תעסוקה וכישורים

צעירים חסרי מסגרת

מדד NEET בודק את אוכלוסיית הצעירים (15-29) שלא נמצאים במסגרת עבודה, לימודים או הכשרה (כולל צבא). מצבם של הצעירים ברחבי מדינות ה-OECD אינו קל ושיעור אוכלוסיית ה-NEET עומד על 14.6% (ירידה של 1.5% מ-2014) כאשר המצב בישראל קרוב לממוצע עם 13.8% צעירים ללא מסגרת

קרא עוד...

זכאות מקסימלית לדמי אבטלה

שלא נזדקק אבל אם נזדקק דמי אבטלה הם פה בשבילנו לשרוד את התקופה בין עבודות וכל מדינה מתייחסת אחרת לקצבה זו. מובטלים בהונגריה חייבים למצוא עבודה במהירות כיוון שתקופת המקסימום של דמי אבטלה לא עולה על שלושה חודשים ואילו בצרפת ובדנמרק אפשר לקבל דמי אבטלה במשך שנתיים רצופות. בלגיה היא השיאנית באזור ה-OECD עם שלוש שנות זכאות. ובישראל? ממוצע ה-OECD עומד על 15 שבועות ובישראל המקסימום הוא 175 יום שזה כחצי שנה של זכאות

קרא עוד...

תעסוקת מבוגרים 60-64

כ-60% מעל בני השישים עובדים בישראל, גבוה מממוצע הארגון. יש לזכור שגיל הפרישה בישראל לגברים גבוה יחסית לעומת שאר המדינות

קרא עוד...

האם תחרות יוצרת או הורגת עבודות?

כמדי שנה מארח ה-OECD את הפורום הגלובאלי לתחרות והפעם השאלה המרכזית היא כיצד תחרות משפיעה על תעסוקה. איגודי העובדים טוענים שתחרות ברוטלית פוגעים לא רק בעובדים אלא במרקם החיים עצמם ואיגודי התעשיינים טוענים שללא תחרות, הכלכלה לא תצמח והעובדים יפגעו

קרא עוד...

גיל פרישה

גברים בישראל פורשים בגיל 67, הגיל המאוחר ביותר לפרישה במדינות ה-OECD. לפי הערכות הארגון, גיל זה לא יעלה בעתיד הקרוב. לעומת זאת, נשים בישראל פורשות בגיל 62, נמוך ממוצע ה-OECD. לפי הערכות הארגון ולפי החקיקה המוצעת, גיל זה אמור לעלות ל-64 בשנים הקרובות.

קרא עוד...

בחזרה לחוף מבטחים

אחד מהסימנים המובהקים לגלובליזציה הוא "Offshoring", מעבר של חברה או קו ייצור ממדינות המערב המפותחות למדינות המתפתחות. בשנים האחרונות חברות רבות מחזירות את החברות חזרה למדינת האם או קרוב יותר עליה. האם זו מגמה או היוצא מהכלל?

קרא עוד...

תעסוקה בישראל – תעסוקה לכולם

כאשר הצטרפה ישראל ל-OECD, התחייבה לפעול לאורם של מספר המלצות שניתנו בוועדת התעסוקה. חמש שנים לאחר ההצטרפות, נציגי משרד הכלכלה הגיעו ל-OECD ולדווח על התקדמות שוק התעסוקה בשנים האחרונות ובראשם העלאת שיעורי התעסוקה בקרב כלל האוכלוסיות

קרא עוד...

מודל התעסוקה הדני – האם זה עדיין עובד?

המודל הדני לשוק התעסוקה נחשב בעיני רבים למודל הטוב מכל העולמות כיוון שמאפשר למעסיקים גמישות בהעסקה ובפיטורים ומצד שני לא מפקיר את העובדים והמדינה היא זו שדואגת לאבטלה נדיבה והכשרה מקצועית. המשבר הכלכלי האחרון העמיד מודל זה בפני משבר אמיתי וכדי לא לוותר עליו, נאלצה דנמרק לבצע בו שינויים מסוימים

קרא עוד...

ישראל 2015 – הטוב הרע והטעון שיפור

מדד החיים הטובים של ה-OECD הלוקח נתונים אוביקטייבים וסובייקטיבים, מאפשר לארגון לצייר תמונה מדויקת יותר של הכלכלה. לפי הארגון, ישראל 2015 היא כלכלה יציבה ומרשימה אך פערי השכר והעוני גבוהים מדי למדינה מערבית

קרא עוד...

נטל המס

רובנו פותחים את תלוש השכר וקופצים ישר לשורה התחתונה, לנטו, כי בסופו של דבר זה הכסף שבבנק, אבל הברוטו הוא המדד החשוב לעלות העבודה. בישראל המיסים הממוצעים מעלות העבודה הם מהנמוכים ב-OECD ועומדים על 20.5%. לאן המיסים הולכים? 8.5% הוא מס הכנסה והשאר הן הפרשות לביטוח לאומי, והעובד הישראלי מפריש כמעט פי-2 מהמעביד. המס בבלגיה חוצה את החמישים אחוז אבל רוב הנטל הוא על המעסיק עם 23% הפרשות, לעומת 11% על העובד. המודל הדני המעודד רווחה ושוק עבודה גמיש, מטיל מיסים אך ורק על העובד – 35.6% מס הכנסה ועוד 3% הפרשות לביטוח לאומי וההפרשות של המעסיק הם אפס

קרא עוד...

עובדים עניים

מספר העניים בישראל הוא מן הגבוהים במדינות ה-OECD. בישראל יש גם מספר גבוה יחסית של עובדים בעלי הכנסה שלא מאפשרת להם לצאת מקו העוני – 14.3%, עלייה של 0.5% הנקודה משנת 2013

קרא עוד...

שכר מינימום ועוני

אם חד הורית ישראלית עם שני ילדים, צריכה לעבוד 27 שעות שבועיות כדי לחצות את קו העוני. למעשה רק בחמש מדינות צריך לעבוד פחות בעוד שבמדינות רבות מדי עבודה במשרה מלאה בשכר מינימום לא יכולה להוציא משפחות חד הוריות מעוני.

קרא עוד...

אבטלת צעירים

אבטלת צעירים היא אחת מהצלקות הגדולות ביותר של המשבר הכלכלי האחרון והגיעה לשיאים בעיקר במדינות אירופה. כמעט בכל מדינות המערב, אבטלת הצעירים נמצאת בירידה מאז המשבר אך עדיין גבוהה מאוד ביוון ובספרד (מעל 45%) ואיטליה (קרוב ל-40%). שוק התעסוקה בישראל גילה עמידות בלתי רגילה בזמן המשבר ובשנים האחרונות מגיע לשיאים חיובים עם נתוני אבטלה נמוכים באופן היסטורי. אבטלת צעירים בישראל הגיעה לשיא של 16% אך כיום אבטלה זו הצטמצמה בחצי ועומדת על כ-8%

קרא עוד...