סחר ורגולציה

מידע חדש של ה- OECD על מגבלות בסחר בענפי שירותים מראה שקצב הרפורמות בעולם מאט וספקי שירותים בינלאומיים מתמודדים עם מגבלות גוברות על השקעות ועל כניסה של מומחים זרים. במדד STRI 2018 ישראל נראית כמגבילה יותר, יחסית לממוצע, ברוב ענפי השירותים. מגבלות בתחומים אלו משפיעות לרעה על יצוא וגם יבוא של שירותים, ומי שמשלם את המחיר הם הצרכנים וגם החברות שמתמודדות עם עלויות גבוהות יותר של שירותים כמו תחבורה, תקשורת ולוגיסטיקה. גם במדד מגבלות לסחר בענפי שירותים דיגיטליים ישראל מגבילה יותר מהממוצע, בעיקר בשל ענף התקשורת

ארגון ה-OECD השיק לפני שנתיים הנחיה לבדיקת נאותות של שרשרת האספקה במגזר הביגוד וההנעלה. השבוע יתכנס הפורום השנתי לבחינת השפעת ההמלצות והערכתן, שנתיים לאחר קבלתן בארגון. מומחים בינלאומיים יספקו תובנות אודות יישום בדיקת נאותות בפעילויות ובשרשראות אספקה שלהן בענף הטקסטיל

מדינות דרום-מזרח אסיה וענקיות הסחר סין והודו אחריות לנתח שוק הולך וגדל בתחום הסחר האלקטרוני שצפוי להגיע להיקף של 900 מיליארד דולר בשנת 2021 (!) על תחזיות כלכליות, תכניות ממשלתיות, סחר אלקטרוני וחברות ישראליות

בעשור האחרון קידם ה-OECD את נושא מדידת איכות החיים בפיתוח ה-Better Life Index והפרסום How’s Life, בהם נסקרים תחומים שונים המשפיעים על איכות החיים של התושבים במדינות ה-OECD. מיכל ואפרת, שתי ישראליות בארגון, חקרו את השפעות המגזר העסקי על איכות החיים וקיימות ויש להן תובנות שיכולות לסייע לעסקים להגדיל את הרווחה הכללית (והמאזן הכספי)

ה- OECD פרסם בחודש יולי את הסקירה הראשונה של מדיניות חקלאות ומזון בהודו, בשותפות עם המועצה ההודית למחקר על יחסים כלכליים בינ"ל ומשרד המסחר ההודי. הדו"ח עב הכרס מציג - לראשונה עבור הודו - שורה רחבה של אינדיקטורים לתמיכה חקלאית, ובהתבסס על 30 שנות ניסיון של ניתוח מדיניות חקלאית ב- OECD, מבצע ניתוח כמותי ייחודי למידת ההשפעה של תמיכה ממשלתית על חקלאים וצרכנים.

אתמול, 30 במאי 2018, קיבלו המדינות החברות ב- OECD באופן רשמי את קולומביה וליטא לארגון המדינות המפותחות. ההכרזה ההיסטורית מסמנת אבן דרך מרכזית בהתפתחות הכלכלית של המדינות והיא צפויה להשפיע הן על מדיניות ורגולציה מקומית, והן על היחסים הכלכליים ברמה הבין לאומית

כיצד הפלטפורמות האינטרנטיות כגון Uber, Airbnb, ואמזון, משנות את כללי המשחק? מה פוטנציאל הרווח הטמון בהן? כיצד הממשלה יכולה להבטיח שכולנו נהנה מפוטנציאל זה?

גלגלי הצדק נעים לאט גם בדיונים כלכליים ובישראל לוקח בממוצע כמעט אלף ימים לאכוף חוזה. איפה המצב גרוע יותר? איטליה ויוון

שבוע ה-OECD ריכז את כלל שרי האוצר והכלכלה של מדינות ה-OECD למפגש השנתי החשוב שעמד בסימן הברקסיט, טראמפ ובעיקר המתקפה כנגד הגלובליזציה. השרים הביעו את מחויבות לעולם מחובר, ללא חומות ופרוטקציוניזם אך עולם שגם יודע להגן על אלו שנפגעו מסחר. שר האוצר משה כחלון שייצג את ישראל חתם על אמנת המס החשובה שאמורה לייצר מערכת מס עולמית צודקת יותר

