לשם חדשנות צריך ממשלה חכמה

Government at a Glance 2015 – תפקיד הממשלה בצמיחה מכלילה

הממצאים העיקריים של מחברי הדוח Governments at a Glance מוצאים, שהאיזון הפיסקאלי ברוב מדינות ה-OECD משתפר אחרי שנפרץ בשנות המשבר, אבל מצד שני היקף ההשקעות הממשלתיות נמצא בירידה מאז פרוץ המשבר וכיום הן מייצגות רק 3.3% מהתמ"ג ו-7.8% מכלל ההוצאות

לממשלות יש תפקיד קריטי בניהול המשבר הכלכלי האחרון, שאותותיו עדיין פה. ברוב מדינות ה-OECD מופעל ריסון תקציבי והצמיחה חזרה למסלול חיובי, אך יחד עם זאת האבטלה עדיין גדולה מדי וצמיחת הפרודוקטיביות אינה מספקת. בנוסף, פערי אי-השוויון בהכנסות הולכים וגדלים. ה-OECD קורא לממשלות לייצר מדיניות מכלילה יותר, שתאפשר לרבים יותר ליהנות מפירות הצמיחה וכך לצמצם את פערי אי-השוויון הגדלים.

הממצאים העיקריים של מחברי הדוח Government at a Glance מוצאים, שהאיזון הפיסקאלי ברוב מדינות ה-OECD משתפר אחרי שנפרץ בשנות המשבר, אבל מצד שני היקף ההשקעות הממשלתיות נמצא בירידה מאז פרוץ המשבר וכיום הן מייצגות רק 3.3% מהתמ"ג ו-7.8% מכלל ההוצאות. הממשלות ביצעו רפורמות רבות בשוק התעסוקה כדי להתמודד עם אחוזי האבטלה הגואים ובמגזר הציבורי הממשלות הקפיאו גיוסים חדשים, ביצעו מיקור חוץ ולא החליפו עובדים שפרשו, אך למרות זאת, גודל המגזר הציבורי בשוק התעסוקה נשאר יציב ועומד על 19% בממוצע.

מחברי הדוח מוצאים, שקיצוצים לא נעשו רק בשירות הציבורי או בהוצאות הממשלה ולכן תשלומי העברה מפחיתים את אי-השוויון בקצב איטי יותר. לפי מדדי ה-OECD, כספי ההעברה הממשלתיים אחראים על הורדת מדד הג'יני ב-16 נקודות שלמות. בישראל, תשלומי העברה מצליחים להוריד את מדד הג'יני ב-10 נקודות מ-0.48 ל-0.38.  עקב המשבר, במדינות רבות, קיצוצים גרמו לאזרחים להוצאה פרטית מוגברת, מה שגרם לגידול באי-שוויון, שעומד כיום על פי 10 בין העשירים ביותר לעניים ביותר. מחברי הדוח מציינים, כי מאז שנות ה-90, תשלומי העברה פוחתים, כך שפערי אי-השוויון גדלים ובנוסף המסים על העשירים ביותר מצטמצמים, מה שמאפשר לאי-השוויון לגדול.

ממשלה מכלילה לחברה מכלילה יותר

חברה מכלילה אינה רק חברה צודקת יותר אלא גם מאפשרת כלכלה חזקה יותר ודווקא בשנים, שפערי ההכנסות הולכים וגדלים, למגזר הציבורי יש יכולת להתוות את הדרך, בעיקר במדינות רבות, שבהן הממשלה היא המעסיקה הגדולה ביותר. למרות שנשים תופסות יותר ויותר תפקידים בכירים, "תקרת הזכוכית" שרירה וקיימת. חברה מכלילה אינה מתייחסת רק לנשים, אלא לכל הקבוצות המוחלשות בחברה וכניסה של קבוצות אלו לתוך הכלכלה והיכולת שלהם ליהנות מפירות הצמיחה אינה רק עניין של מדיניות מתקנת, אלא של השקעה בחינוך והסדרים חברתיים, שיאפשרו סגירת פערים. בכל מדינות ה-OECD, למעט יפן, המגזר הציבורי "נשלט" ברובו על-ידי נשים וממוצע ה-OECD עומד על כמעט 60% לעומת פחות מ-50% בכלכלה כולה.

