אי-שיוויון ועוני

נתונים על האוכלוסייה המבוגרת בישראל, פנסייה ושיעור התלות

נהוג לחשוב שהלימודים בישראל יקרים אבל האם זה נכון? כמו תמיד, תלוי איך מסתכלים על זה. אם בודקים את המדינות הדורשות שכר לימוד אזי שכר הלימוד בישראל הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD. מצד שני, לא מעט מדינות לא דורשות שכר לימוד או דורשות שכר לימוד כדמי רישום, צרפת למשל

כדי להבטיח את העתיד של הילדים יש להשקיע בחינוך והורים רבים מוצאים יותר ויותר מכספם כדי להקנות לילדים עוד כלים להצלחה. בישראל, כמעט 50% מההוצאה על לימודים גבוהים היא פרטית ו-11% מההוצאה בבתי הספר היסודי עד תיכון היא פרטית, גבוה במקצת מממוצע ה-OECD. במדינות הנורדיות, ההשקעה הפרטית על חינוך היא אפסית, ובשבדיה ובפינלנד אין כמעט כסף פרטי בבתי הספר היסודיים והתיכוניים

מחשב לכל ילד? ילדים ממשפחות עניות משתמשים פחות במחשבים, באופן אחר, מה שישפיע על הכישורים הדיגטליים שלהם בעתיד

הפעולות שנקטה ממשלת סלובניה להשגת צמיחה מכלילה

אי-שוויון לא מסתכם רק בהכנסות וה-OECD הדגיש את ההשפעה על כישורים והזדמנויות אך החלק הפחות מדובר, למרות שהוא אולי החשוב ביותר, הוא אי-השוויון בחיים, או יותר נכון בתוחלת החיים. בישראל, גברים בני 25 בעלי השכלה נמוכה צפויים לתוחלת חיים של 78 שנים ואילו גברים בעלי השכלה גבוהה צפויים לחיות 6 שנים יותר. בקרב הנשים הקורלציה נמוכה יותר וההפרש הוא 3.8 שנים לטובת הנשים בעלות השכלה גבוהה. למרות זאת יש להדגיש, תוחלת החיים הצפויה לגברים ישראלים בעלי השכלה נמוכה היא מהגבוהות ביותר ב-OECD. מדוע זה מתרחש? בעלי השכלה נמוכה, בעיקר בקרב גברים, עובדים בעבודות פיזיות, לעיתים בעלי סיכון בריאותי. השכלה נמוכה מלווה בד"כ בשכר נמוך יותר ובגישה נמוכה יותר למערכת הבריאות ועוד. במדינות מסוימות הפערים הם אדירים כמו בהונגריה שהצפי הוא שגבר בעל השכלה נמוכה יחיה עד גיל 65 ואילו תוחלת החיים הצפויה של גבר בעל השכלה גבוהה היא 78.5.

מה השווי של תואר אקדמי? עבודה. בישראל, 86% מבעלי תואר אקדמי מועסקים לעומת 49% לאלו שלא סיימו 12 שנות לימוד, מהפערים הגדולים ביותר ב-OECD

התל-אביבים מרוויחים 161% מהשכר הממוצע במשק ואילו אזור הצפון הוא האזור בעל המשכורות הנמוכות ביותר - 85% בלבד מהשכר הממוצע. למרות שממטולה עד תל-אביב מפרידים רק 212 ק"מ, הפער בהכנסות הוא 76%, מהגבוהים ביותר ב-OECD ורק בחמש מדינות הוא גדול יותר

מכשיר MRI הוא כלי חשוב לאבחון מחלות רבות אך עלותו רבה מאוד ולכן מספר מכשירי MRI משמש כמדד השקעה ברפואה. המדינה שבה יש את מספר הגבוה ביותר של MRI ביחס לאוכלוסייה היא ארה"ב בהפרש גדול מכל השאר אך יש לזכור שחלק גדול מהרפואה בארה"ב הוא פרטי. בחלק התחתון של הטבלה נמצאת ישראל עם 3.1 מכשירים לכל מיליון תושבים

איכות הרפואה היא בהחלט עניין של גאוגרפיה ואם אתם חיים באזור תל-אביב מצבכם טוב יותר עם 47 מיטות אשפוז לכל עשרת אלפים תושבים ובאיזור הדרום מחצית מהכמות - 22 בלבד

שיעור האבטלה בישראל בין הנמוכים במדינות ה-OECD ואף ממשיך לרדת. למרות זאת, לא בכל חלקי הארץ המצב זהה ועדיין יש מקומות שבהם קשה יותר להשיג עבודה. לפי נתוני 2014, שיעור האבטלה הכללי עמד אז על 5.6% אך באזור ירושלים בעיית האבטלה היא הגדולה ביותר - 7.5% ואילו באזור תל-אביב שיעור האבטלה הנמוך ביותר 4.8%. ההפרש הוא 2.5% בסה"כ, מהנמוכים ביותר ב-OECD, המעיד על חוזק שוק התעסוקה בישראל.

