פרסומי הדגל

כישורים בישראל

הכלכלה הדואלית בישראל בין האזורים המצליחים לאזורים הנגררים מאחור מתבטאת גם בכישורים. האזורים שבדק ה-OECD מתחלקים לאלו שבהם יש שיווי משקל של כישורים גבוהים, כלומר יש ביקוש לעובדים לבעלי כישורים גבוהים ויש מלאי מספק של ישראלים בעלי כישורים אלו. האזורים המצטיינים הם בעיקר במרכז שהמצטיינות הן תל-אביב ופתח-תקווה. מצד שני, שבעה אזורים בישראל נמצאים במה שה-OECD מכנה "מלכודת כישורים נמוכים", כלומר רוב האוכלוסייה בעלת כישורים נמוכים ואופי העבודות באזור זה מותאם לרוב רק לבעלי כישורים אלו. כל האזורים ממוקמים בפריפריה: באר שבע ואשקלון בדרום, צפת, עכו וחדרה בצפון.

קרא עוד...

איכות התעסוקה

ה-OECD מתמרץ מדינות לא רק להגדיל את כמות העבודות אלא גם את איכותם ולשם כך הוא יצר מטריצה חדשה הבודקת את איכות העבודות לפי שלושה פרמטרים - שכר, יציבות שוק התעסוקה וסביבת העבודה. הציון של ישראל באיכות התעסוקה הוא בינוני והחוקרים מציינים לטובה את שיעור האבטלה הנמוך אך השכר נמוך גם הוא וסביבת העבודה אינה מתקדמת מספיק

קרא עוד...

"אם ישראל תדע להשתמש ביכולות הטכנולוגיות שלה היא תצליח לייצר כלכלה שעובדת לכולם" – ראיון בנושא חדשנות

ישראל היא אחת המדינות החדשניות ביותר בעולם בזכות ההיי-טק המשגשג ואלפי חברות הזנק. ישראל השקיעה רבות בתחום זה אך האתגרים לא מעטים ויש להשקיע רבות כדי לשמור על היתרון היחסי. אנדרו וויקוף, ראש אגף מדע, טכנולוגיה וחדשנות ב-OECD מסביר שכדי שישראל תשאר בפסגה עליה להשקיע בחדשנות בשאר תחומי הכלכלה ובעיקר לשאוב לתוך כלכלת הידע את שאר הקבוצות בחברה

קרא עוד...

מקבלי תואר ראשון לפי תחום

ישראל מקום ראשון ב-OECD בשיעור תלמידי מדעי החברה ומקום רביעי בשיעור בוגרי משפטים. מצד שני אנחנו בין האחרונים בשיעור בוגרים באדריכילות ובניין, ובתחומי בריאות. למרות היותנו סטראט-אפ ניישן, שיעור בוגרי המדעים והמתמטיקה בישראל, קרוב לממוצע, מקום 14

קרא עוד...

השקעה במחקר ופיתוח בנושאים חברתיים

ההשקעה במחקר ופיתוח בישראל הוא מהגבוהים בעולם אך רובו פרטי ולא ציבורי. תקציבי מחקר ופיתוח לנושאים חברתיים בוערים כגון בריאות, אנרגיה וסביבה נמוכים מאוד בהשוואה עולמית

קרא עוד...

חלוקת הכנסות לפי עשירונים – מדד לאי-שוויון

אי-השוויון בישראל הוא מהגבוהים במערב אך כיצד ההכנסות מתחלקות? העשיריון העליון בישראל מחזיק ביותר מרבע כלל ההכנסות בישראל - 26.3% וכאשר מחשבים גם את העשירון התשיעי מגיעים לכמעט מחצית מההכנסות - 42.2%. העשירון התחתון בישראל מחזיק אך ורק ב-2% מכלל ההכנסות בישראל. בסלובניה - העשירון העליון מרוויח 20% מכלל ההכנסות ובצ'ילה זה נושק ל-40%. במדינות סקנדינביה העשירון התחתון מרוויח כ-4% מכלל ההכנסות ובארה"ב, העשירון התחתון הוא העני ביותר באופן יחסי עם 1.6% מכלל ההכנסות

קרא עוד...

