נושאי מאקרו

כמדי שנה מוציא הארגון את פרסום הדגל "בדרך לצמיחה" ובו הוא בודק רפורמות מבניות. כחלק מהדוח הארגון יצר רשימה של המלצות לשיפור הצמיחה והכלכלה הישראלית

הודו עקפה את סין בשיעורי הצמיחה ובעוד הענק הסיני מאט צעדיו, הנמר ההודי שועט לעבר עתיד מבטיח. למרות נתוני המאקרו המצויינים, להודו יש בעיות חברתיות כלכליות רבות כגון שיעורי עוני גבוהים ומגזר חקלאי לא יעיל. ארגון ה-OECD ביצע סקירה כלכלית על הודו וממליץ על יותר ליברליזציה ויותר תמיכה בעניים

המשק הישראלי צומח בשנים האחרונות אך נראה שהצמיחה לא מחלחלת לכלל החברה. בפרסום האחרון של ה-OECD על מצב הכלכלה הישראלית, מתחילים לראות ניצנים של פירות עם גידול בהכנסות, עצירה בגידול האי-שוויון ושוק תעסוקה עמיד. יחד עם זאת מציינים כותבי הדוח את מערכת החינוך הלא שוויונית ואת התחבורה הלא מפותחת מספיק

עובדי ציבור הם הבסיס של הממשלה, הם אחראים על עיצוב מדיניות, הטעמתה וכמובן נתינת שירות לאזרחים והם מחויבים לחוק ולערכים של המדינה. אך מהם הערכים הללו? שבדיה ישבה על המדוכה והקימה מועצה לערכים בסיסיים שעובדי המדינה אמורים להיות מחויבים להם כדי להחזיר את האמון האזרחים בעובדי הציבור המשרתים אותם

ה-OECD מפרסם היום את התחזית הכלכלית העולמית וצופה שהצמיחה תמשיך לעלות אך בקצב מתון ומזהיר שהאקלים הפוליטי הנוכחי עלול לסכן התאוששות זו

ה-OECD יפרסם ביום שלישי, 7 במרץ, בשעה 12 שעון ישראל, את התחזית הכלכלית הראשונה בשנת 2017.

למרות הכלכלה המשגשגת, המשק הגרמני מותאם לאבות ומאלץ אימהות לצאת ממעגל העבודה ולטפל בילדים. ממשלת גרמניה העבירה מספר החלטות ורפורמות שמטרתם היא לייצר הורות משותפות שבה גם הגברים ייקחו חלק בטיפול הילדים. ואימהות יוכלו להיכנס למעגל העבודה. כיצד הממשלה הגרמנית מבקשת לעשות שינוי מגדרי זה?

מדינת הרווחה עומדת בפני עולם עבודה משתנה שבו רבים מתקשים למצוא תעסוקה, אחרים עובדים בחצאי משרות או בכלכלת החלטורה שלא מספקת הגנות סוציאליות. הכנסה בסיסית אוניברסאלית היא מנגנון שרבים רואים בו את השלב הבא של מדינת הרווחה ותפקידה לאפשר לכלל האזרחים הגנה ואף עזרה להצליח. מחקר ראשוני של ה-OECD מגלה שלמרות שעל הנייר, פתרון זה נראה אוטופי, הנתונים מראים שהכנסה זו לא תועיל בהכרח דווקא לאלו שצריכים את מדינת הרווחה יותר מכולם

ביתנו הוא מבצרנו אך המבצר הזה עולה לא מעט כסף - משק בית ישראלי מוציא כ-25% מההוצאות שלו על דיור, כולל חשמל ומים, קצת יותר גבוה מממוצע ה-OECD

קומי קיטאמורי, מנהלת מחלקה צמיחה ירוקה ב-OECD מסבירה על ההיסטוריה של פרויקט צמיחה ירוקה ב-OECD ומדגישה את החשיבות של הממשלה בהשגת יעדים ירוקים בעזרת תמריצים ישירים ועקיפים. גברת קיטאמורי מזהירה ממשלות מלסבסד עסקים לשם עמידה בסטנדטים סביבתיים ומסבירה כיצד מדינות אחרות יכולות ללמוד מהניסיון הישראלי בתחום החדשנות הירוקה

בעבר, מדינות המערב היו רגילות לצמוח בקצב של 4% ואף יותר ובשנים האחרונות הצמיחה תקועה. האם הצמיחה אינה קיימת או שהבעיה היא בכלל במדדים? התמ"ג תפקידו לבדוק פעיליות כלכליות אך בעולם הדיגיטלי, פעיליות רבות עוברות מתחת לרדר של התמ"ג

מדד אמון הצרכנים בדצמבר 2016 עומד על 12%- מגמת השיפור מאז אוקטובר 2015 שבו עמד ערך המדד על 25%- מעידה על כך שהציבור נעשה פחות פסימי לגבי המצב הכלכלי של משק הבית ושל המדינה. עםם זאת, על אף השיפור ב-2016 במדד ובערכי המאזנים המרכיבים אותו, הם עדיין שליליים ומעידים על פסימיות.

