כתבות

מדד החיים הטובים של ה-OECD הלוקח נתונים אוביקטייבים וסובייקטיבים, מאפשר לארגון לצייר תמונה מדויקת יותר של הכלכלה. לפי הארגון, ישראל 2015 היא כלכלה יציבה ומרשימה אך פערי השכר והעוני גבוהים מדי למדינה מערבית

צנע, הרעיון השלט באיחוד האירופי שנקט גישה של צנע כלכלי כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי העובר על היבשת. לפי הכלכלן מארק בלייט' שהוזמן לסמינר NAEC, צנע הוא רעיון מסוכן פוליטית ולא יעיל כלכלית שלא יאפשר צמיחה ורווחה

בכנס ראשוני ב-OECD העוסק בצעדים פרקטיים לצמיחה חברתית, סלובניה וארה״ב הציגו את התכנית שלהם לכך הכוללת העלאת שכר, פרודוקטיביות באמצעות חדשנות והגדלת שיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה

פגישת שרי המדע והטכנולוגיה של ה-OECD נערכה השנה בעיר דג'אן, עיר המדע והטכנולוגיה של קוריאה. לצד פגישת השרים נערך הפורום העולמי למדע וטכנולוגיה שהדוברים העיקריים היו ג'רמי ריפקין (Jeremy Rifkin), תאורטיקן חברתי וכלכלי הכתב ספרים רבים על שינויים טכנולוגיים והשפעתם על הכלכלה ואהרן צ'חנובר, ביוכימאי ישראל וחתן פרס נובל בכימיה לשנת 2004

במסגרת פרויקט NAEC, הוזמנה ג'יליאן טט להרצאה על ספרה האחרון שכתבה "The SILO Effect". טט, ד"ר לאנתרופולוגיה ועיתונאית מובילה בעיתון ה-Financial Times, דנה בספרה בהשלכותיו של מבנה ארגוני המושתת על מחלקות מקצועיות סגורות וההשלכות של מבנה ארגוני זה

כנס "בואו נדבר על מים" התקיים ב-OECD ובו מומחים רבים דיברו על הנושא ובראשם מדען נאס"א המסביר את משבר המים בקליפורניה וכיצד ממשלות יכולות למנוע זאת

עם פרוץ המשבר הכלכלי, ארגון ה-OECD ניסה ליצור חשיבה חדשה על כלכלה ומתוך זה צמח פרויקט NAEC שמטרתו לחשוב על פתרונות חדשים לבעיות הכלכליות. בכנס שנערך ב-OECD הוצג דו"ח הפרויקט

לאחר חמש שנות פעילות ישראל ב-OECD, לראשונה ישראל עומדת בראש ועדה בארגון ה-OECD.

דוח חדש של ה-OECD בודק לימוד במחשבים ואת השפעת שימוש זה על תוצאות הלמידה

אם בעבר 12 שנות לימוד היו מספקות למציאת עבודה, כיום דרישות הסף הם תואר ראשון, עם עדיפות לתואר מתקדם. בכל מדינות ה-OECD אקדמאיים מרוויחים יותר ויותר קל להם למצוא עבודה

קיפאונו המתמשך של סבב דוחא ב-14 השנים האחרונות הותיר את מערכת הסחר המולטילטראלית מיושנת ובעלת השפעה מוגבלת למדי לקדם ליברליזציה בשווקים הבינלאומיים. מתוך רצון להכיר טוב יותר את אופי האס"חים ולנסות לזהות מגמות, ועדת הסחר של ה-OECD ערכה פרויקט במסגרתו נבחנו מגוון היבטים שונים באס"חים

מחקר חדש של ה-OECD מתמקד בהשפעה של GVC (שרשרות ערך גלובאליות) על אי-השוויון. ה-GVC מאפשר לעסקים ולכלכלות לבצע את אותו חלק בתהליך, שהן מצטיינות בו, תוך שימוש במוצרי ביניים ובשירותי ביניים ממקומות אחרים, בלי צורך לפתח תעשייה שלמה.

סטודנטים רבים עובדים במהלך לימודיהם אך שיעור זה משתנה ממדינה למדינה. רבים תוהים האם עדיף לסטודנט להשקיע רק בלימודים ובציונים או לשלב בין לימודים ועבודה וליצור כישורים חשובים להמשך הדרך

בזמן המשבר הכלכלי האחרון, הבנקים סגרו את ברז המוזמנים לחברות רבות, בעיקר עסקים קטנים. באותם שנים התפתח סוג חדש של מימון בשם מימון המונים המאפשר הלוואת או קבלת כספים באמצעות כוחו של ההמון. במדינות רבות מימון זה הופך להיות קו אשראי לעסקים קטנים אך בישראל הרגולוציה עדיין לא אפשרה זאת

במדינות רבות, חינוך מקצועי לא פחות מאקדמיה בזכות יכולתו לספק תעסוקה ושכר הולם. יחד עם זאת, במדינות רבות, חינוך מקצועי לא יכול להתחרות במסלול האקדמי. מחקר חדש של ה-OECD בודק את פערי ההשכר והתעסוקה במסלולים אלו

בשנים האחרונות, הפרודוקטיביות נמצאת בנסיגה, מגמה שהחלה בשנות ה-2000, הרבה לפני המשבר הכלכלי האחרון. חוקרי ה-OECD מנסים להבין מדוע זה קורה וכיצד ניתן לשנות את המגמה, שמאיימת על דרך חיינו.

הדבר בגדול הבא הוא האינטרנט של הדברים שהפך למילת באזז בשנים האחרונות אך לא רבים יודעים מה זה אומר בדיוק וחשוב יותר כיצד הוא ישפיע על חיינו. ה-OECD עושה סדר באינטרנט של הדברים

עובדים רבים במערב אינם עובדים בעבודה התואמת את הכישורים שלהם וכך נוצרים כישורים לא תואמים מה שגורם לירידה בפרודוקטיביות. מחקר חדש של ה-OECD בודק האם עובדים אלו למדו תואר הקשור לעבודה שלהם כיום

כל יום שעובר מעלים איתו עבודות שלא מצריכות ידע טכנולוגי ובעתיד, ללא כישורים טכנולוגיים, לא יהיה ניתן לבצע כמעט שום פעולה בשוק התעסוקה. מחקר של ה-OECD בודק את רמת הכישורים הטכנולוגיים במדינות נבחרות

הכלכלה הדיגיטלית נמצאת בכל מקום- חינוך, תחבורה, אנרגיה, בריאות ועוד. למרות זאת, ישנם תחומים רבים, בהם עדיין ניתן למקסם את הפוטנציאל הגלום של דיגיטציה לשם חדשנות וצמיחה מכלילה ולשם כך הוציא ה-OECD את הדו"ח הדו-שנתי שלו בשם OECD Digital Economy Outlook 2015