נושאי מאקרו

מאת: לנה זייגר ולאורה בראון ארגון ה-OECD התגייס למאמץ העולמי למאבק בנגיף הקורונה, באמצעות איסוף וניתוח מידע השוואתי, על מנת לסייע למדינות ללמוד אחת מהשנייה ולטייב את צעדי המדיניות שלהן. מזכ”ל ארגון ה-OECD אף דיבר במונחי  “תכנית מרשל גלובלית” שנדרשת לבנות מחדש את הכלכלות והשווקים העולמיים, וקרא לשיתוף פעולה בין …

שגריר ישראל ל-OECD, אונסק"ו ומועצת אירופה, מר אלי לב (Ambassador_Lev@) נכנס לתפקידו בחודש נובמבר 2018. כעת, שלושה חודשים לכניסתו לתפקיד ביקשנו ממנו לשתף אותנו בתובנות וכיוונים לגבי ה-OECD, המשלחת הישראלית והחזון לשנים הקרובות

מדינות דרום-מזרח אסיה וענקיות הסחר סין והודו אחריות לנתח שוק הולך וגדל בתחום הסחר האלקטרוני שצפוי להגיע להיקף של 900 מיליארד דולר בשנת 2021 (!) על תחזיות כלכליות, תכניות ממשלתיות, סחר אלקטרוני וחברות ישראליות

הוצאה ציבורית כאחוז מהתמ"ג

איך מימון רב-לאומי יכול לסייע לפיתוח העולם (יותר מתרומה חד-צדדית)? איך משיגים שיתוף פעולה ומתכננים צעדים גלובליים לקראת 2030?

חיזוי כלכלי, אפילו לטווח קצר יחסית, אינו משימה קלה ובמבחן המציאות גם הכלכלנים הטובים ביותר אינם בהכרח מצליחים "לקלוע". כיצד אם כן כותבים תחזית לעשרות שנים קדימה? אמנם מדובר במשימה קשה, אך המאמץ לזהות את הכוחות שיעצבו את המגמות הכלכליות בטווח הארוך הינו מתבקש ואף הכרחי. במאמר כאן אנחנו מציגים את מתודלוגית ה- OECD בתחום של Strategic Foresight והתחזיות האפשריות לשנת 2060

ה-OECD פרסם היום את התחזית הכלכלית עבור 47 מדינות לשנים 2018-2019

פורום השלום נפתח אתמול בנוכחות המנהיגים החזקים בעולם ובמשך שלושה ימים יעסוק במגוון נושאים בעלי משמעות גלובלית כמו סובלנות וחינוך, אך גם בכלכלה ועסקים, צמיחה מכלילה, השקעות בינלאומיות ועוד

אאוטלוק העסקים והפיננסים לשנת 2018

מה הם סיכונים חברתיים וכלכליים וכיצד ממשלות מתמודדות איתם?

מצד אחד הצמיחה הגבוהה, האבטלה נמוכה ויחס החוב־תוצר נמוך ■ מצד שני שיעור העוני הגבוה, יש בעיית תשתיות, מחסור בתחרותיות ופריון נמוך

אתמול, 30 במאי 2018, קיבלו המדינות החברות ב- OECD באופן רשמי את קולומביה וליטא לארגון המדינות המפותחות. ההכרזה ההיסטורית מסמנת אבן דרך מרכזית בהתפתחות הכלכלית של המדינות והיא צפויה להשפיע הן על מדיניות ורגולציה מקומית, והן על היחסים הכלכליים ברמה הבין לאומית

דו"ח 2018 מסיק שלישראל כלכלה חזקה וישנה ירידה באי-השוויון בהכנסות, אם כי הפערים הכלכליים מוסיפים להיות משמעותיים וישנה חוסר לכידות חברתית. על מנת לעודד את הפרודוקטיביות והצמיחה המכלילה במשק, ממליצים באירגון להוביל רפורמה בחינוך, בשוק המוצרים ושיפור התשתיות

פותחים את השבוע עם ועדה בנושא מימון פרטי לפיתוח בר קיימא ; על סדר היום אבני דרך לקראת 2020 והשאלה כיצד נוכל לוודא שהשקעות פרטיות מובילות לשינויים בעלי השפעה?

צמיחה מכלילה היא נושא מרכזי בחשיבה על האופן הנכון ביותר לפיתוח הכלכלה. כיצד ניתן לדאוג לכך שכל שכבות האוכלוסיה יצאו נשכרות מתהליך?

ברוב מדינות המערב, חלק הארי של הוצאות הממשלה הולך להגנות סוציאליות כאשר בצרפת זה עומד על 45% ובארה"ב על 21% בסה"כ. ישראל אינה שונה ורוב הוצאות הממשלה - 27% - הולכות לרווחה. ומה עם ביטחון? ברוב מדינות ה-OECD חלק זה קטן עד זניח עם ממוצע של 5% אך ישראל היא מדינת המערב היחידה במזרח התיכון ומוציאה 15% על ביטחון כאשר ארה"ב קרובה אלינו עם 9%. איסלנד שלה אין צבא ההוצאה היא אפס.

גלגלי הצדק נעים לאט גם בדיונים כלכליים ובישראל לוקח בממוצע כמעט אלף ימים לאכוף חוזה. איפה המצב גרוע יותר? איטליה ויוון

מה הסיבות לפיריון נמוך במשק בשנים האחרונות? האם ישנם תאגידים אשר פוגעים בפיריון של המשק? כיצד ניתן לזהות תאגידים אלו? האם הרגולציה במדינות המפותחות, מאפשרת לתאגידים שאינם רווחיים להישאר במשחק ולפגוע בצמיחת השוק בכללותו?

שלא נדע מצרות אבל אסונות מתרחשים ולממשלה יש תפקיד חשוב בלנסות למנוע אותם או לפחות למזער נזקים. בשנים האחרונות עולות שוב ושוב תלונות כנגד אוזלת ידה של הממשלה בטיפול באסונות כגון הוריקן קתרינה בארה"ב שבה לפחות 1,836 בני אדם נספו כתוצאה מהסופה וחוסר הכנה מספק ולאחרונה המגדל הבוער בלונדון שמספר המתים בו לא נקבע עדיין ויש חשש שאי אכיפת רגולציות גרמו לאסון. גם בישראל התרחשו אסונות בשנים האחרונות כגון השריפה בכרמל שבה ניספו 44 בני אדם. ברחבי מדינות ה-OECD מתרחשים כ-3.4 אסונות בשנה (מעל 10 הרוגים או/ו 100 אנשים שהושפעו מאסון זה או/ו מצב חירום הוכרז או/ו התבקש סיוע בינלאומי). בישראל יש פחות מאסון בשנה והנזק למשק הוא כ-700 אלף ש"ח בשנה. בארה"ב, האסונות תכופים במיוחד עם 29.5 אסונות בשנה בממוצע ונזק של 22.5 מיליון דולרים. אסטוניה ופינלנד הן המדינות הבטוחות ביותר