תקשורת וטכנולוגיה

בפגישה, אשר כללה גם משלחת ישראלית מכובדת, הושק אתר מדדים דיגיטליים בעברית, אושרה הצהרה תקדימית בנוגע לגישה ממשלתית למידע אישי בסקטור הפרטי, ועודכנו ואושרו המלצות בנוגע לביטחון דיגיטלי.

מאת שלי וולקוביץ ולנה זייגר אינטליגנציה מלאכותית מרתקת אותנו כבר שנים ועומדת במוקד של מגוון ספרים, סרטים וסדרות בניסיון למתוח את גבולות הדמיון והמחשבה. אך בשנים האחרונות המציאות הווירטואלית הופכת לריאלית ומעלה שאלות אתיות ואסדרתיות אקוטיות העוסקות בטווח שבין האדם למכונה. פיתוח מואץ ושימוש יומיומי בבינה מלאכותית מעלה ביתר שאת …

מומחים, חוקרות, אנשי עסקים וקובעות מדיניות התכנסו יחד כדי לדון באופני שיתופי הפעולה המיטביים בין הסקטור העסקי והרגולציה המדינית לאבטחה דיגיטלית. הפורומים הגלובליים צפויים להוות פלטפורמה ללמידה הדדית ושיתוף דעות וחוויות בתחום הסיכון הדיגיטלי וניהולו עבור שגשוג כלכלי וחברתי. הצלחת הדיונים תשפיע על השיח הבינלאומי בנושאי מדיניות ציבורית שתוכל להוביל לפיתוח של מחקר אנליטי, גיבוש עקרונות ויצירת המלצות מדיניות

האם אדם הוא בר תחליף בידי מכונה? אנחנו יודעים זה מכבר שרובוטים מסוגלים למוטוריקה עדינה, כושר עמידה ועוד שהם מעבר ליכולות אנושיות רגילות. אך מה באשר לכישורים חברתיים נדרשים ככושר שכנוע או דמיון?

כיצד בתהליך החדשנות הטכנולוגית נשמרות זכויות האזרח? מהי המדיניות הנכונה לתמיכה בחדשנות? כיצד משמרים את השליטה בטכנולוגיה בידי בני האדם?

ה-OECD מצא כי ישראל מובילה בתחום המחקר האיכותי ונמצאת במקום בולט בתחומי הדיגיטל, מידע ותקשורת. מה זה אומר על שוק העבודה העתידי, הצורך במשכורות שהולמות שעות עבודה ועל פערי מגדר?

האם הישראלים מוכנים למפנה הדיגיטלי? לפי סקר PIAAC הבודק כישורים באוכלוסייה העובדת יש פערים גדולים בין כישורי הטכנולוגיה בקרב צעירים ובקרב מבוגרים. רק 10% מהישראלים המובגרים בגילאי 55-65 קיבלו ציון גבוה בפיתרון בעיות בסביבה דיגיטלית בעוד מעל 40% מהצעירים הגיעו לציון הגבוה ביותר. יחד עם זאת, הצעירים בישראל ממוקמים נמוך בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD כך שיש להשקיע לא רק באוכלוסיית המבוגרים

ישראל משקיעה מעל 2% מהתמ"ג ב-ICT כלומר בטכנולוגיה ותקשורת, מעט נמוך יותר מממוצע ה-OECD

מחירי חבילת האינטרנט בישראל הם מהזולים במדינות ה-OECD ומחיר חבילה ממוצעת עומדת על 19$ מתוקנן (PPP). בארה"ב, המדינה שהביאה לנו את נטפליקס, אמזון והולו, המחיר הוא בלתי נתפס ועומד על 67$

מהי מהפכת הייצור הבאה וההשפעות שלה על עסקים וממשלות

הכלכלה החדשה מייצרת זן חדש של עובדים בשם עובדים לא סטנדרטים, כלומר כל עובד שאינו עובד במשרה מלאה בחוזה קבוע. קבוצה זו אינה הומוגנית אך המשותף לכולם הוא העתיד הארעי המשפיע על רמת השכר וזכויות סוציאליות. עובדים לא סטנדרטים בכלכלת החלטורה נתקלים בבעיות נוספות שהמדינה צריכה לתת עליהם את הדעת

העולם הגלובאלי מתאפיין במעבר של סחורות, דעות וכמובן אנשים. אנשים לא בהכרח חייבים לזוז בעולם הגלובאלי והם יכולים לעבוד, לסחור ולדבר עם כל העולם מהמחשב הפרטי

ישראל היא אחת המדינות החדשניות ביותר בעולם בזכות ההיי-טק המשגשג ואלפי חברות הזנק. ישראל השקיעה רבות בתחום זה אך האתגרים לא מעטים ויש להשקיע רבות כדי לשמור על היתרון היחסי. אנדרו וויקוף, ראש אגף מדע, טכנולוגיה וחדשנות ב-OECD מסביר שכדי שישראל תשאר בפסגה עליה להשקיע בחדשנות בשאר תחומי הכלכלה ובעיקר לשאוב לתוך כלכלת הידע את שאר הקבוצות בחברה

ישראל היא מעצמת היי-טק ולמרות זאת רק 40% ממשתמשי האינטרנט מבצעים פעולות בנקאיות באמצעות האינטרנט, נמוך מ60% ממוצע ה-OECD

מהירות הגלישה בישראל עולה בהתמדה אך עדיין מפגרת אחרי רוב מדינות ה-OECD. מהירות גלישה ממוצעת בישראל עומדת על 15Mbps לעומת כמעט פי-2 בקוריאה

מחשב לכל ילד? ילדים ממשפחות עניות משתמשים פחות במחשבים, באופן אחר, מה שישפיע על הכישורים הדיגטליים שלהם בעתיד

בעקבות המהפכה הסלולרית, מחירי הסלולר בישראל הם בין הנמוכים במדינות ה-OECD וחבילה סטנדרטית מתומחרת ב-26$ בשווי כוח קנייה. למרות זאת, אנחנו עדיין לא הכי זולים ועל אותה חבילה באסטוניה משלמים 18$ ובצרפת 23$. מצד שני בצ'ילה ובמקסיקו, חבילה סטנדרטית עולה לא פחות מאשר 130$ דולרים. ארה"ב מפתיעה לרעה ובמדינת הצרכנות הגדולה בעולם משלמים 67.5$, פי-2.5 מבישראל.

מתכנתים עובדים במרץ על אלגרותמים שיאפשרו לנו לבחור בצורה מושכלת יותר אך עדויות ראשונות מראות שקוד יכול להיות מוטה בדיוק כמו בן אנוש ואולי אף יותר. סמינר בפורום של ה-OECD דנו על ההשלכות של חברת הקוד עלינו כצרכנים ואזרחים

הצרכנות עוברת לרשת וכדי שהאינטרנט לא יהפוך למערב הפרוע יש להחיל רגולציה חכמה ויעילה. ה-OECD, בשיתוף רשויות להגנת הצרכן, פיתח סט של כלים והמלצות לעשיית סדר במסחר האלקטרוני

ישראל היא אחת מהמדינות החדשניות בעולם אך מבחינת נתוני תקשורת אנחנו עדיין מדדים מאחור. בישראל 50 מנויים לגלישה סלולרית על כל 100 איש, לעומת 90 ממוצע ה-OECD