ממשל ודמוקרטיה

בפגישה, אשר כללה גם משלחת ישראלית מכובדת, הושק אתר מדדים דיגיטליים בעברית, אושרה הצהרה תקדימית בנוגע לגישה ממשלתית למידע אישי בסקטור הפרטי, ועודכנו ואושרו המלצות בנוגע לביטחון דיגיטלי.

זוהי אחת השאלות המנחות שעלו השבוע בכנס שרי העבודה ב-OECD בו השתתפה משלחת מטעם ישראל

האם לאזרחי ישראל יש אמון במערכת המשפט?

יצאתן להצביע? (כן!) עכשיו הזמן לחשוב איך אפשר להגביר את מעורבות הדור הצעיר בשלטון המקומי!

50% מהצעירים במדינות ה- OECD מבטאים פחות אמון בממשלות כיום אשר הוריהם. איך אפשר להשיב את האמון שאבד? במחקר ה-OECD החדש מציעים שילוב נקודות מבט לנוער בתהליכי המדיניות הציבורית

בשבוע הבא יתקיים פורום מדיניות בלוקציין ב-OECD בהשתתפות של שני סטארטאפים ישראלים - Tabookey // Ontici  להקדמה לנושא האזינו לפודקאסט של גרג מדקראפט

בסמינר ההמקוון שיתקיים ב-10 ביולי יוצגו ממצאים ממחקרי האו"ם, ה-OECD והבנק העולמי אודות מימון שינויי אקלים: חשיבה מחדש על תשתיות

מה הם סיכונים חברתיים וכלכליים וכיצד ממשלות מתמודדות איתם?

מצד אחד הצמיחה הגבוהה, האבטלה נמוכה ויחס החוב־תוצר נמוך ■ מצד שני שיעור העוני הגבוה, יש בעיית תשתיות, מחסור בתחרותיות ופריון נמוך

דו"ח 2018 מסיק שלישראל כלכלה חזקה וישנה ירידה באי-השוויון בהכנסות, אם כי הפערים הכלכליים מוסיפים להיות משמעותיים וישנה חוסר לכידות חברתית. על מנת לעודד את הפרודוקטיביות והצמיחה המכלילה במשק, ממליצים באירגון להוביל רפורמה בחינוך, בשוק המוצרים ושיפור התשתיות

חברה אזרחית חזקה היא חלק חשוב מדמוקרטיה משגשגת וה-OECD בודק האם החברה האזרחית פעילה בקבלת החלטות ממשלתיות ורגולציה וישראל ממוקמת בתחתית הטבלה

ברוב מדינות המערב, חלק הארי של הוצאות הממשלה הולך להגנות סוציאליות כאשר בצרפת זה עומד על 45% ובארה"ב על 21% בסה"כ. ישראל אינה שונה ורוב הוצאות הממשלה - 27% - הולכות לרווחה. ומה עם ביטחון? ברוב מדינות ה-OECD חלק זה קטן עד זניח עם ממוצע של 5% אך ישראל היא מדינת המערב היחידה במזרח התיכון ומוציאה 15% על ביטחון כאשר ארה"ב קרובה אלינו עם 9%. איסלנד שלה אין צבא ההוצאה היא אפס.

שלא נדע מצרות אבל אסונות מתרחשים ולממשלה יש תפקיד חשוב בלנסות למנוע אותם או לפחות למזער נזקים. בשנים האחרונות עולות שוב ושוב תלונות כנגד אוזלת ידה של הממשלה בטיפול באסונות כגון הוריקן קתרינה בארה"ב שבה לפחות 1,836 בני אדם נספו כתוצאה מהסופה וחוסר הכנה מספק ולאחרונה המגדל הבוער בלונדון שמספר המתים בו לא נקבע עדיין ויש חשש שאי אכיפת רגולציות גרמו לאסון. גם בישראל התרחשו אסונות בשנים האחרונות כגון השריפה בכרמל שבה ניספו 44 בני אדם. ברחבי מדינות ה-OECD מתרחשים כ-3.4 אסונות בשנה (מעל 10 הרוגים או/ו 100 אנשים שהושפעו מאסון זה או/ו מצב חירום הוכרז או/ו התבקש סיוע בינלאומי). בישראל יש פחות מאסון בשנה והנזק למשק הוא כ-700 אלף ש"ח בשנה. בארה"ב, האסונות תכופים במיוחד עם 29.5 אסונות בשנה בממוצע ונזק של 22.5 מיליון דולרים. אסטוניה ופינלנד הן המדינות הבטוחות ביותר

‫ברוב מדינות הOECD הוצאות הממשלה עלו מאז 2007 אך בישראל ובשלוש מדינות נוספות הן קטנו ביחס לתוצר. בישראל ההוצאה הממשלתית היא כ-40%, נמוך מהממוצע ‬

פרסום המרכז את כלל המדדים על ממשלה ואנשי ציבור

רולף אלטר, ראש אגף ממשל ציבורי ב-OECD חושב שתקציב דו שנתי אינו דבר רע בהכרח ומדינות רבות משתמשות במתודה דומה. מר אלטר חושב שקורס צוערים הוא נדבך חשוב בשירות המדינה אך אינו מספק לבד ומדבר איתנו בין היתר על אחד מהמשברים הסביבתיים החמורים ביותר שהתרחשו בישראל ועל משבר האמון הקיים בין התושבים לממשלות

לתקציב הממשלה יש משמעות ענפה על חיי האזרחים וכדי לקדם שוויון מגדרי חלק מהמדינות הטמיעו בתהליך קבלת ההחלטות התקציביות גם ממד מגדרי, כלומר, כיצד סעיף תקציבי משפיע על נשים. ישראל היא מחלק מדינות המיעוט שעבר הטמיעו תהליך זה

בראש בית המשפט העליון עומדת השופטת מרים נאור אך שיעור השופטות בישראל נמוך למול ממוצע ה-OECD ובכל זאת בבתי המשפט הנמוכים (שלום, תביעות קטנות) יש רוב נשי – 55% אך ככל שמטפסים בסולם השיפוטי שיעור הנשים יורד ועומד על 50% במחוזי וקצת יותר מ-20% בעליון לעומת כמעט 40% במדינות ה-OECD

האם קריירת נשים היא צינור דולף? ברוב מדינות ה-OECD, נשים הן הרוב מבין עובדי משרדי הממשלה אך כאשר בוחנים את ההנהלה הבכירה מספרן יורד, לעיתים דרמטית. בישראל, למרות שנשים הן הרוב במשרדי הממשלה - 63%, רוב ההנהלה הבכירה היא גברית והנשים תופסות 43% ממנה. למרות זאת, ישראל היא אחת המדינות עם השיעור הגבוה של נשים בהנהלה הבכירה.

שקיפות ואמון הולכים יד ביד וככל שרמת השקיפות עולה כך גם רמת האמון של האזרחים בפוליטיקאים