עד כמה המדינה מעורבת בשוק הפרטי? לפי מדד ה-OECD, מעורבות הממשלה בישראל בעסקים באמצעות קביעת מחירים או רגולוציה גבוהה היא בין הגבוהות במערב ולמעשה רק בטורקיה המוערבות גבוהה יותר

הגלובליזציה והסחר העולמי נמצאים במגננה בתקופה האחרונה ורבים רואים בהם כהאשם העיקרי לאבטלה ולשחיקת שכר. ה-OECD, מפיץ הגלובליזציה והסחר החופשי מאז הקמתו מנסה להראות שחוליים רבים בכלכלה העולמית אינם קשורים לסחר ודווקא סחר ופתיחות שווקים מביאים עימם יתרונות רבים, גם לעניים ביותר

מי נפגע מפרוטקציוניזם וכיצד ניתן לגרום לסחר לעבוד למען כולם?

האם תמריצי מס יכולים לייצר צמיחה כלכלית ברת קיימא באזורים מיוחדים? מדינות רבות מנסות למשוך משקיעים זרים באמצעות תמריצי מס אך עד כמה זה יעיל? נחום איצקוביץ', מנהל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה הגיע ל-OECD להסביר על המקרה הישראלי

הנחיות ה-OECD לקביעת מס ערך מוסף

המשק הישראלי צומח בשנים האחרונות אך נראה שהצמיחה לא מחלחלת לכלל החברה. בפרסום האחרון של ה-OECD על מצב הכלכלה הישראלית, מתחילים לראות ניצנים של פירות עם גידול בהכנסות, עצירה בגידול האי-שוויון ושוק תעסוקה עמיד. יחד עם זאת מציינים כותבי הדוח את מערכת החינוך הלא שוויונית ואת התחבורה הלא מפותחת מספיק

ה-OECD מפרסם היום את התחזית הכלכלית העולמית וצופה שהצמיחה תמשיך לעלות אך בקצב מתון ומזהיר שהאקלים הפוליטי הנוכחי עלול לסכן התאוששות זו

לפי משרד האוצר היקף היבוא בישראל נמוך לעומת ה-OECD, במיוחד בענף המזון. משפחה ישראלית ממוצעת מוציאה כ-16% מההוצאה החודשית על מזון והעדר תחרות באמצעות ייבוא גורם ליוקר מחייה ומגדיל את אי-השוויון.

העולם הגלובאלי מתאפיין במעבר של סחורות, דעות וכמובן אנשים. אנשים לא בהכרח חייבים לזוז בעולם הגלובאלי והם יכולים לעבוד, לסחור ולדבר עם כל העולם מהמחשב הפרטי

ה-OECD פרסם היום את התחזית הכלכלית האחרונה לשנת 2017 ובו הוא חוזה שבשנת 2018 העולם יחזור לצמיחה הקרובה ל-4% אך כדי שזה יקרה על המדינות להגדיל את המסגרת התקציבית ולייצר השקעות. ה-OECD הקפיץ את תשקיף הצמיחה לישראל ומציין לטובה את שיעור האבטלה הנמוך ועליית שכר המינימום אך מזהיר מתקציב דו שנתי

למעט טורקיה, ישראל היא המדינה בעלת הרגולציה הנוקשה ביותר בשוק המוצרים. אינדקס הרגולוציה של ה-OECD מורכב ממדדים רבים כגון מוערבות המדינה בשוק, פיקוח מוצרים וסובסידיות, חסמים ליזמות הכוללים עול ביורקרטי ברישום עסקים, הגבלים עסקיים נוקשים וחסמים לסחר והשקעות. ה-OECD מציין שהרגולוציה בישראל נוקשה בעיקר עקב מוערבות המדינה בשוק וריכוזיות המשק המאפשרת לחברות גדולות להשתמש בכוחן כדי למנוע תחרות. בנוסף, כפי שניתן לראות מהגרף, הרגולוציה בישראל כמעט ואינה השתנתה מאז 2008 בניגוד לרוב המדינות שהקלו את רגולוציית המוצרים.