תעסוקה וכישורים

פערים מגדריים בישראל

נשים בעולם העבודה

עד שיחליפו את כולנו ברובוטים, הכלכלה עדיין מבוססת על עובדים אנושיים שמדי פעם גם חולים ולכך יש השפעה אדירה על אספקטים רבים בתעסוקה. מחקר חדש של ה-OECD בודק את הקשר בין מחלות לתעסוקה ומגלה נתונים מעניינים ולפיהם עדיף להיות רזה, לא מעשן אבל כן כזה שנהנה משתייה חריפה מדי פעם

רבים מכנים את העבודות בכלכלת השיתוף "עבודות חלטורה" או אפילו "חלטורע". עובדים בכלכלת השיתוף הם עובדים לא סטנדטיים, כלומר ללא חוזה מחייב, הטבות סוציאליות, השקעה בכישורים או אופק תעסוקתי. באובר למשל, רוב ה"עובדים" אינם עושים זאת במשרה מלאה והשאלה היא כיצד הם משלימים הכנסה. מצד שני, בעולם שבו תעסוקה מלאה הופכת לחלום בלתי אפשרי, המשרות החלקיות של כלכלת השיתוף הן העתיד שאליו העולם צועד ואולי זה עתיד טוב יותר, פרודוקטיבי יותר

איגודי העובדים והתאחדות התעשיינים מתווכחים ביניהם האם שוק עבודה גמיש טוב לעובדים או רע להם

שיעור התעסוקה בישראל עומד כיום על 67.8% מכלל האוכלוסייה בגילאי העבודה 15-65, גבוה מממוצע ה-OECD

כמה זמן לפתיחת עסק? אם אתם גרים בניו-זילנד, פחות מיום ויש לכם עסק על שמכם אך בפולין תאלצו לחכות חודש שלם בממוצע. ובישראל? זמן ארוך יחסית - 13 ימים בממוצע. ומהי העלות לפתיחת עסק (כחלק יחסי מתמ"ג)? בבריטניה אין כמעט עלויות לכך ובמקסיקו זה עומד על 17.9% נקודות. בישראל? קרוב לממוצע הארגון עם 3.4% נקודות. חס וחלילה נקלעתם למצב של פשיטת רגל, כמה זמן ייקח לכם לפתור את זה? באירלנד 4 חודשים בלבד ואתם יכולים להתחיל מחדש אך בטורקיה תאלצו לקחת נשימה ארוכה עם לא פחות מ-4.5 שנים. בישראל? יחסית גבוה ומעל ממוצע הארגון עם שנתיים בממוצע. ומהי העלות של תהליך כזה (כחלק יחסי מתמ"ג)? בנורבגיה העלות מינורית ועומדת על אחוז הנקודה אך בישראל העלות הגדולה ביותר ועומדת על 23% הנקודה.

כחלק מסקר PIAAC לכישורי בוגרים, נבחנו אזרחי ישראל בגילאים 16-65 במבחני קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות בסביבה דיגיטלית. בשלושת המדדים ישראל ממוקמת מתחת לממוצע ה-OECD כאשר בקריאה ישראל ממוקמת במקום ה-28 מתוך 33 מדינות; מתמטיקה - 29 מתוך 34 ופתרון בעיות במקום 20 מתוך 29 מדינות.

מה השווי של תואר אקדמי? עבודה. בישראל, 86% מבעלי תואר אקדמי מועסקים לעומת 49% לאלו שלא סיימו 12 שנות לימוד, מהפערים הגדולים ביותר ב-OECD

כמעט 40% מהעבודות במגזר הפרטי בישראל קיימים בזכות סחר חוץ וביקושים ממדינות אחרות

ככל שהחברה שויונית יותר כך יותר אימהות יוצאות לעבודה בזכות מערכת רווחה שמאפשרת טיפול בילדים. שיעור התעסוקה של נשים בישראל גבוה מממוצע ה-OECD ובקרב אימהות במיוחד. 76% מקרב האמהות החד הוריות מועסקות ורק בלוקסמבורג ובשוויץ הנתון גבוה יותר. שיעור האימהות הנשואות העובדות קטן קצת יותר ועומד על 72%. חשוב לציין שהטבלה לא מפרטת את סוג התעסוקה ואימהות רבות, בעיקר בהולנד וגרמניה עובדות חצי משרה.

