כתבות

סקר הכישורים הגדול של ה-OECD לאוכלוסייה הבוגרת חושף שכישורי הישראלים נמוכים מהממוצע, בכל שלושת התחומים: קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות. למרות זאת, ציוני הישראלים בעלי פיזור רחב ושונים מאוד בין האוכלוסיות השונות.

שיעור העצמאים בהולנד הוכפל בעשור האחרון ולמרות שזה מאפשר צמצום אבטלה וחופש תעסוקתי גדול יותר, רבים מהעצמאים למעשה עובדים אצל מעסיק אחד ללא יחסי עובד מעביד וזכויות סוציאליות

צמיחה ירוקה של עסקים קטנים ובינוניים (או SME) באמצעות מעבר לייצור נקי, הפחתה בעליות משאבים, תאימות סביבתית וקשרי לקוחות מציעה יתרון תחרותי ושגשוג במשק.

מערכות החינוך הקיימות מתקשות ללמד כישורים התואמים את שוק העבודה ותעודות לא שוות כישורים. פאנל פורום "כישורים לעתיד" קורא לרפורמה במערכות החינוך עצמן

מתכנתים עובדים במרץ על אלגרותמים שיאפשרו לנו לבחור בצורה מושכלת יותר אך עדויות ראשונות מראות שקוד יכול להיות מוטה בדיוק כמו בן אנוש ואולי אף יותר. סמינר בפורום של ה-OECD דנו על ההשלכות של חברת הקוד עלינו כצרכנים ואזרחים

הצרכנות עוברת לרשת וכדי שהאינטרנט לא יהפוך למערב הפרוע יש להחיל רגולציה חכמה ויעילה. ה-OECD, בשיתוף רשויות להגנת הצרכן, פיתח סט של כלים והמלצות לעשיית סדר במסחר האלקטרוני

מערכת המס יכולה לשנות התנהגות צרכנים באמצעות אפלייה מתקנת כמו בישראל אך יכולה גם להפלות לרעה נשים. למרות חשיבות מערכת זו, ראשי ה-OECD טוענים שמערכת המס היא לא הדרך הטובה ביותר להילחם באפלייה. כנס OECD על מס ומגדר

המדען הראשי, אבי חסון, הגיע ל-OECD להרצות על החדשנות הישראלית. לפי אבי חסון, אין לישראל משאב חשוב יותר מהחדשנות הישראלית וכדי לשמור עליו יש לקרב אוכלוסיות נוספות כמו ערבים וחרדים

הקשר בין טכנולוגיה לתעסוקה מעסיק את ארגון ה-OECD זמן רב אך בדרך כלל הגישה הפסימית שולטת לגבי איבוד העבודות למכונות. כדי לייצר צמיחה מכלילה, טכנולוגיה יכולה לסייע. כנס שנערך ב-OECD עסק בקשר הזה ואף אירח את פרופסור מנואל טרכטנברג שביקש להתמקד באנשים ולא בטכנולוגיות

כנס השרים 2016 עסק בקשר בין פרודוקטיביות לצמיחה מכלילה וכיצד ניתן לייצר צמיחה כלכלית שתטיב עם כולם

מדינות קטנות יכולות לשמש כתמרור אזהרה לכלכלה העולמית כיוון שמושפעות יותר מהגלובליזציה. סמינר NAEC מנסה להבין האם ניתן לחזות משברים כלכליים באמצעות הסתכלות בקטן

ארגון ה-OECD מחדש את החזון שלו לקראת 2021 ומנסה להבין כיצד מתרחבים ופועלים בכל התחומים ובכל זאת מביאים ערך מוסף למדינות החברות בו

בדיון שנערך לאחרונה ב-OECD במסגרת NAEC, הוזמן ז'אן-מרי רובין, חוקר דקנה ידוע, אשר הציג את מחקריו בנושא "The Revolution in Adult Longevity". על פי ז'אן-מרי רובין "מהפכה" זו מתייחסת לתופעה שעם גידול האוכלוסייה המבוגרת במדינות מפותחות, מתפתחת קבוצה רביעית, אותה הוא מכנה המבוגרים מכולם, דבר אשר מהווה שינוי יסודי בהתפלגות הגילאים באוכלוסיות ה-OECD

רבים משערים שאנחנו בסיפה של מהפכה טכנולוגית נוספת התשנה לחלוטין את הכלכלה ואת אופני הייצור והמדינות שיצלחו מהפכה זו אלו המדינות שיתכוננו לכך. למרות שחז"ל אמרו שהנבואה ניתנה לשוטים , ה-OECD מנסה לחזות את העתיד ולייצר כלי מדיניות. מה צופה העתיד לכלכלה העולמית?

אגף המדען הראשי במשרד הכלכלה הופך לרשות לחדשנות כדי לענות על האתגרים הצפוים לכלכלה הישראלית מתחרות הולכת וגוברת בתחום זה. הרשות לחדשנות תתמקד גם בתאגרים חברתיים

ה-OECD משמש כגוף חוקר לפורום ה-G20 החשוב. כמו בכל שנה, מדינה אחרת מובילה את הפורום ושנה זו סין, המדינה המאוכלסת בעולם, יוצרת חזון חדש לכלכלה העולמית

ישראל היא מעצמת היי-טק אך עם נתוני עוני ואי-שוויון מהגבוהים במערב. תכנית המדען הראשי מטרתה להביא חדשנות לחלקים נוספים בכלכלה הישראלית לשם צמיחה גבוהה לכולם

כמדי שנה מוציא ה-OECD דוח בשם "בדרך לצמיחה" המסכם את הרפורמות המבניות שבוצעו ושיש לבצע. לפי הדוח, כלכלת ישראל זוכה לציון לשבח על הבסיס התעשייתי החזק אך מזהיר מפני פערי פרודוקטיביות גבוהים בין ישראל למערב

דנמרק היא האומה המאושרת בעולם לפי מדד האושר של ה-OECD למרות המיסים הגבוהים ומזג האוויר החורפי. הסופרת הדנית מיילן ריידל שכתבה ספר בנושא, הגיע ל-OECD להסביר מהו מתכון האושר של הדנים והאם ניתן להעתיק אותו למדינות אחרות

כנס השרים הנוכחי יעמוד בסימן פרדוקוטיביות ואי-שוויון. מצד אחד, פריון העובדים כמעט ואינו צומח בעוד אי-השוויון הולך וגודל. מה הקשר בין תופעות אלו, אם בכלל?