במספרים

אי שוויון בהכנסות

הפערים בין העשירים ביותר לעניים ביותר הולך וגדל וארגון ה-OECD מזהיר שהפערים הם לא רק בהכנסות אלא גם בחינוך, בריאות ורווחה. הפער הממוצע בין העשירון העליון לתחתון עומד על פי-10 אך בישראל זה הרבה יותר גבוה ועומד על כמעט פי-15 כאשר רק במדינות הלטיניות, טורקיה וארה״ב, הפערים גדולים יותר.

קרא עוד...

הפרשי שכר לפי השכלה

האמהות שלנו צדקו – החינוך משתלם. בכל מדינות ה-OECD, תואר אקדמי מאפשר כושר השתכרות גבוה יותר כאשר התגמול על תואר אקדמי, גבוה יותר ככל שמספר האקדמאים נמוך יותר כמו במדינות צ'ילה וברזיל. בישראל, תואר מתקדם מקנה יכולת השתכרות גבוהה יותר – פי 1.53, יזהה לממוצע ה-OECD

קרא עוד...

שכר מינימום לעומת שכר חציוני

רוב מדינות ה-OECD ואף כלכלות מתפתחות התקינו בחוק שכר מינימום ומספר המדינות שלא עשו זאת יורד משנה לשנה. כיום, 26 מתוך 34 מדינות ה-OECD חוקקו חוק שכר מינימום. לשכר המינימום יש השפעה גדולה מאוד על השכר של העשירונים הנמוכים בחברה ולכן מדינות רבות יישמו זאת כמדיניות בזמן המשבר לשם עליית שכר של הקבוצות העניות ואלו המשתכרים משכורת נמוכה או בצדו השני של המטבע, להוריד עלויות העבודה במדינות שהחליטו לקצצו. נושא חשוב הוא גובה שכר המינימום ובמספר מדינות כמו צ'כיה, מקסיקו וארה"ב, גובה השכר נמוך מ-40% מהשכר החציוני בעוד שבטורקיה, צ'ילה וצרפת הוא מעל 60% מהשכר החציוני. בישראל, שכר המינימום שנבדק (שנת 2013), נושק ל-60%, אך השכר המעודכן הוא כבר מעל 60% מהשכר החציוני במשק

קרא עוד...

פילוח מקורות האנרגיה

מה מניע את הכלכלה הישראלית? לפי פילוח האנרגיה בעיקר פחם ונפט. 66% ממקורות האנרגיה בישראל מקורם בפחם ונפט אך הגז הטבעי הופך לגורם משמעותי

קרא עוד...

שעות עבודה בשנה

כמה שעות אתם עובדים בשנה? הישראלים עובדים הרבה יותר מרוב מדינות ה-OECD, כ-1,858 שעות בשנה לעומת ממוצע ה-OECD שעומד על 1,766 שעות. כלומר, הישראלים עובדים כ-100 שעות יותר בשנה מאשר ממוצע ה-OECD וכמעט 500 שעות יותר מאשר גרמניה, המדינה שבה עובדים הכי מעט שעות במערב. חשוב להזכיר, ככל שהפרודוקטיביות של העובדים גבוהה יותר, כך למעשה יש צורך בפחות שעות עבודה פר עובד.

קרא עוד...

הוצאות הסקטור העסקי על מחקר ופיתוח

הוצאות מו"פ של חברות עסקיות (BERD) כוללות את פעילויות המו"פ המבוצעות בסקטור העסקי ע"י חברות ומוסדות, ללא קשר למקור המימון. לממד זה ישנו קשר הדוק עם יצירת מוצרים וטכנולוגיות חדשות.

קרא עוד...

מצויינות במחקר

הפרסומים המצוטטים ביותר מספקים הערכה מסויימת של איכות המחקר במדינה. המדד מייצג את 10% הפרסומים המצוטטים ביותר מכל תחומי המדע.

קרא עוד...

שיתוף פעולה בחדשנות

שיתוף פעולה הינו מרכיב מרכזי בזרימת מידע הקשור לחדשנות, עבור חברות פעילות בתחום המו"פ (פיתוח בתוך החברה או הנרכש באופן חיצוני) אך גם עבור כאלו שאינן פעילות. בכל המדינות שנבחנו, חברות פעילות במו"פ נוטות לשתף פעולה בחדשנות בתדירות גבוהה יותר מחברות אשר אינן פעילות במו"פ. יחד עם זאת, נמצא כי בקוריאה ואוסטרליה שני סוגי החברות נוטות לשתף פעולה בשיעור דומה מסף החברות. בריטניה היא המובילה בשיעור החברות המשתתפות פעולה בהקשר של חדשנות, עם כ-78% מסך החברות הפעילות במו"פ, אשר נכנסו לשיתופי פעולה שונים בין השנים 2008-2010.

קרא עוד...

השקעה במחקר ופיתוח

מדד המחקר והפיתוח מכיל בתוכו שלושה סוגי פעולות: מחקר בסיסי, הנועד להקנות ולהוסיף ידע חדש לקיים- ללא מרכיב מעשי. מחקר יישומי, מוכוון ישירות לנושא מסוים אשר מטרתו לשפר תשומות או שירותים. עסקים במימון ממשלתי, הינו המרכיב השלישי והאחרון במדד.

קרא עוד...

הרכב התמ"ג

בזמן שתעשיית הייצור במדינות ה- OECD הולכת ומצטמצמת , תרומתם של השירותים לתמ"ג גדלה באופן עקבי: סקטור השירותים מייצג כיום יותר מ- 70% מהערך המוסף במדינות ה- OECD ובחלק מהמדינות אף עובר את ה- 75% (בניהן צרפת וארה"ב). המדינה בה רוב הערך המוסף נובע משירותי שוק (שירותים שיוצרו לצורך מכירה בשוק במחיר שנועד לכסות את עלויות הייצור ולספק רווח ליצרן) הינה לוקסנבורג, עם כ- 70% מסך הערך המוסף לתמ"ג. ואילו הערך המוסף בסקטור הבנייה הינו גבוה במיוחד בספרד ואינדונזיה (למעלה מ- 10% בשתיהן).

קרא עוד...

הכנסות הממשלה ממיסים

סך ההכנסות ממיסים כשיעור מהתמ"ג מצביע על החלק מתוצר המדינה אשר הולך לממשלה על ידי גביית מיסים. ניתן לראות זאת כמדד לשליטת הממשלה במשאבי הכלכלה.

קרא עוד...

השקעה זרה ישירה

השקעה זרה ישירה (FDI) טומנת בתוכה את האינטרס ליחסים כלכליים ארוכי טווח בין המשקיע הזר הישיר (חברה או יחיד) ובחברה המקומית בה נעשת ההשקעה, כמו גם את מידת ההשפעה הגבוהה של המשקיע הזר על הנהלת החברה (הקריטריון לרישום ההשקעה כ- FDI הוא בעלות של 10% לפחות על קולות ההצבעה).

קרא עוד...