פרסומי הדגל

מבוגרים עניים

אוכלוסיית הוותיקים נמצאת בסיכון גבוה יותר לעוני. בישראל מעל כ-24% מהאוכלוסייה שגילה עולה על 65 נמצאת מתחת לקו העוני, הרבה יותר גבוה ממוצע הOECD העומד על 12.6%.

קרא עוד...

רכישות באינטרנט

ישראל היא מעצמת היי-טק וחדשנות אך הישראלים עדיין לא סומכים לחלוטין על רכישות באינטרנט. אמנם, ישראלים רבים כבר מכירים את ASOS או חברות סיניות שמוכרות הכול בדולר, אך עדיין רק 32% מאיתנו קונים באינטרנט.

קרא עוד...

מספר חדרים לנפש

ישראל היא בין המדינות הצפופות ביותר ב-OECD וגם בתוך הבית צפוף לנו. מספר החדרים פר נפש בישראל הוא בן הנמוכים – 1.16. כמובן יש להזכיר שאחוז הילודה בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי.

קרא עוד...

שיעורי ילודה בקרב נוער

לידה בגיל צעיר הינה רעה חולה כיוון שמעלה את סיכוי הילד לחיות בעוני ובמחסור. בישראל ממוצע הלידות הללו נמוך מממוצע ה-OECD ועומד על 7.8 לידות לכל אלף נשים בגילאי 15-19. הנתון הנ"ל מעודד כיוון שזו ירידה מ-14 לידות בשנת 2007. במקסיקו וצ'ילה המצב חמור מאוד עם 63 ו-55 לידות בהתאמה. גם בארה"ב ובריטניה הבעיה החברתית הזו נמצאת בכותרות – בריטניה הנתון עומד על 26 לידות וחמור מכך, אין כלל שיפור מנתוני 2007.

קרא עוד...

חסמים בסחר והשקעות

בעולם המאופיין בשרשראות ערך גלובאליות (GVC), הקלות על ייבוא ועל השקעות זרות ישירות (FDI) צפויות לתרום לתחרותיות, לתעסוקה וליעילות של פירמות מקומיות. מחסומים הפוגעים בזמינות המסחר וההשקעה מפחיתים את ההשתתפות בשרשראות הערך העולמיות ומונעות מהמדינה שהציבה את המחסומים להנות מיתרונות הטמונים בהן. מחקר חדש מראה כי הגבלות על מסחר בשירותים אינו משפיע רק על ייצור וייבוא, אלא גם על ייצוא וייבוא של מוצרים. בגרף המצורף המדינות מסודרות משמאל לימין מהמדינה המגבילה ביותר לזו המקלה ביותר. ניתן לראות כי ישראל נחשבת יחסית למדינה מגבילה, אחרי דרום אפריקה, ניו זילנד וקנדה. יחד עם זאת, רמת ההגבלה שלנו אינה מתקרבת לזו של סין או ברזיל. כמו כן, נראה כי ביחס לשנת 2008 מצבנו מבחינת ההגבלות נותר יחסית זהה וכי לא חלה התקדמות משמעותית בתחום זה

קרא עוד...

השקעות קרנות הון סיכון

אחת מהסיבות לכך שישראל הפכה להיות סטרטאפ ניישן היא בזכות ההשקעה הרבה של קרנות הון סיכון המזרימות כספים רבים לתעשיית ההיי-טק. למעשה, ישראל מקום ראשון בעולם בהשקעת קרנות הון סיכון כשיעור מהתוצר, יותר אף מארה"ב עם הסיליקון ואלי. מרבית ההשקעות של קרנות אלו הן בחברות סטארט-אפ

קרא עוד...

שיעורי ההישרדות של עסקים

שיעור ההקמה של "עסקים מעסיקים" (לפחות עובד אחד) חדשים מוגדר כמספר העסקים החדשים שהוקמו מתוך סך העסקים המעסיקים שכבר קיימים. כתוצאה מהמשבר הכלכלי האחרון בשנת 2008, שיעור ההקמה של העסקים המעסיקים ירד במרבית המדינות בשנים שלאחר המשבר, ואצל חלקן, כמו בארה"ב, הוא אף הגיע לשפל – שליש מהשיעור שהיה בטרם …

קרא עוד...

מחקר ופיתוח – הגנת הסביבה

ישראל במקום הראשון בהשקעות במחקר ופיתוח כחלק מהתמ"ג אך נראה שחלק קטן מזה הולך מזה הולך למחקר ופיתוח בנושאי הגנת הסביבה. ברוב מדינות ה-OECD, חלק קטן עד זניח מוקדש לאיכות הסביבה

קרא עוד...

הטבות למשפחה

ישראל מספקת למשפחה הטבות כספיות, במס או בשירותי רווחה, קצת פחות ממוצע ה-OECD. בריטניה היא המדינה המשקיעה את שיעור הגדול ביותר מהתמ"ג במשפחות

קרא עוד...

ישראל 2015 – הטוב הרע והטעון שיפור

מדד החיים הטובים של ה-OECD הלוקח נתונים אוביקטייבים וסובייקטיבים, מאפשר לארגון לצייר תמונה מדויקת יותר של הכלכלה. לפי הארגון, ישראל 2015 היא כלכלה יציבה ומרשימה אך פערי השכר והעוני גבוהים מדי למדינה מערבית

קרא עוד...

מדיניות צנע – רעיון מסוכן?

צנע, הרעיון השלט באיחוד האירופי שנקט גישה של צנע כלכלי כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי העובר על היבשת. לפי הכלכלן מארק בלייט' שהוזמן לסמינר NAEC, צנע הוא רעיון מסוכן פוליטית ולא יעיל כלכלית שלא יאפשר צמיחה ורווחה

קרא עוד...

הוצאה על שירותי רווחה

ישראל בתחתית הטבלה עם מדינות כמו טורקיה, צ'ילה ומקסיקו בהוצאות על רווחה – 16% כשיעור מהתמ"ג בעוד ממוצע ה-OECD עומד על 21%. המדינות החברתיות ביותר הן: צרפת, פינלנד, בלגיה ודנמרק. מצד שני, האם השקעה כה גדולה ברווחה הינה בת קיימא בימינו?

קרא עוד...

בואי מהפכה – הפורום העולמי למדע וטכנולוגיה

פגישת שרי המדע והטכנולוגיה של ה-OECD נערכה השנה בעיר דג'אן, עיר המדע והטכנולוגיה של קוריאה. לצד פגישת השרים נערך הפורום העולמי למדע וטכנולוגיה שהדוברים העיקריים היו ג'רמי ריפקין (Jeremy Rifkin), תאורטיקן חברתי וכלכלי הכתב ספרים רבים על שינויים טכנולוגיים והשפעתם על הכלכלה ואהרן צ'חנובר, ביוכימאי ישראל וחתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004

קרא עוד...

אפקט הסיילו – לצאת מהקופסה

במסגרת פרויקט NAEC, הוזמנה ג'יליאן טט להרצאה על ספרה האחרון שכתבה "The SILO Effect". טט, ד"ר לאנתרופולוגיה ועיתונאית מובילה בעיתון ה-Financial Times, דנה בספרה בהשלכותיו של מבנה ארגוני המושתת על מחלקות מקצועיות סגורות וההשלכות של מבנה ארגוני זה

קרא עוד...