ארכיון תגיות: אי-שוויון

מצד אחד הצמיחה הגבוהה, האבטלה נמוכה ויחס החוב־תוצר נמוך ■ מצד שני שיעור העוני הגבוה, יש בעיית תשתיות, מחסור בתחרותיות ופריון נמוך

דו"ח 2018 מסיק שלישראל כלכלה חזקה וישנה ירידה באי-השוויון בהכנסות, אם כי הפערים הכלכליים מוסיפים להיות משמעותיים וישנה חוסר לכידות חברתית. על מנת לעודד את הפרודוקטיביות והצמיחה המכלילה במשק, ממליצים באירגון להוביל רפורמה בחינוך, בשוק המוצרים ושיפור התשתיות

רבים מתארים את עולם התעסוקה העתידי בצבעים קודרים ואחד מהמחקרים המוכרים ביותר מזהיר שכמעט מחצית מהעובדים נמצאים בסכנת פיטורים בעשורים הקרובים. ה-OECD לעומת זאת מציג תסריט פסימי הרבה פחות ומדגיש שרק 10% מהעובדים נמצאים בסכנת פיטורים. מי צודק?

בסקירה הכלכלית האחרונה של ה-OECD על כלכלת סין, מזהיר ה-OECD שתהליך המעבר מכלכלה ייצור לכלכלת שירותים יצריך השקעות ורפורמות רבות בממשלה הסינית כדי לא לאבד את קצבי הצמיחה המרשימים שאליהם הורגלו. סין על סף שינוי שישנה לא רק את החברה הסינית אלא את העולם כולו

הכלכלה העולמית תמשיך לצמוח בשנתיים הקרובות אך עדיין פחות מהקצב שלפני המשבר הכלכלי העולמי. בצד החיובי, יש יותר השקעות וסחר עולמי אך נראה שאי-השוויון חוזר לעלות והשכר הריאלי לא צומח. הכלכלה הישראלית תמשיך לצמוח אך בקצב מתון יותר וה-OECD ממליץ לישראל להגביר את התחרות כדי להוריד את יוקר המחיה

בשנתיים האחרונות ה-OECD ערך פרויקט בשם "צמיחה מכלילה באמצעות חדשנות" שמטרתו לרתום את החדשנות להקטנת אי-השוויון, צמצום הכלכלה הדואלית והכללת קהלים גדולים יותר בכלכלת הידע. ישראל לקחה חלק מרכזי בפרויקט ותרמה לדוח הסופי

ראיון בנושא הצמיחה הכלכלית של ישראל

האם אנחנו לאחר המשבר או רק בתחילתו? לפי מארק בלייט', כלכלן בכיר באוניברסיטת בראון, המשבר הפוליטי רק התחיל והפופליזם הולך ומשתלט על העולם הדמוקרטי. לפי בלייט' הסיבות לכך הן רבות אבל בעיקר כי הכלכלה לא עובדת למען רוב בני האדם ואנחנו צריכים לחשוב מחדש על הכלכלה העולמית והגלובליזציה

ה-OECD מפרסם היום את התחזית הכלכלית העולמית וצופה שהצמיחה תמשיך לעלות אך בקצב מתון ומזהיר שהאקלים הפוליטי הנוכחי עלול לסכן התאוששות זו

מידת ההשפעה של מדינת הרווחה בישראל על אי-השוויון ושיעורי העוני היא קטנה יחסית - ירידה של 0.8 במדד הג'יני וקצת יותר מ-3% בשיעורי העוני

עולם התעסוקה משתנה במהירות עקב השינויים הטכנולוגים והחוקרים חלוקים בדעתם האם הכלכלה הדיגיטלית תגרום לאבטלה עקב אוטומציה ושימוש במכונות או שעבודות חדשות יחליפו ישנות. סקירה על שוק התעסוקה הקיים והעתידי

אי-השוויון בישראל הוא מהגבוהים במערב אך כיצד ההכנסות מתחלקות? העשיריון העליון בישראל מחזיק ביותר מרבע כלל ההכנסות בישראל - 26.3% וכאשר מחשבים גם את העשירון התשיעי מגיעים לכמעט מחצית מההכנסות - 42.2%. העשירון התחתון בישראל מחזיק אך ורק ב-2% מכלל ההכנסות בישראל. בסלובניה - העשירון העליון מרוויח 20% מכלל ההכנסות ובצ'ילה זה נושק ל-40%. במדינות סקנדינביה העשירון התחתון מרוויח כ-4% מכלל ההכנסות ובארה"ב, העשירון התחתון הוא העני ביותר באופן יחסי עם 1.6% מכלל ההכנסות

בתיאוריה, שוק פתוח ותחרותי אמור להועיל לצרכנים ולהוזיל מחירים. במציאות, אי-השוויון ההולך וגדל ומספר העניים התופח מעיד על בעיה חמורה. לפי פיקטי, הבעיה אינה קשורה לתחרות אלא למיסים. ה-OECD בודק האם השוק אינו תחרותי מספיק וכך פוגע בעניים ולמעשה מגדיל את אי-השוויון

כאשר פירסם ה-OECD את נתוני האי-שוויון ההיסטוריים הוא השתמש בטיעון של תומס פיקטי שהמיסים הם הסיבה לעלייה באי-שוויון והם הדרך להורדתם. משרד האוצר בסקירה השבועית שלו מראה שגביית המיסים בישראל מעודדת צמיחה על חשבון אי-השוויון ולפי האוצר המסים המגבירים את השוויון הם המסים הישירים על יחידים (מס הכנסה) ומסי רכוש ומסים המפחיתים את השוויון הם מסי צריכה (מע"מ, מסי קנייה) וארנונה

סקר הכישורים הגדול של ה-OECD לאוכלוסייה הבוגרת חושף שכישורי הישראלים נמוכים מהממוצע, בכל שלושת התחומים: קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות. למרות זאת, ציוני הישראלים בעלי פיזור רחב ושונים מאוד בין האוכלוסיות השונות.

מה הקשר בין פרודוקטיביות לאי-שוויון? ה-OECD הקדיש את כנס השרים האחרון (MCM) לנושאים אלו ומוציא כעת פרסום עם תוצאות ראשונות המקשרות שתי תופעות חשובות אלו. לקריאת הפרסום לחצו על התמונה.

כנס השרים 2016 עסק בקשר בין פרודוקטיביות לצמיחה מכלילה וכיצד ניתן לייצר צמיחה כלכלית שתטיב עם כולם

אחת מהסיבות לחדשנות הישראלית היא שהילדים הישראלים נולדים עם מקלדת ביד, כמעט ראשונים ב-OECD

אי-השוויון בהכנסות הולך ועולה במדינות המערב אך מדוע זה משנה? מתוך נקודת הנחה ששוויון מלא לא ניתן להשגה ואף לא רצוי, מה ההשפעות של אי-השוויון הגדול על שוויון ההזדמנויות?

ארגון ה-OECD פרסם היום דוח שלם ונרחב על הכלכלה הישראלית. לפי הארגון, מצבה הכלכלי של ישראל טוב מאוד, אך השברים מאיימים ואם ישראל לא תשכיל לפתור אותם היום, העתיד יהיה זוהר פחות.