הצטמקותו של המעמד הבינוני - לפני המהפכה הבורגנית, היו עשירים ועניים אך המהפכה התעשייתית יצרה מעמד נוסף - מעמד הביניים ובמאה ה-20 מעמד זה גדל מאוד ונכנסו אליו גם אנשים שעבדו במפעלים בזכות מדינת הרווחה. מאז שנות ה-80, מעמד הביניים החל להצטמק. לפי נתוני ה-OECD, רוב תושבי המערב נחשבים מעמד בינוני אך שיעורם באוכלוסייה מצטמצם. בישראל, בשנות ה-80, 60% מהישראלים השתייכו למעמד הבינוני וכיום שיעורם מתקרב לחמישים אחוז. בארצות אירופה המתקדמות, שיעור המעמד הבינוני הוא סביב 70% מהאוכלוסייה, בעוד בארה״ב, אחת המדינות שבהן המעמד הבינוני הוא חלק מהאתוס הלאומי, הנפילה מאז שנות ה-80 הייתה הגדולה ביותר ועומד כיום על כ-50%

כולם מדברים על הכלכלה המעגלית אבל מה זה אומר? מחזור כבר אינו מספיק והמטרה היא להשתמש מחדש במשאבים בתהליך הייצור כדי להפחית את הבזבוז הקיים בכלכלה המודרנית. הכלכלה מעגלית מבקשת לשנות את החשיבה שלנו בשימוש מוצרים, משאבים ובצריכה

פוליטיקאים ואנשי מדיניות תוהים כבר אלפי שנים בשאלה "מה אנשים רוצים". בעבר המלך היה יוצא לרחוב מחופש בבגדים ענים לשאול את האזרחים והיום משתמשים בסקרים אך מנוע החיפוש של גוגל יודע עלינו לא מעט ואולי אף יותר מכל כלי אחר. ה-OECD החל בשיתוף פעולה ייחודי עם חברת הענק לבדיקה ראשונית שתאפשר לארגון להבין האם BIG DATA יכול לעזור למקבלי החלטות לדעת טוב יותר מה אנשים רוצים ומה גורם להם אושר

הכתבות הנבחרות, ראיון מיוחד ומשחק אינטרקטיבי

אלו מילים נאמרות שוב ושוב במסדרונות ובדיוני ה-OECD?

ה-OECD פרסם היום את התחזית הכלכלית האחרונה לשנת 2017 ובו הוא חוזה שבשנת 2018 העולם יחזור לצמיחה הקרובה ל-4% אך כדי שזה יקרה על המדינות להגדיל את המסגרת התקציבית ולייצר השקעות. ה-OECD הקפיץ את תשקיף הצמיחה לישראל ומציין לטובה את שיעור האבטלה הנמוך ועליית שכר המינימום אך מזהיר מתקציב דו שנתי

כלכלה שחורה או כלכלה לא רשמית, פוגעת בכולנו באמצעות אובדן מיסים במיליארדים אולם הנזק אינו כלכלי בלבד ותופעה זו פוגעת בלכידות החברתית ולגיטימיות השלטון. לפי הערכת ה-OECD, הכלכלה השחורה בישראל היא מהגבוהות במערב ושוות ערך ל-22% מהתמ"ג, כ-200 מיליארד שקלים לפני הבנק העולמי. כפי שניתן לראות כלכלה שחורה אינה נחלתה של ישראל בלבד ובקוריאה, מדינה מסודרת לכל הדעות, ההערכה עומדת על כמעט 30% ואפילו בשבדיה נתון זה עומד על כ-15%. המדינות שבהן הכלכלה השחורה היא קטנה ביותר הן ארה"ב ושוויץ

רוב הישראלים מסופקים מחייהם מה שהופך את ישראל לאחת מהמדינות המאושרות במערב, בדיוק אחרי מדינות סקנדינביה. בניגוד למדינות רבות, רמת הסיפוק מהחיים בישראל רק עולה