נשים במגזר הציבורי

כאשר עולים לדרגים הגבוהים, מתחילים לראות את תקרת הזכוכית ובממוצע, כ-30% מהשרים במדינות ה-OECD הינן שרות ובישראל רק כ-20% ובכנסת כ-22% לעומת 28% ב-OECD. לא רק נשים הן קבוצה בתת ייצוג, אלא גם אוכלוסיית המבוגרים ובישראל, אחוז העובדים מעל גיל 50 בשוק התעסוקה עומד על כ-30%, אך המגזר הציבורי יותר מכליל ושיעורם מאמיר ל-36%, גבוה מממוצע ה-OECD. בישראל, יש עוד שתי אוכלוסיות הנמצאות בתת ייצוג בשוק העבודה – ערבים וחרדים. הדו"ח האחרון של הכנסת בדק ומצא, שרק 6% מעובדי השירות הציבורי הינם ערבים בעוד שיעורם באוכלוסייה עומד על 20%. גם קבוצת החרדים אינם בולטת בשירות הציבורי ושר הכלכלה, אריה דרעי, מקדם יוזמה לשילוב חרדים במגזר הציבורי.

נושאים נוספים ב- Government at a Glance 2015

הוצאות הממשלה

החלק הגדול ביותר בהוצאה הממשלתית הוא על הגנות סוציאליות המהווים 26.6% מכלל הוצאות ממשלת ישראל, נמוך ממוצע ה-OECD. על חינוך מוציאה ישראל יותר ממוצע ה-OECD, אך על בריאות פחות מהממוצע.

הוצאות הממשלה

ממשלה דיגיטלית

למרות שישראל מוגדרת על-ידי רבים כמדינת סטארט-אפ, בהשוואה למדינות העולם, הישראלים אינם משתמשים באינטרנט כדי לתקשר עם גופי המדינה. בעוד כ-66% מהדנים משתמשים באינטרנט לשם משלוח טפסים לגופים ממשלתיים, רק 31.5% מהישראלים עושים זאת. ממשלת ישראל השיקה בשנים האחרונות מספר מיזמים לנגישות הציבור לאינטרנט ולשימוש בו מול גופי הממשלה. פרויקט הדגל בממשלה פתוחה נקרא "ממשל זמין". הפרויקט מרכז את כל משרדי וגופי הממשלה תחת הפורטל gov.il. בין היתר, בשנת 2003, משרד רה"מ הכריז על פרויקט חדש בשם "ישראל דיגיטלית", שמטרתו לגבש מדיניות לאומית לשימוש בטכנולוגיית מידע ותקשורת ויישומה.

שחיתות ואמון הציבור

ישראל מבצעת חקיקה רבה בנושא זה ודוגמא לכך היא העבודה, כי ישראל היא אחת מ-16 המדינות, שחוקקו חוק ייחודי לנושא הלוביסטים. בנוסף, לישראל יש גם חוק המגן על חושפי שחיתויות כחלק מחוקי העבודה. נתונים מעניינים, שנחשפו בדוח GaaG מראים, שהישראלים מאמינים במערכות הציבוריות ו-44% מהישראלים ציינו שיש להם אמון בממשלה, עלייה מרשימה מ-22% ב-2007. למרות זאת, 74% מהישראלים חושבים ששחיתות קיימת באופן רחב בממשל. נתוני אמון גבוהים יותר ניתן למצוא בחלקים אחרים של הכלכלה וכדוגמה, 72% מהישראלים מביעים אמון במערכת הבריאות הישראלית, עלייה של 4% מ-2007. 67% מהישראלים הביעו אמון במערכת החינוך הישראלית, זהה לממוצע ה-OECD. גם במערכת המשפט יש לישראלים אמון וזה עומד על 60%, גבוה ממוצע ה-OECD.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *