ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
בסוף מרץ, ערך ה-OECD כנס מקוון בנושא בינה מלאכותית והשפעותיה על שוק העבודה של העתיד. מעל 5,000 משתתפים התחברו לכנס כדי לשמוע על הסיכונים, האתגרים וההזדמנויות השונות שעולות עם צמיחתה של טכנולוגיה זו. הכנס עסק בנושאים כגון השפעותיה על חינוך, שילוב אוכלוסיות, מדיניות, אחריות משפטית ועוד, וכלל חלקיו זמינים לצפייה בקישור הבא- https://www.oecd-events.org/ai-wips-2023
בינה מלאכותית ומבחן פיז”ה:
עם התפתחותה של הטכנולוגיה מתגבר הצורך של מערכת החינוך להתאים את עצמה לעולם המשתנה. אתגר זה אינו זר למערכת החינוך שבעשורים האחרונים התמודדה עם כניסתם של המחשב והאינטרנט לבית הספר. על אף זו, השקתה של ChatGPT לשימוש המוני ויכולתה של התוכנה לענות על שאלות מגוונות באופן מנוסח היטב עוררו חששות בקרב אנשי חינוך רבים. כדי לבחון עד כמה חששות אלו מוצדקים, חוקרים מאוניברסיטת פוליטקניקה בולנסיה, ספרד, בחנו את הישגי התוכנה במבחן פיז”ה והציגו את תוצאותיהם במסגרת הכנס.
מבחן פיז”ה הינו מבחן בינלאומי הבוחן יכולות קריאה, מתמטיקה ומדעים בקרב בני 15-16 ונערך על ידי ה-OECD. מבחן זה מאפשר לקיים השוואות בין יכולותיהם של תלמידים בבתי ספר ומדינות שונות. בבחינת יכולותיה של תוכנת ChatGPT במבחן, נמצא כי הישגיה הגבוהים ביותר נרשמו בפרק הקריאה, בו השיגה התוכנה ציון גבוה מזה של 78% של הנבחנים האנושיים. בהתמקדות בשאלות שכללו טקסט בלבד (ללא אלמנטים ויזואליים), השיגה התוכנה ציון מרשים אף יותר ועקפה כ-90% מהנבחנים בפרק זה. לעומת זאת, בפרק השאלות המדעיות הגיעה התוכנה לאחוזון ה-65% בלבד, הישג שלא השתנה משמעותית עם נטרול השאלות הוויזואליות. תחום המתמטיקה היה בעל ההישגים הנמוכים ביותר, בו התוכנה עקפה רק כ-28% מהתלמידים (37% בשאלות מבוססות הטקסט בלבד).
תוצאות הבינה המלאכותית במבחן מסוג זה צפויות להשתפר עם התפתחותה של הטכנולוגיה. בתגובה לממצאי המחקר אמר אנדראס שלייכר, ראש המחלקה לחינוך ומיומנויות ב-OECD כי כפי שעם כניסת מחשבוני הכיס לשימוש לא הפסקנו ללמד חשבון, חשוב לא לזנוח את לימודי השפה עם כניסתה של טכנולוגיה זו. עם זאת, תוצאות המחקר פותחות פתח לבחינה מחדש של סוג הכישורים שמבחן הפיז”ה בוחן.
אתגרים והזדמנויות:
דיונים מעניינים נוספים שעלו בכנס כללו את הרצאתו של פרופ’ סטיוארט ראסל, מאוניברסיטת ברקלי, שדיבר על חוסר הוודאות לגבי העתיד והסיכונים בפיתוח טכנולוגיה שאנחנו לא מבינים לעומק את תהליך חשיבתה ושיקוליה. הוא הדגיש את החשיבות בהצבת מנגנונים להפחתת סיכונים אלו, כמו למשל לוודא כי התוכנה לא תוכל להניח את רצון המשתמש ותצריך התערבות אנושית בנושאים מסוג זה. דיון מעניין נוסף, עסק בשימוש בבינה מלאכותית לשילוב בעלי מוגבלויות בשוק העבודה. במסגרת הדיון עלו יתרונות אפשריים כגון איתור משרות מתאימות בקלות רבה יותר והיכולת של בינה מלאכותית לבנות הנחיות והסברים מותאמים למשתמש, אך במקביל צוינו אתגרים אפשריים כגון החשד להטיות חבויות מצד התוכנה כנגד אוכלוסיות אלו.
OECD ובינה מלאכותית:
כנס זה התקיים במסגרת AI-WIPS פרויקט OECD השואף לייצר ניתוחים מעמיקים, מדידה, הזדמנויות לדיאלוג בינלאומי והערכות מדיניות קונקרטיות לגבי השפעותיה של בינה מלאכותית על שוק העבודה, חברות ועובדים. פרויקט זה הינו חלק מהעבודה הענפה והמעמיקה שמבצע ה-OECD בתחום הבינה המלאכותית, שכוללת מחקרי מדיניות, רשת מומחים ענפה ואתר המספק כלים שונים להתמודדות עם אתגרי בינה מלאכותית.
משלחת משרד הכלכלה והתעשייה ל-OECD בראשותו של הציר הכלכלי, מר יוסי אקרמן, תמשיך לעקוב ולעדכן על פעילות ישראל בתחום הבינה המלאכותית ב-OECD.
