ארכיון תגיות: אינטרנט

מחירי חבילת האינטרנט בישראל הם מהזולים במדינות ה-OECD ומחיר חבילה ממוצעת עומדת על 19$ מתוקנן (PPP). בארה"ב, המדינה שהביאה לנו את נטפליקס, אמזון והולו, המחיר הוא בלתי נתפס ועומד על 67$

בעבר, מדינות המערב היו רגילות לצמוח בקצב של 4% ואף יותר ובשנים האחרונות הצמיחה תקועה. האם הצמיחה אינה קיימת או שהבעיה היא בכלל במדדים? התמ"ג תפקידו לבדוק פעיליות כלכליות אך בעולם הדיגיטלי, פעיליות רבות עוברות מתחת לרדר של התמ"ג

העולם הגלובאלי מתאפיין במעבר של סחורות, דעות וכמובן אנשים. אנשים לא בהכרח חייבים לזוז בעולם הגלובאלי והם יכולים לעבוד, לסחור ולדבר עם כל העולם מהמחשב הפרטי

ישראל היא מעצמת היי-טק ולמרות זאת רק 40% ממשתמשי האינטרנט מבצעים פעולות בנקאיות באמצעות האינטרנט, נמוך מ60% ממוצע ה-OECD

כלכלת חלטורה או בשם האנגלי The Gig Economy, מכילה תופעות רבות שהמקשר בינהן הוא פלטפורמה אינטרנטית ומעמד זמני. רבים חושבים שזו המהפכה החשובה הבאה אך האם המספרים תומכים בכך? נציגי משרד התעסוקה בגרמניה הציגו נתונים ממדינתם ומרחבי האיחוד האירופי ומסקנתם שהמציאות, למרות הכול, לא נכנעת עדיין להייפ

מהירות הגלישה בישראל עולה בהתמדה אך עדיין מפגרת אחרי רוב מדינות ה-OECD. מהירות גלישה ממוצעת בישראל עומדת על 15Mbps לעומת כמעט פי-2 בקוריאה

מחשב לכל ילד? ילדים ממשפחות עניות משתמשים פחות במחשבים, באופן אחר, מה שישפיע על הכישורים הדיגטליים שלהם בעתיד

מתכנתים עובדים במרץ על אלגרותמים שיאפשרו לנו לבחור בצורה מושכלת יותר אך עדויות ראשונות מראות שקוד יכול להיות מוטה בדיוק כמו בן אנוש ואולי אף יותר. סמינר בפורום של ה-OECD דנו על ההשלכות של חברת הקוד עלינו כצרכנים ואזרחים

הצרכנות עוברת לרשת וכדי שהאינטרנט לא יהפוך למערב הפרוע יש להחיל רגולציה חכמה ויעילה. ה-OECD, בשיתוף רשויות להגנת הצרכן, פיתח סט של כלים והמלצות לעשיית סדר במסחר האלקטרוני

ישראל היא אחת מהמדינות החדשניות בעולם אך מבחינת נתוני תקשורת אנחנו עדיין מדדים מאחור. בישראל 50 מנויים לגלישה סלולרית על כל 100 איש, לעומת 90 ממוצע ה-OECD

אחת מהסיבות לחדשנות הישראלית היא שהילדים הישראלים נולדים עם מקלדת ביד, כמעט ראשונים ב-OECD

לאור המשבר הכלכלי העולמי, גישות כלכליות חדשות החלו למשוך את תשומת ליבו של הציבור ובפרט זו המכונה גישת "המורכבוּת הכלכלית" (Complexity of Economics). לפי זו, עלינו לנטוש את הפרדיגמות הכלכליות המקובלות והפשוטות, אשר תופסת את הפרטים בחברה כהומוגניים, רציונאליים וממקסמי-רווח ולבנות ולאמץ מודלים של משקים מורכבים יותר, אשר ישקפו בצורה טובה את המציאות

ישראל היא מעצמת היי-טק וחדשנות אך הישראלים עדיין לא סומכים לחלוטין על רכישות באינטרנט. אמנם, ישראלים רבים כבר מכירים את ASOS או חברות סיניות שמוכרות הכול בדולר, אך עדיין רק 32% מאיתנו קונים באינטרנט.

דוח חדש של ה-OECD בודק לימוד במחשבים ואת השפעת שימוש זה על תוצאות הלמידה

הישראלים מאוהבים באינטרנט אבל רק 22% מבעלי הסמארטפונים עם חיבור לאינטרנט משתפים פוסטים, מה שמציב אותנו בין המקסיקנים עם 55% לבין הפינים – 10% בלבד

כל יום שעובר מעלים איתו עבודות שלא מצריכות ידע טכנולוגי ובעתיד, ללא כישורים טכנולוגיים, לא יהיה ניתן לבצע כמעט שום פעולה בשוק התעסוקה. מחקר של ה-OECD בודק את רמת הכישורים הטכנולוגיים במדינות נבחרות

הכלכלה הדיגיטלית נמצאת בכל מקום- חינוך, תחבורה, אנרגיה, בריאות ועוד. למרות זאת, ישנם תחומים רבים, בהם עדיין ניתן למקסם את הפוטנציאל הגלום של דיגיטציה לשם חדשנות וצמיחה מכלילה ולשם כך הוציא ה-OECD את הדו"ח הדו-שנתי שלו בשם OECD Digital Economy Outlook 2015

כחלק מפורום ה-OECD נערך פאנל בנושא מהפכת הייצור הבאה וכיצד הטרנדים הטכנולוגיים החדשים הולכים לשנות את חיי כולנו

כחלק מפרויקט NAEC, חשיבה מחודשת למול אתגרים כלכליים, הזמין ה-OECD את איאן גולדינג, פרופסור באוניברסיטת אוקספורד, שבאנגליה, להרצות על ספרו האחרון "אפקט הפרפר – כיצד הגלובליזציה יוצרת סיכונים מערכתיים ומה ניתן לעשות בנידון"

תכנית PIAAC הבודקת כישורי בוגרים מגלה שחלק גדול מאזרחי המערב נעדרים כישורים בסיסיים. יחד עם המשבר הכלכלי והשינויים הדמוגרפים, נתון זה מאיים על הצמיחה של המערב