ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
שיעור ההרוגים בתאונות דרכים
תאונות דרכים הן מכת מדינה ומעבר להרג והצער הנוראי, זו גם מכה כלכלית. לפי נתוני ה-OECD, ישראל מוציאה 1.5$ מיליארד בשנה על טיפול בתאונות דרכים, יותר מאחוז מהתמ"ג. אין השוואה פשוטה לגבי מספר ההרוגים בתאונות הדרכים וה-OECD בחר לבדוק זאת על-ידי כמות מיתות ביחס למספר רכבים רשומים ומספר ההרוגים בישראל יחסית גבוה אך לא חריג כמו צ'ילה וקוריאה. יחד עם זאת, ישראל נוקטת פעולות רבות להקטנת מכת המדינה והתוצאות מראות שמ-2010-2015, כמות ההורגים ירדה כמעט ב-10%, למרות שב-2015 המגמה החיובית משתנה.
א. אם מסתכלים על הכמות הכוללת של הרוגים , יש עליה בישראל בכמות ההרוגים משנת 2012.
ב. המדד שהבאתם הוא מדד ליעילות של הפחתת תמותה מתאונות דרכים ולא מדד של תאונות דרכים. לדוגמה אם יותר אנשים נוסעים ברכבת או באופניים יש פחות תאונות דרכים (כי אלו טכנולוגיות בטוחות יותר) אבל במדד שמובא כאן אולי לא יהיה שינוי ועולי עליה – כי זה מודד כמה הרוגים יש ביחס לכמות הרכבים – אבל בתור חברה לא מעניין אותנו כמה יעילות יש למכוניות והתשתיות אלא כמה אנשים מתים (ביחס לכמות האוכלוסיה). גם מדד ביחס לכמות הקילמוטרז’ סובל מבעיה דומה – אם אנשים נוסעים יותר ויש יותר תאונות המדד יראה שאין שינוי גם אם כמות ההרוגים עלתה .
ג. לפי נוהל פר”ת משנת 2012 של משרד התחבורה, המשק מוציא כ 15 מיליארד ש”ח בשנה על תאונות דרכים. כלומר כמעט 4 מיליארד דולר בשנה.
תודה על התגובה.
א. זה נכון אך לא כך בודק ה-OECD את הנושא.
ב. חשוב לנו להבהיר שאמנם למדדים אלו יש בעיתיות כמו לכל מדד אנחנו משערים, אלו המדדים הטובים ביותר לשם השוואה. אפשר לחשב כמות הרוגים פר אוכלוסייה אך גם מדד זה יהיה בעייתי כי לא יחשב את התשתית שהיא חשובה להבנת העניין
כיוון שהטבלאות יחסיות אין זה משנה. המטרה היא להשוות בין מדינות ולא לדון בנתוני מדינה מסויימת.
המדדים משקפים את התוצאות של השינויים שנעשו בכל המדינות בכל התחומים יחד- תשתיות, תחב”צ, חקיקה ואכיפה, חינוך וכו’.
ניתוח ההבדלים בין נורבגיה לצילה יכול להסביר מהם הגורמים העיקריים לתאונות הדרכים.