסחר המולטילטראלית מיושנת ובעלת השפעה מוגבלת למדי לקדם ליברליזציה בשווקים הבינלאומיים. מתוך רצון להכיר טוב יותר את אופי האס"חים ולנסות לזהות מגמות, ועדת הסחר של ה-OECD ערכה פרויקט במסגרתו נבחנו מגוון היבטים שונים באס"חים

קרא עוד...

לומדים ועובדים

סטודנטים רבים עובדים במהלך לימודיהם אך שיעור זה משתנה ממדינה למדינה. רבים תוהים האם עדיף לסטודנט להשקיע רק בלימודים ובציונים או לשלב בין לימודים ועבודה וליצור כישורים חשובים להמשך הדרך

קרא עוד...

עתיד הפרודוקטיביות – תיאוריית החלחול

בשנים האחרונות, הפרודוקטיביות נמצאת בנסיגה, מגמה שהחלה בשנות ה-2000, הרבה לפני המשבר הכלכלי האחרון. חוקרי ה-OECD מנסים להבין מדוע זה קורה וכיצד ניתן לשנות את המגמה, שמאיימת על דרך חיינו.

קרא עוד...

הוצאה על בריאות

הוצאה על בריאות במדינות ה-OECD עומדת על 8.9% מהתמ"ג ובישראל היא נמוכה יותר ועומדת על 7.5%. רוב ההוצאה הינה ציבורית ולא פרטית, כמו ברוב מדינות ה-OECD למעט ארה"ב וצ'ילה.

קרא עוד...

חופשת לידה בתשלום

חופשת לידה הינה כלי חברתי חשוב לאישה העבודת. החוק בישראל מאפשר לעובדת לקבל 14 שבועות בתשלום, לעומת 17 שבועות בממוצע במדינות ה-OECD. מצד שני, בישראל, כלל השבועות הינם בתשלום מלא. המדינה הכי נדיבה הינה קרואטיה עם 30 שבועות ב-100% שכר והכי פחות נדיבה היא ארה"ב, מדינת ה-OECD היחידה שבה אין חופשת לידה בתשלום על-פי חוק.

קרא עוד...