ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
המשבר הכלכלי האחרון פגע ברוב המדינות בנתוני הצמיחה ולאחר מספר שנים של מיתון או צמיחה אטית, תחזית ה-OECD מגלה אופטימיות זהירה. למרות זאת, עובדים רבים, שנפגעו בצורה הקשה ביותר במשבר, לא מרגישים את הצמיחה עקב שכר שנשחק ואחוזי אבטלה גבוהים. הקבוצה הפגיעה ביותר בשוק העבודה הינם הצעירים, המתקשים להשתלב בשוק העבודה הרעוע ובמדינות רבות אבטלת צעירים מרקיעה שחקים. אלו נתונים מדאיגים ביותר, כיוון שהקריירה של העובד נקבעת בעשור הראשון במחזור חיי העבודה ואחוזים גבוהים של אבטלה יכולים לייצר עובדים עניים לעתיד.
התאוששות איטית
לפי דוח הדגל Employment Outlook 2015 של ה-OECD, נכון למאי 2015, אחוז המבוטלים באזור ה-OECD עומד על 42 מיליון אנשים, 10 מיליון יותר מהתקופה שלפני המשבר, שהם 7.1% מכלל האוכלוסייה העובדת. כאשר מדברים על משבר התעסוקה, מדינות ה-OECD אינן גוף אחיד ויש מדינות שהצליחו לצאת מהמשבר, כמו ישראל שאחוזי האבטלה בה לא עלו ואף ירדו בתקופה הנדונה, ארה”ב, שהצליחה להקטין את אחוזי האבטלה ל-6% ו-4% אבטלה בנורבגיה ויפן. עיקר הבעיה מתרכזת באזור האיחוד האירופי עם אחוזי אבטלה של יותר מ-11%. התחזית של ה-OECD הינה אופטימית אך זהירה מאוד וב-2016 אחוז האבטלה יעמוד על 6.6%.
החשש הגדול ברבות ממדינות ה-OECD נוגע למובטלים הכרוניים, אלו שמחוץ למעגל העבודה כבר מעל שנה. כיום, 15.7 מיליון אנשים באזור ה-OECD נמצאים מחוץ למעגל העבודה מעל 12 חודשים, כלומר שליש מהמובטלים. מעבר לסטיגמה המתלווה לכך ולהערכה העצמית הנמוכה של אנשים אלו, יציאה ארוכה מחוץ למעגל התעסוקה יכולה לגרום למחסור בכישורים עדכניים והיפלטות מחוץ לשוק העבודה באופן קבוע.
המשבר האחרון והעלייה הגבוהה באחוזי המובטלים שינה את שוק העבודה ורבים מוצאים עצמם במשרה חלקית. כיום מעל 20% מהעובדים אינם עובדים במשרה מלאה. משרה חלקית יכולה לתרום לחיי העובד כל עוד זו נעשית מבחירה, אך לפי מחקרי ה-OECD, רוב העובדים שעברו למשרה חלקית עקב המשבר, עשו זאת מחוסר ברירה. בנוסף, מעבר לשוק עבודה גמיש וחוסר הביטחון שיצר המשבר, גורמים למעסיקים רבים להעסיק עובדים זמניים ולא להעביר אותם לחוזה קבוע.
שוק התעסוקה העתידי
כתבנו רבות על המהפכה התעשייתית הבאה ונראה, שהמשבר הכלכלי האחרון רק האיץ תהליך זה. רבות מהעבודות שאבדו, עקב העלייה הגבוהה בשיעור המובטלים, לא חזרו לאחר הצמיחה הכלכלית וכנראה שלא יחזרו גם כאשר אחוזי האבטלה ימשיכו לרדת. בארה”ב למשל, שהצליחה להוריד את אחוזי האבטלה, רבות מהמשרות בתעשייה ובבנייה נעלמו ולא חזרו לאחר הירידה באבטלה. מצב זה יוצר פערי כישורים ועובדים אלו, שעבדו במשרות תעשייה ובנייה, יתקשו למצוא עבודה מתאימה ועל המדינה לכוון אותם לכישורים חדשים. רוב העבודות החדשות שנוצרו הן בסקטור השירותים והנתונים מראים, שהנתח הארי של העבודות החדשות הוא בשירותים המקצועיים, להם נדרשים כישורים גבוהים ובשירותים הבסיסיים ולכן שוב יש חשש מעלייה באי- השוויון.
השכר שנשחק
גם אלו שלא איבדו עבודתם עקב המשבר נפגעו עקב השחיקה בשכר וברוב מדינות ה-OECD הצמיחה בשכר ירדה מ-1.8% בשנים שלפני המשבר ל-0.5% בשנים שלאחר מכן.
מה המדינה יכולה לעשות?
ה-OECD קורא למדינות השונות להפעיל שלושה כלי מדיניות בשוק העבודה:
- מדיניות תעסוקה אקטיבית (ALMP) עבור מחפשי עבודה לעבודות מתאימות לכישורים שלהם: כדי לעשות זאת, מחברי הדוח קוראים לקובעי המדיניות לתמרץ עובדים למצוא עבודה, בעיקר מבוטלים ארוכי טווח ושיפור יכולות העבודה שלהם דרך מסגרות של הכשרה.
- שיפור הכישורים החסרים לעובדים, בעיקר כדי לאפשר לאלו המרוויחים שכר נמוך להתקדם לעבר שכר גבוה יותר.
- פעולות ישירות לשם העלאת איכות סוגי העבודות
מחברי הדוח אף ממליצים כלי מדיניות ספציפי, כמו עלייה זהירה בשכר המינימום. המשבר האחרון יצר פערים גדולים בהכנסות והעובדים בקצה התחתון של ההכנסות ספגו פגיעה קשה עקב שחיקת השכר. מחברי הדוח מציינים, כי ברוב מדינות ה-OECD קבעו בחוק שכר מינימום, שמאפשר יציאה מעוני ורובם של המחקרים מראים, שאין השפעה שלילית על אחוזי התעסוקה.
המקרה הישראלי
במובנים רבים, שוק התעסוקה הישראלי הוא בגדר נס, כיוון שלא נפגע בשנות המשבר ואף שיעורי המובטלים ירדו בין השנים 2007-2014. נתון נוסף, המראה את חוזקו של שוק העבודה הישראלי, הוא לגבי מובטלים ארוכי טווח, כלומר אנשים המחפשים עבודה מעל שנה ברציפות. אחוז המובטלים הכרוניים בישראל עומד על 10.8% מכלל המובטלים וזו ירידה מרשימה מ-18.8% ב-2007. החלק הפגיע ביותר בישראל בשוק התעסוקה הם הצעירים. אמנם בישראל אין אחוזי אבטלה גבוהים לצעירים, כמו בספרד או יוון, אך לפי נתוני ה-OECD, בין הגילאים 15-29, אחוז הצעירים, שאינם במסגרת לימודית או מסגרת של עבודה, עומד על 13.8%.
מצד שני, פערי ההכנסות בישראל הם מהגבוהים במדינות ה-OECD ועומדים על פי 15 וגם שיעור העניים יחסית גבוה. אחד מהפתרונות לכך, לפי מחברי הדוח, הוא עלייה מתונה בשכר המינימום ובישראל העלו לאחרונה שכר בסיסי זה והוא אמור לעלות על לרמה של 5000 ₪. מצד אחד, שכר המינימום בישראל עדיין נמוך יחסית ועומד על פחות מ-5$ לשעת עבודה, לעומת 9$ באוסטרליה וצרפת (לפי תקנון יוקר המחייה), אך מצד שני שכר המינימום הוא מעל 60% מההכנסה החציונית.