מבחן פיז"ה – תוצאות תלמידים מוחלשים

אחד מהתפקידים החושבים של מערכת החינוך היא להקנות כישורים לתלמידים מוחלשים לשם ניידות חברתית. הציון הממוצע של תלמידי ישראל במדעים עומד על 467 כאשר תלמידים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך הציגו ציונים נמוכים הרבה יותר - 380. בויטנאם, התלמידים בעלי רקע סוציו-אקנומי נמוך הציגו ציונים גבוהים במיוחד, מעל 500 נקודות (מעל הממוצע הישראלי)

קרא עוד...

אלופת ההשקעות – מדוע קרנות הון סיכון משקיעות בישראל?

ישראל הצטרפה ל-OECD ללמוד מהניסיון של מדינות מערביות אחרות אך גם לתרום מנסיונה. אורי גבאי מרשות החדשנות הציג ב-OECD את סיפור ההצלחה של ישראל ברתימת קרנות הון סיכון ליצירת אומת סטארט-אפ משגשגת

קרא עוד...

מבוא להכשרה מקצועית

הכשרה מקצועית מועילה לכלכלה ולאזרחים בכך שמאפשרת הכוונה תעסוקתית ולימוד כישורים הכרחיים לעולם העבודה. יש מדינות בהן הכשרה מקצועית נחשבת למסלול יוקרתי לא פחות מהאקדמיה אך גם בהן יש זליגה יותר ויותר למסלול האקדמי. ה-OECD ממליץ מאוד להטמיע מערך ענף של הכשרה מקצועית אך מדגיש את החשיבות לאפשר בחירה ומעבר בין מסלולים

קרא עוד...

בין שתי כלכלות – לחזק את העסקים הקטנים בישראל

ישראל היא כלכלה דואלית עם מגזר היי-טק משגשג וכלכלה שנייה מדשדשת. הכלכלה השנייה מורכבת מעסקים קטנים ובינוניים ובה מועסקים רוב הישראלים. דוח חדש של ה-OECD על עסקים קטנים בישראל קורא לממשלה לחזק עסקים, להשקיע בהכשרה מקצועית ולתת יותר סמכויות לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. לפי ה-OECD, כל אלו יאפשרו לישראל להביא רווחה לכלל האוכלוסייה

קרא עוד...

התחזית הכלכלית של ה-OECD: נצנוץ של תקווה

ה-OECD פרסם היום את התחזית הכלכלית האחרונה לשנת 2017 ובו הוא חוזה שבשנת 2018 העולם יחזור לצמיחה הקרובה ל-4% אך כדי שזה יקרה על המדינות להגדיל את המסגרת התקציבית ולייצר השקעות. ה-OECD הקפיץ את תשקיף הצמיחה לישראל ומציין לטובה את שיעור האבטלה הנמוך ועליית שכר המינימום אך מזהיר מתקציב דו שנתי

קרא עוד...

רגולציית מוצרים

למעט טורקיה, ישראל היא המדינה בעלת הרגולציה הנוקשה ביותר בשוק המוצרים. אינדקס הרגולוציה של ה-OECD מורכב ממדדים רבים כגון מוערבות המדינה בשוק, פיקוח מוצרים וסובסידיות, חסמים ליזמות הכוללים עול ביורקרטי ברישום עסקים, הגבלים עסקיים נוקשים וחסמים לסחר והשקעות. ה-OECD מציין שהרגולוציה בישראל נוקשה בעיקר עקב מוערבות המדינה בשוק וריכוזיות המשק המאפשרת לחברות גדולות להשתמש בכוחן כדי למנוע תחרות. בנוסף, כפי שניתן לראות מהגרף, הרגולוציה בישראל כמעט ואינה השתנתה מאז 2008 בניגוד לרוב המדינות שהקלו את רגולוציית המוצרים.

קרא עוד...

כלכלה שחורה

כלכלה שחורה או כלכלה לא רשמית, פוגעת בכולנו באמצעות אובדן מיסים במיליארדים אולם הנזק אינו כלכלי בלבד ותופעה זו פוגעת בלכידות החברתית ולגיטימיות השלטון. לפי הערכת ה-OECD, הכלכלה השחורה בישראל היא מהגבוהות במערב ושוות ערך ל-22% מהתמ"ג, כ-200 מיליארד שקלים לפני הבנק העולמי. כפי שניתן לראות כלכלה שחורה אינה נחלתה של ישראל בלבד ובקוריאה, מדינה מסודרת לכל הדעות, ההערכה עומדת על כמעט 30% ואפילו בשבדיה נתון זה עומד על כ-15%. המדינות שבהן הכלכלה השחורה היא קטנה ביותר הן ארה"ב ושוויץ

קרא עוד...