אי-שיוויון ועוני

מדד החיים הטובים של ה-OECD הלוקח נתונים אוביקטייבים וסובייקטיבים, מאפשר לארגון לצייר תמונה מדויקת יותר של הכלכלה. לפי הארגון, ישראל 2015 היא כלכלה יציבה ומרשימה אך פערי השכר והעוני גבוהים מדי למדינה מערבית

צנע, הרעיון השלט באיחוד האירופי שנקט גישה של צנע כלכלי כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי העובר על היבשת. לפי הכלכלן מארק בלייט' שהוזמן לסמינר NAEC, צנע הוא רעיון מסוכן פוליטית ולא יעיל כלכלית שלא יאפשר צמיחה ורווחה

בכנס ראשוני ב-OECD העוסק בצעדים פרקטיים לצמיחה חברתית, סלובניה וארה״ב הציגו את התכנית שלהם לכך הכוללת העלאת שכר, פרודוקטיביות באמצעות חדשנות והגדלת שיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה

ישראל בתחתית הטבלה עם מדינות כמו טורקיה, צ'ילה ומקסיקו בהוצאות על רווחה – 16% כשיעור מהתמ"ג בעוד ממוצע ה-OECD עומד על 21%. המדינות החברתיות ביותר הן: צרפת, פינלנד, בלגיה ודנמרק. מצד שני, האם השקעה כה גדולה ברווחה הינה בת קיימא בימינו?

עם פרוץ המשבר הכלכלי, ארגון ה-OECD ניסה ליצור חשיבה חדשה על כלכלה ומתוך זה צמח פרויקט NAEC שמטרתו לחשוב על פתרונות חדשים לבעיות הכלכליות. בכנס שנערך ב-OECD הוצג דו"ח הפרויקט

מחקר חדש של ה-OECD מתמקד בהשפעה של GVC (שרשרות ערך גלובאליות) על אי-השוויון. ה-GVC מאפשר לעסקים ולכלכלות לבצע את אותו חלק בתהליך, שהן מצטיינות בו, תוך שימוש במוצרי ביניים ובשירותי ביניים ממקומות אחרים, בלי צורך לפתח תעשייה שלמה.

מספר העניים בישראל הוא מן הגבוהים במדינות ה-OECD. בישראל יש גם מספר גבוה יחסית של עובדים בעלי הכנסה שלא מאפשרת להם לצאת מקו העוני – 14.3%, עלייה של 0.5% הנקודה משנת 2013

אם חד הורית ישראלית עם שני ילדים, צריכה לעבוד 27 שעות שבועיות כדי לחצות את קו העוני. למעשה רק בחמש מדינות צריך לעבוד פחות בעוד שבמדינות רבות מדי עבודה במשרה מלאה בשכר מינימום לא יכולה להוציא משפחות חד הוריות מעוני.

הפער המגדרי בישראל הוא מן הגבוהים מבין מדינות ה-OECD אבל בשנים האחרונות מתבצעת עבודה רבה בתחום, החל מחקיקה ועד לשינויים תרבותיים המאפשרים כניסה רחבה יותר של נשים לשוק העבודה. הפער בתחילת המאה הנוכחית עמד על כמעט 30% בשכר וכיום הוא הצטמצם לקצת יותר מ-20%

עד כמה משפיעה המדינה על אי-שוויון בהכנסות? די הרבה. המדינה מחלקת מחדש את ההכנסות על-ידי מה שמכונה "תשלומי העברה" שהם הבטחת הכנסה, דמי אבטלה וקצבאות ילדים. לפני תשלומי העברה, מדד הג'יני הישראלי עומד על 0.48 נקודות, דומה למצב של צ'ילה לאחר תשלומי העברה. לאחר העברת הכספים של המדינה כמו קצבאות ומיסים מדד הג'יני יורד בעשר נקודות שלמות ל-0.38. האם זה מספיק? בלגיה ופינלנד למשל גם עומדות על מדד ג'יני של 0.48 אך לאחר חישוב תשלומי העברה ומיסים, הג'יני הבלגי והפיני עומדים על 0.26 ו-0.27 בהתאמה. מה עוד אפשר ללמוד מנתון זה? אירלנד היא למעשה המדינה הכי לא שוויונית מבין מדינות ה-OECD, ולפני העברת תשלומים מדד הג'יני עומד על 0.57 אך לאחר תשלומים זה צונח ל-0.30. המדינות עם הכי מעט השפעה על אי-השוויון הן קוריאה וצ'ילה כיוון שכספי ההעברה מורידים את מדד הג'יני רק ב-0.03 נקודות.

