תעסוקה וכישורים

הטכנולוגיה של מחר – אפוקליפסיה או אוטופיה?

הקשר בין טכנולוגיה לתעסוקה מעסיק את ארגון ה-OECD זמן רב אך בדרך כלל הגישה הפסימית שולטת לגבי איבוד העבודות למכונות. כדי לייצר צמיחה מכלילה, טכנולוגיה יכולה לסייע. כנס שנערך ב-OECD עסק בקשר הזה ואף אירח את פרופסור מנואל טרכטנברג שביקש להתמקד באנשים ולא בטכנולוגיות

קרא עוד...

"היום יותר מתמיד צריך תנועת עובדים חזקה יותר" – ראיון בנושא איגודי עובדים

ג'ון אוונס, מזכ"ל TUAC, ארגון הגג של איגודי העובדים ב-OECD מדגיש את החשיבות הרבה שיש לאיגודי עובדים בכלכלה המודרנית הגלובלית. כאשר מדברים איתו על ישראל הוא מתרשם פחות מהסטרט-אפ ניישן שבנינו ומודאג מאוד ממדי העוני ואי-השוויון שהולכים וגדלים. אוונס קורא לחזק את איגודי העובדים בישראל

קרא עוד...

רגולציה בשוק התעסוקה

גמיש או מוגן? מה עדיף? שוק עבודה גמיש המאפשר למעסיקים גמישות ניהולית האמורה לאפשר להם תמריצים להעסקה או שוק עבודה סגור יותר עם רגולוציה נוקשה יותר המגנה על עובדים מפני כשלי השוק ופיטורים? לפי ה-OECD, המגמה ברורה והיא הגמשת שוק התעסוקה ורוב המדינות הפחיתו את הרגולוציות בשוק התעסוקה בשנים של המשבר הכלכלי האחרון אך ישראל דווקא הלכה בכיוון ההפוך והוסיפה מספר רגולוציות בשוק התעסוקה. שוק העבודה הגמיש ביותר נמצא בארה״ב, עם כמעט ללא רגולוציות והגנה על עובדים ושוק העבודה הנוקשה ביותר הוא בפורטוגל.

קרא עוד...

תשלומים לביטוח לאומי על-ידי המעסיק

יש הגורסים שאחת הדרכים היעילות ביותר לייצר משרות נוספות במשק היא על-ידי הורדת עלות העבודה על המעסיקים וכדי לעשות זאת יש להקטין את השתתפות המעסיקים בתשלומים נלווים. מצד שני, הקטנה זו יכולה לייצר יותר עובדים עניים או בעלי שכר נמוך. ישראל היא המדינה שבה הנטל על המעסיק, מבחינת תשלומים לביטוח הלאומי הוא נמוך ביותר ב-OECD, כ-4% בלבד. בצרפת ובצ'כיה למשל, תשלומים לו מהווים 25% מעלות העבודה.

קרא עוד...

ימי מחלה בשנה

לפי מדדי ה-OECD, הישראלים בריאים יותר או חרוצים יותר ומשתמשים בימי מחלה הרבה פחות מאשר מדינות אחרות. הגרמנים עובדים הכי מעט שעות ב-OECD וגם מנצלים הכי הרבה את ימי המחלה. האם אתם מופתעים שהקוריאנים, שיאני שעות העבודה ב-OECD, כמעט אף פעם לא משתמשים בימי מחלה?

קרא עוד...

פנסיה לעובדים בעלי שכר נמוך

עובדים בעלי שכר נמוך שיפרישו לפנסייה החל מ-2014 ועד הפרישה ישארו בישראל עם שכר נטו של 86%, מעל ממוצע ה-OECD. בדנמרק, הם יקבלו יותר מהשכר שלהם ובארה"ב, פנסיונרים יאלצו להסתפק במחצית משכר הנטו

קרא עוד...

תעסוקת נשים

נשים בעבודה: בישראל, 3 מתוך ארבע נשים בגילאי 25-54 נמצאות בשוק התעסוקה, גבוה יותר ממוצע ה-OECD אך עדיין 10% פחות מאשר הגברים. ה-OECD מזכיר שוב ושוב שכניסה מוגברת של נשים לשוק התעסוקה תגדיל את הצמיחה במדינות המערב אך כדי להכניס נשים לשוק העבודה צריך להשוות את השכר ונשים, בכל העולם, מרוויחות פחות מגברים ובישראל הפער עומד על 22%, מהגבוהים במדינות -OECD.

קרא עוד...

נשים בתואר ראשון לפי מקצוע

כל סטודנט שם לב שברוב השיעורים יש רוב מוחלט לנשים אלא אם כן הוא סטודנט למדעים ולהנדסה. כמעט בכל מדינות ה-OECD נשים מהוות רוב בתואר ראשון אך כאשר בודקים את המקצועות רואים הבדלים מגדריים בולטים. בישראל, על כל 4 סטודנטים יש 6 סטודנטיות בתואר ראשון אך בפקולטות למדעים והנדסה היחס הפוך ורק 35% מהסטודנטים הם נשים. זו אינה תופעה ייחודית לישראל ולמעשה בכל מדינות ה-OECD, מקצועות אלו נשלטים על-ידי גברים. כאשר בודקים את מקצועות מדעי הרוח והחברה, יש רוב מוצק לנשים, כמעט 65% בישראל הן נשים.

קרא עוד...

תעסוקת מבוגרים 55-64

תוחלת החיים הולכת וגדלה במדינות המערב ולכן מדינות רבות מעלות את גיל הפרישה אך זה לא פשוט למצוא עבודה בגיל מבוגר. בישראל, שיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה המבוגרת (55-64) עומד על 68% ויש לזכור שנשים פורשות כבר בגיל 62.

קרא עוד...

"עוני משפיע על הכלכלה כולה" – ראיון בנושא תעסוקה

לכבוד כנס שרי התעסוקה שנערך ב-OECD בחודש ינואר, נפגשו עם יו"ר דירקרטריון תעסוקה ורווחה (ELSA) ב-OECD, סטאפנו סקרפטה. בראיון איתו, חוזר סקרפטה שוב ושוב על ממדי העוני והאי-שוויון הגבוהים בישראל ומדגיש שזה האתגר החשוב ביותר שישראל תתמודד עימו בשנים הבאות ביחס להזדקנות האוכלוסייה, פריון עבודה וסגירת הפער מול מדינות המערב המתקדמות ביותר.

קרא עוד...

עובדים שעות ארוכות

בנוסף לכך שהישראלים עובדים כ-100 שעות יותר בשנה מאשר ממוצע ה-OECD וכמעט 500 שעות יותר מהגרמנים וההולנדים, כ-16% מהעובדים הישראלים עובדים שבוע עבודה של יותר מ-50 שעות, בעוד בשבדיה, דנמרק ונורבגיה נתון זה עומד על פחות מ-3%

קרא עוד...