חצי משרה זה אומר חצי אחריות ובעיקר חצי זמן עבודה אך גם חצי משכורת וחצי פנסייה. רבים בכלכלה העולמית חושבים שמשרה חלקית יכולה להיות פיתרון לבעית האבטלה הכרונית במערב אך השאלה החשובה שיש לשאול האם האנשים העובדים בחצי משרה עושים זאת מרצון או מכורח?

הכלכלה הישראלית צומחת אך ה-OECD חוזר ומדגיש שהשכר בישראל נמוך יחסית ובעיקר את בעיית השכר הנמוך של רבים מהישראלים. 22% מהעובדים הישראלים משתכרים שכר נמוך, כלומר שני שליש או פחות מהשכר החציוני. לפי הלמ"ס, השכר החציוני עומד על 6,707 ש"ח בחודש ולכן 22% מרוויחים פחות מ-4,426 ש"ח

אינדקס רמת המחירים הוא היחס שבין כוח הקנייה לבין שערי החליפין בשוק. באמצעות אינדקס זה ניתן ללמוד באופן השוואתי על יוקר המחייה במדינות שונות. שלא במפתיע, רמת המחירים בישראל גבוהה מהממוצע של ה-OECD (לפי אינדקס: 113 בישראל לעומת 100 בארגון), ואנו ממוקמים מיד לאחר בריטניה וקנדה. אמנם האינדקס נשען על שערי חליפין ולכן רמת הדיוק שלו אינה גבוהה, אך הוא בהחלט תורם ליצירת תמונת המצב הכלכלית.

ב-OECD מבינים יותר ויותר שאי אפשר לבצע השוואות כוללות בין מדינות כמקשה אחת ובכל מדינה יש סוגי אוכלוסייה שונים עם כלכלות שונות. תוחלת החייים הוא מדד קריטי המסביר את החשיבות למקום שבו אדם גר, לא רק באיזו מדינה הוא גר אלא באזור שבו הוא מתגורר. הפרשי תוחלת החיים בין אזורים במדינות ב-OECD נעים בין 11 שנה בקנדה לכמעט הפרש אפסי באירלנד. ומה איתנו? אנשים בתל-אביב חיים בממוצע שנתיים יותר מישראלים שבדרום המדינה

מה הקשר בין פרודוקטיביות לאי-שוויון? ה-OECD הקדיש את כנס השרים האחרון (MCM) לנושאים אלו ומוציא כעת פרסום עם תוצאות ראשונות המקשרות שתי תופעות חשובות אלו. לקריאת הפרסום לחצו על התמונה.

ג'ון אוונס, מזכ"ל TUAC, ארגון הגג של איגודי העובדים ב-OECD מדגיש את החשיבות הרבה שיש לאיגודי עובדים בכלכלה המודרנית הגלובלית. כאשר מדברים איתו על ישראל הוא מתרשם פחות מהסטרט-אפ ניישן שבנינו ומודאג מאוד ממדי העוני ואי-השוויון שהולכים וגדלים. אוונס קורא לחזק את איגודי העובדים בישראל

עובדים בעלי שכר נמוך שיפרישו לפנסייה החל מ-2014 ועד הפרישה ישארו בישראל עם שכר נטו של 86%, מעל ממוצע ה-OECD. בדנמרק, הם יקבלו יותר מהשכר שלהם ובארה"ב, פנסיונרים יאלצו להסתפק במחצית משכר הנטו

ממוצע התשלום למעונות ילדים בישראל לזוג הורים עם שני ילדים בין 2 ו-3, עומד על 17% מהשכר, זהה לממוצע ה-OECD. באנגליה ואירלנד התשלום עומד על כמעט מחצית מהשכר. הורה יחידני, ברוב המדינות, ישלם פחות עקב סבסוד המדינה והתשלום עומד על 10.5% מהשכר אך בישראל האחוז מהשכר נשאר זהה ועומד על 17%

כנס השרים הנוכחי יעמוד בסימן פרדוקוטיביות ואי-שוויון. מצד אחד, פריון העובדים כמעט ואינו צומח בעוד אי-השוויון הולך וגודל. מה הקשר בין תופעות אלו, אם בכלל?