נושאי מאקרו

הסקירה הכלכלית על ישראל

סקירה מקיפה על איכות החיים בישראל

ארגון ה-OECD פרסם היום דוח שלם ונרחב על הכלכלה הישראלית. לפי הארגון, מצבה הכלכלי של ישראל טוב מאוד, אך השברים מאיימים ואם ישראל לא תשכיל לפתור אותם היום, העתיד יהיה זוהר פחות.

התמ"ג הוא האינדקטור שעל-פיו יישק דבר בעולם המודרני. יחד עם זאת, התמ"ג מוגבל מאוד ביכולות המדידה שלו וככל שהטכנולוגיה מתקדמת והעולם עובר לכלכלה דיגיטלית, פעיליות כלכליות רבות, לא מחושבות במדד זה

ה-OECD דן רבות בשנים האחרונות בצמיחה מכלילה, צמיחה החושבת מעבר לתמ"ג. סקוטלנד לקחה את הקונספט הזה מהתיאוריה לפרקטיקה ויישמה אותו בשטח. נציג ממשלת סקוטלנד הגיע ל-OECD כחלק מסמינר NAEC והרצה על צמיחה מכלילה בסקוטלנד

לאור המשבר הכלכלי העולמי, גישות כלכליות חדשות החלו למשוך את תשומת ליבו של הציבור ובפרט זו המכונה גישת "המורכבוּת הכלכלית" (Complexity of Economics). לפי זו, עלינו לנטוש את הפרדיגמות הכלכליות המקובלות והפשוטות, אשר תופסת את הפרטים בחברה כהומוגניים, רציונאליים וממקסמי-רווח ולבנות ולאמץ מודלים של משקים מורכבים יותר, אשר ישקפו בצורה טובה את המציאות

יוקר המחייה יצר את המחאה החברתית בישראל בשנת 2011 וחלק גדול מזה הוא יוקר מחירי המזון. ה-OECD עסק בנושא זה פעמים רבות וציין את מגזר החקלאות ומחסור בתחרות כגורמים ליוקר זה

מדד החיים הטובים של ה-OECD הלוקח נתונים אוביקטייבים וסובייקטיבים, מאפשר לארגון לצייר תמונה מדויקת יותר של הכלכלה. לפי הארגון, ישראל 2015 היא כלכלה יציבה ומרשימה אך פערי השכר והעוני גבוהים מדי למדינה מערבית

צנע, הרעיון השלט באיחוד האירופי שנקט גישה של צנע כלכלי כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי העובר על היבשת. לפי הכלכלן מארק בלייט' שהוזמן לסמינר NAEC, צנע הוא רעיון מסוכן פוליטית ולא יעיל כלכלית שלא יאפשר צמיחה ורווחה

במסגרת פרויקט NAEC, הוזמנה ג'יליאן טט להרצאה על ספרה האחרון שכתבה "The SILO Effect". טט, ד"ר לאנתרופולוגיה ועיתונאית מובילה בעיתון ה-Financial Times, דנה בספרה בהשלכותיו של מבנה ארגוני המושתת על מחלקות מקצועיות סגורות וההשלכות של מבנה ארגוני זה

כנס "בואו נדבר על מים" התקיים ב-OECD ובו מומחים רבים דיברו על הנושא ובראשם מדען נאס"א המסביר את משבר המים בקליפורניה וכיצד ממשלות יכולות למנוע זאת

עם פרוץ המשבר הכלכלי, ארגון ה-OECD ניסה ליצור חשיבה חדשה על כלכלה ומתוך זה צמח פרויקט NAEC שמטרתו לחשוב על פתרונות חדשים לבעיות הכלכליות. בכנס שנערך ב-OECD הוצג דו"ח הפרויקט

אם בעבר 12 שנות לימוד היו מספקות למציאת עבודה, כיום דרישות הסף הם תואר ראשון, עם עדיפות לתואר מתקדם. בכל מדינות ה-OECD אקדמאיים מרוויחים יותר ויותר קל להם למצוא עבודה

השבוע לפני חמש שנים הצטרפה ישראל ל-OECD, הארגון הכלכלי-חברתי של המדינות המפותחות. ישבנו לקפה עם הנספחת הכלכלית של המשלחת הישראלית, ריטה גולשטיין-גלפרין לשם סיכום קצר לחמש שנים של עשייה מאומצת וכדי להבין כיצד הארגון היוקרתי היושב בפריז תורם לאזרחים בישראל

למרות שהאוכל הישראלי מתהדר בירקות וקטניות, מסתבר שהישראלים אוהבים בשר והם בין אוכלי הבשר הגדולים בעולם, 86 ק"ג פר נפש לשנה.

בשנים האחרונות, הפרודוקטיביות נמצאת בנסיגה, מגמה שהחלה בשנות ה-2000, הרבה לפני המשבר הכלכלי האחרון. חוקרי ה-OECD מנסים להבין מדוע זה קורה וכיצד ניתן לשנות את המגמה, שמאיימת על דרך חיינו.

הממצאים העיקריים של מחברי הדוח Governments at a Glance מוצאים, שהאיזון הפיסקאלי ברוב מדינות ה-OECD משתפר אחרי שנפרץ בשנות המשבר, אבל מצד שני היקף ההשקעות הממשלתיות נמצא בירידה מאז פרוץ המשבר וכיום הן מייצגות רק 3.3% מהתמ"ג ו-7.8% מכלל ההוצאות

שינויי האקלים מצריכים את המדינות לפעול במהירות ולאמץ מדיניות שונה ממה שהכירו עד כה. על אף שמדינות רבות אימצו חוקים ותקנות, שמטרתם הפחתת פליטת הפחמן הדו-חמצני ועידוד אנרגיה ירוקה, פליטת גזי החממה (GHG) עדיין נמצאת בעלייה ומסכנת את העתיד של כדור הארץ והגרים בו. מעבר לכלכלה ירוקה אינו דבר פשוט כלל וכלל, כיוון שהמדינות ממשיכות להשקיע בדלקים מזהמים, פחם, נפט וגז טבעי ובעיקר, כיוון שהתרגלו לכך במשך השנים

BIAC, מייצגת העסקים ב-OECD קוראת לעידוד השקעות כדי להחזיר את הצמיחה ולהתמודד עם אתגרי העתיד

רבים מאשימים את כלכלת הפיננסים במשבר הכלכלי העולמי ויש אף האומרים שסקטור הפיננסים לא מועיל לכלכלה. האם יש דבר כזה יותר מדי כסף? כחלק מסמינר NAEC, כלכלני ה-OECD מנסים להבין את השפעת הפיננסים על הכלכלה והאי-שוויון