במספרים

פער מגדרי בתעסוקה

הפער המגדרי בהכנסות בישראל הוא מהגבוהים ב-OECD אך כאשר מסתכלים אך ורק על תעסוקה התמונה מתהפכת והפער המגדרי בישראל הוא מהנמוכים במערב ועומד על קצת יותר מ-10% בין תעסוקת גברים לנשים, ירידה מ-17% בשנת 2005. הפער במשרה מלאה גבוה הרבה יותר ועומד על 20% אך עדיין דומה לממוצע ה-OECD. המדינות בהן שיעורי התעסוקה של גברים גבוהים הרבה יותר משל הנשים הן טורקיה, מקסיקו וצ'ילה. המדינות הנורדיות, המודרגות נמוך בפער המגדרי בהכנסות, מדורגות נמוך גם בהפרש שיעורי התעסוקה

קרא עוד...

רווחים ממס הכנסה

מס ההכנסה לרוב הוא חלק קטן מהתוצר של המדינה ועומד בישראל על קצת יותר מ-7% מהתמ"ג. בדנמרק, אחת ממדינות הרווחה הגדולות בעולם, מס ההכנסה אחראי למעל 25% מהתמ"ג ואילו בסין והודו, כלכלות הענק, כ-2% בלבד

קרא עוד...

אבטלה בקרב בעלי תואר אקדמי

תואר אקדמי הוא שער לחיים מוצלחים יותר בשוק התעסוקה אך יש גם כאלו שהשכלה גבוהה לא מבטיחה הצלחה. בישראל, שיעור זניח, כ-3%, מהאקדמאים הם מובטלים, נמוך מהממוצע. המצב של האקדמאים ביוון ובספרד הוא החמור ביותר במערב

קרא עוד...

כישורי קריאה לפי רמת השכלה

הישראלים אוהבים תארים וישנו מיעוט של בעלי השכלה נמוכה אך כיצד כל זה מתרגם לכישורים? בכל שלושת שלבי החינוך, הישראלים מתמקמים נמוך מהממוצע כאשר רק 1% מאלו בעלי השכלה נמוכה מתיכונית הגיעו לציון הגבוה בכישורי קריאה. 5% מבעלי השכלה תיכונית בישראל הצליחו להגיע לרמה הגבוהה לעומת 7% ממוצע ה-OECD וגם בקרב האקדמיים הישראלים נמוכים מהממוצע עם 13% בלבד שהגיעו לציון הגבוה בכישורי קריאה לעומת 37% ביפן ובפינלנד

קרא עוד...

כישורים לא תואמים

האם העבודה שלכם תואמת את הכישורים שלכם? העבודה שלכם קטנה על היכולות שלכם או שהיא גדולה פי כמה על המידות שלכם? לפי הנתונים של ה-OECD, העובדים הישראלים הם העובדים הכי over-qualified (כישורים גבוהים יותר מדרישות התפקיד) - מעל 32%. רק כ-10% מהעבודים בישראל הם Under-qualified (כישורים נמוכים יותר מדרישות התפקיד).

קרא עוד...

זמן אשפוז

מדד זה בודק את יעילות מערכת הבריאות והמטרה היא הממוצע ולא הקצוות כי זמן אשפוז ארוך יכול להעיד טיפול לא יעיל ואילו זמן טיפול קצר על שחרור מהיר מדי של חולים עקב מחסור במשאבים. זמן האשפוז הממוצע בישראל עומד על 7 ימים וזוהי ירידה מ-10 ימים בתחילת שנות ה-2000

קרא עוד...

השקעה ממשלתית

השקעות ממשלתיות כוללות בניית כבישים, בתי ספר, בתי חולים, דיור ציבורי ואף תקשורת. ההשקעה הציבורית בישראל היא הנמוכה ביותר ב-OECD ועומדות על 1.5% מהתוצר לעומת פי-2 ממוצע ה-OECD

קרא עוד...