כמעט בכל המדינות שנבחנו בסקר הכישורים הגדול של ה-OECD, ילידי המקום קיבלו ציונים גבוהים יותר באוריינות קריאה מאשר מהגרים חדשים (עד חמש שנים). עובדה זו לא מפתיע כלל כי לרוב המהגרים, שפת המקום אינה שפת אמם. הפער הגדול ביותר נמצא בפינלנד כאשר תושבים ילידים הגיעו לציון הגבוה ביותר של 290 אך מהגרים קיבלו את הציון הנמוך ביותר - 170. צ'ילה וסינגפור הן המדינות היחידות שבהן המהגרים קיבלו ציון גבוה יותר באוריינות קריאה מאשר ילידי המקום. ובישראל? בקונטקסט הישראלי אנחנו מדברים על עולים חדשים אך גם לעולים עברית אינה תמיד שגורה בפיהם. ילידי ישראל קיבלו ציון גבוה יותר אך בפער קטן יחסית לעומת שאר המדינות.

שיעור האבטלה בישראל בין הנמוכים במדינות ה-OECD ואף ממשיך לרדת. למרות זאת, לא בכל חלקי הארץ המצב זהה ועדיין יש מקומות שבהם קשה יותר להשיג עבודה. לפי נתוני 2014, שיעור האבטלה הכללי עמד אז על 5.6% אך באזור ירושלים בעיית האבטלה היא הגדולה ביותר - 7.5% ואילו באזור תל-אביב שיעור האבטלה הנמוך ביותר 4.8%. ההפרש הוא 2.5% בסה"כ, מהנמוכים ביותר ב-OECD, המעיד על חוזק שוק התעסוקה בישראל.

שיעור התלות נקבע על-פי יחס בין האוכלוסייה העובדת בגילאי 15-64 לבין שיעור המבוגרים באוכלוסייה, מעל 65. ככל ששיעור זה גבוה יותר, כך היכולת של הדור הצעיר לממן את הפנסייה של הדור המבוגר, הולכת ופוחתת

חצי משרה זה אומר חצי אחריות ובעיקר חצי זמן עבודה אך גם חצי משכורת וחצי פנסייה. רבים בכלכלה העולמית חושבים שמשרה חלקית יכולה להיות פיתרון לבעית האבטלה הכרונית במערב אך השאלה החשובה שיש לשאול האם האנשים העובדים בחצי משרה עושים זאת מרצון או מכורח?

הכלכלה הישראלית צומחת אך ה-OECD חוזר ומדגיש שהשכר בישראל נמוך יחסית ובעיקר את בעיית השכר הנמוך של רבים מהישראלים. 22% מהעובדים הישראלים משתכרים שכר נמוך, כלומר שני שליש או פחות מהשכר החציוני. לפי הלמ"ס, השכר החציוני עומד על 6,707 ש"ח בחודש ולכן 22% מרוויחים פחות מ-4,426 ש"ח

אנחנו רגילים לומר רופאים ואחיות אך אולי יש יותר רופאות מאשר רופאים? לפי נתוני ה-OECD, ממוצע הנשים במקצוע הרפואה עומד 44.5%. ובישראל? כ-58.5% רופאים מול 41.5% רופאות ויחס זה כמעט ולא השתנה בעשור האחרון. ביפן וקוריאה, הידועות בפער מגדרי עצום, רק כ-20% הן רופאות וואילו בלטביה ואסטוניה כ-74% מהרופאים הן רופאות

רפואה בישראל

שיעור אחיות ביחס לאוכלוסייה לא משביע רצון כלל ולמעשה ישראל ממוקמת בתחתית הטבלה ואף אחת מהמדינות הבודדות שיחס האחיות לאוכלוסייה קטן בעשור האחרון. במדינות ה-OECD ממוצע האחיות לאלף איש עומד על 9.1 ומספר האחיות בישראל קטן כמעט במחצית - 4.9

לדמי אבטלה יש שני מרכיבים: גובה דמי האבטלה וטווח זמן הזכאות. ישראל, תופתעו או לא, נדיבה יותר מכל מדינות ה-OECD בנוגע לשיעור דמי האבטלה ביחס למשכורת, כ-90%. מבחינת טווח זמן הזכאות בישראל הוא מהקצרים מבין מדינות ה-OECD