מבחינת קליטה מהגרים (עולים בגירסה הישראלית), ישראל היא למעשה המדינה היחידה ב-OECD שבה שיעור העניים הישראלים הילידים גבוה יותר מאשר ישראלים עולים. כלומר, העולים המגיעים לישראל, בניגוד לרוב המדינות, יזכו לרוב, להצלחה כלכלית. מהגרים שמגיעים לספרד או יוון, יש להם פי-2 סיכוי להיות עני ואפילו בארה"ב, ארץ שבה כל אחד יכול להצליח לפי המוטו, למהגרים יש סיכוי גדול הרבה יותר להיות עני מאשר לאמריקאים שנולדו בארה"ב

שכר המינימום בישראל ביחס לשכר החציוני נחשב יחסית גבוה אך כאשר משווים אותו ברמה בינלאומית ביחס לכוח קנייה הוא עומד על 5.85 דולר לשעה. בצרפת, שכר המינימום השעתי, בתקנון כוח הקנייה, שווה ל-11.22 דולר לשעה ובמקסיקו הוא פחות מדולר לשעה

שכר מינימום הוא כלי חשוב ליציאה מעוני והבטחת שכר בסיס מספק אבל המספרים הם תמיד בברוטו וגם על שכר הבסיסי יש מיסים. בישראל, רוב שכר המינימום מגיע לעובד עם 9% מס בלבד. בצרפת למשל, שלה שכר מינימום מהגבוהים בעולם (מעל 10 יורו לשעה), המדינה לוקחת 22% מס. מקסיקו הינה המדינה היחידה שבה אין מס על שכר מינימום והם הגדילו לעשות והשיתו מס שלילי על שכר זה

רבים מאשימים את כלכלת הפיננסים במשבר הכלכלי העולמי ויש אף האומרים שסקטור הפיננסים לא מועיל לכלכלה. האם יש דבר כזה יותר מדי כסף? כחלק מסמינר NAEC, כלכלני ה-OECD מנסים להבין את השפעת הפיננסים על הכלכלה והאי-שוויון

קו העוני מוגדר כ-50% מההכנסה הפנויה החציונית, למשפחה. לפי הנתונים המעודכנים ביותר, בישראל, כ-19% מהאוכלוסייה נמצאת מתחת לקו העוני, הנתון הגבוה ביותר ב-OECD

הפערים בין העשירים ביותר לעניים ביותר הולך וגדל וארגון ה-OECD מזהיר שהפערים הם לא רק בהכנסות אלא גם בחינוך, בריאות ורווחה. הפער הממוצע בין העשירון העליון לתחתון עומד על פי-10 אך בישראל זה הרבה יותר גבוה ועומד על כמעט פי-15 כאשר רק במדינות הלטיניות, טורקיה וארה״ב, הפערים גדולים יותר.

רוב מדינות ה-OECD ואף כלכלות מתפתחות התקינו בחוק שכר מינימום ומספר המדינות שלא עשו זאת יורד משנה לשנה. כיום, 26 מתוך 34 מדינות ה-OECD חוקקו חוק שכר מינימום. לשכר המינימום יש השפעה גדולה מאוד על השכר של העשירונים הנמוכים בחברה ולכן מדינות רבות יישמו זאת כמדיניות בזמן המשבר לשם עליית שכר של הקבוצות העניות ואלו המשתכרים משכורת נמוכה או בצדו השני של המטבע, להוריד עלויות העבודה במדינות שהחליטו לקצצו. נושא חשוב הוא גובה שכר המינימום ובמספר מדינות כמו צ'כיה, מקסיקו וארה"ב, גובה השכר נמוך מ-40% מהשכר החציוני בעוד שבטורקיה, צ'ילה וצרפת הוא מעל 60% מהשכר החציוני. בישראל, שכר המינימום שנבדק (שנת 2013), נושק ל-60%, אך השכר המעודכן הוא כבר מעל 60% מהשכר החציוני במשק

ארגון ה-OECD לקח על עצמו כמטרה לחשוף את ההשפעות הכלכליות השליליות של אי-השוויון ההולך וגדל במדינות המפותחות ובדוח הנוכחי הוא מנסה לצייר לא רק את ההשלכות ההרסניות אלא גם לתת פתרונות אפשריים למגמת האי-שוויון

במסגרת סמינר NAEC, כלכלן ה-OECD, ניקולאס רואיז, הציג את נתוני האי-שוויון האמיתיים, אלו המתחשבים בכלל האוכלוסייה והראה שהאי-שוויון הרבה יותר גדול ממה שנהוג לחשוב

שכר מינימום הוא נושא טעון כלכלית וחברתית אך ה-OECD הגיע למסקנה ששכר המינימום לא פוגע בתעסוקה והוא כלי חשוב מאוד במלחמה בעוני אך האם הוא גם יעיל בהורדת אי-השוויון?