השכלה לאורך השנים

היום רובנו מסיימים תיכון אך לדור ההורים וכמובן הסבים והסבתות, למידה בתיכון לא בהכרח הייתה אפשרית או יעד. בשנות השישים, רק 40% מאזרחי ה-OECD היו בעלי השכלה תיכונית אך בישראל חינוך תמיד היה דבר חשוב וכבר בשנות השבעים 70% מהדור הצעיר (25-34) היה בעל השכלה תיכונית. כיום מעל 90% מהאוכלוסייה היא בהשכלה זו, גבוה ממוצע ה-OECD. למרות שהאוכלוסייה בישראל אוהבת תארים, בין שנות ה-70 ל-2015, יש ירידה של 10% בשיעור האוכלוסייה הצעירה בעלת תואר אקדמי. למעשה, רק בישראל ובפורטוגל שיעור האקדמים בירידה.

קרא עוד...

שכר שעתי

לפי טבלת ה-OECD, השכר בישראל נמוך יחסית לשאר מדינות המערב - 12.6$ ברוטו לשעה. באירלנד מרוויחים פי -2 ובהולנד פי-3

קרא עוד...

משפחות חד הוריות

-כ-6% מהמשפחות בישראל הן משפחות חד הוריות, נמוך מממוצע ה-OECD. כפי שניתן לראות, משפחות חד הוריות נפוצות יותר במדינות האנגלו-סאקסיות ושכיחות פחות במדינות מערב אירופה וביפן שיעור זה נמוך במיוחד

קרא עוד...

רווחים ממיסים

רווחי המדינה ממיסים ממשיכים לרדת וגם בישראל הייתה ירידה של 3% בשנים האחרונות. סך ההכנסות ממיסים כשיעור מהתמ"ג מצביע על החלק מתוצר המדינה אשר הולך לממשלה על ידי גביית מיסים. ניתן לראות זאת כמדד לשליטת הממשלה במשאבי הכלכלה.

קרא עוד...

הוצאות דיור

ביתנו הוא מבצרנו אך המבצר הזה עולה לא מעט כסף - משק בית ישראלי מוציא כ-25% מההוצאות שלו על דיור, כולל חשמל ומים, קצת יותר גבוה מממוצע ה-OECD

קרא עוד...

השמנת יתר

שיעורי השמנת היתר בישראל עולים בשנים האחרונות וכ-18% מהאוכלוסייה הבוגרת (מעל גיל 15) נחשבים בעלי השמנת יתר חולנית או חריגה, לעומת 13% בשנת 2000. למרות זאת, נתונים אלו לא חריגים לממוצע ה-OECD העומדים על 19%. המדינות בעלי האנשים הרזים ביותר במערב הן, באופן לא מפתיע, קוריאה ויפן והשמנות ביותר הן ארה"ב ומקסיקו

קרא עוד...

החזר על חינוך

השכלה גבוהה משלמת לסטודנטים אך האם היא משתלמת גם למדינה? המדינה משקיעה באופן ישיר בהשכלה גבוהה על-ידי סבסוד ומלגות וגם באופן עקיף. אם מסתכלים רק מזווית כלכלית אזי החינוך משתלם היטב גם למדינה והיא למעשה מקבלת פי 1.5 במיסים על כל השקעה

קרא עוד...

הכנסה בסיסית

מערכת הקצבאות אמורה לעזור גם לחלשים ביותר בחברה, לאלה שאין בכוחם להבטיח לעצמם הכנסה למחיה. המטרה היא שתעסוקה תוציא מעוני אך מה עם קצבאות? ברוב מדינות ה-OECD, הבטחת הכנסה אינה מוציאה מעוני וכך גם בישראל שהיא 27% מההכנסה החציונית במשק. מדינות סקנדינביה נדיבות יותר והקצבאות מאפשרות עלייה מעל קו העוני היחסי וביפן סכום זה מגיע כמעט לעד 70% מההכנסה החציונית

קרא עוד...

נשים בדירקטוריון

למרות שנשים מהוות כמחצית מכוח העבודה, רק 18% מחבר המהנהלים של חברות ציבוריות הן נשים. חלק ממדינות המערב, בעיקר הנורדיות וצרפת חוקקו חוק המחייב ייצוג הולם האמור להגיע ל-40% לפחות בשנים הקרובות

קרא עוד...