כתבות

הניסיון הישראלי של חדשנות במים הוצג היום ב-OECD

התחדשנו באתר חדש במיוחד בשבילכם. לכל מי שמתעניין בנושאים של חברה וכלכלה ימצא פה כתבות מרתקות, נתונים רבים ועוד. תהנו !

המגזר הפרטי נחשב לחדשני בעוד המגזר הציבורי נחשב בירוקרטי וארכאי אך אין סיבה שזה יהיה כך. ה-OECD מפתח גישות למגזר ציבורי חדשני העונות לצורך בריכוז משאבים ומענה על צרכים הולכים וגדלים. גם בישראל המגזר הציבורי אינו שוקט על שמריו וחדשנות אינה מילה גסה

בתיאוריה, שוק פתוח ותחרותי אמור להועיל לצרכנים ולהוזיל מחירים. במציאות, אי-השוויון ההולך וגדל ומספר העניים התופח מעיד על בעיה חמורה. לפי פיקטי, הבעיה אינה קשורה לתחרות אלא למיסים. ה-OECD בודק האם השוק אינו תחרותי מספיק וכך פוגע בעניים ולמעשה מגדיל את אי-השוויון

כלכלת חלטורה או בשם האנגלי The Gig Economy, מכילה תופעות רבות שהמקשר בינהן הוא פלטפורמה אינטרנטית ומעמד זמני. רבים חושבים שזו המהפכה החשובה הבאה אך האם המספרים תומכים בכך? נציגי משרד התעסוקה בגרמניה הציגו נתונים ממדינתם ומרחבי האיחוד האירופי ומסקנתם שהמציאות, למרות הכול, לא נכנעת עדיין להייפ

האם ניתן לחזות את העתיד? לפי פרופסור אוליביה בינה התשובה היא חיובית כיוון שהתהליכים תמיד קיימים כבר בהווה. פרוספור בינה חקרה מעל 60 יצירות עתידניות המספרות על עתיד מושלם או קודר ונורא וניסתה להבין כיצד יראה העתיד של כולנו

המשבר הכלכלי העולמי מאחורינו אך הוא השאיר אחריו צלקות שמופיעות בעיקר בקרב אוכלוסיית הצעירים שהפכה לענייה ביותר, אף יותר מאוכלוסיית הפנסיונרים. קבוצת NEET, צעירים שאינם עובדים, לומדים או בהדרכה, עומדת על מעל 42 מיליון איש והדרך הטובה ביותר לטפל בה היא מוקדם ככל הניתן ולחזק את ההכשרה המקצועית

הענק הסיני כבר אינו צומח כמו בעבר אך לממשלה הסינית עדיין תכניות גדולות. החברה הסינית היא חברה במעבר ואט אט היא הופכת דומה יותר ויותר למודל המערבי שאנחנו מכירים. האם סין תהפוך לארה"ב וכיצד זה ישפיע על העולם ועל ישראל

המערב לא מצליח לחזור לימי הזוהר של צמיחה כלכלית גדולה ונושא זה מעסיק ללא הרף את הכלכלנים והפוליטיקאים. ד"ר מתיאס שמלצר טוען שאובססיית הצמיחה הינה דבר חדש יחסי ולא מביאה בהכרח לטוב חברתי. שמלצר מאשים את ה-OECD בתור משרת אידאולוגיית הצמיחה ואף טוען שאין דבר כזה צמיחה ירוקה או מכלילה

חדשנות יוצרת מוצרים חדשים וחשובים, מגדילה את הפרודוקטיביות ומשפרת את חיינו. יחד עם זאת, חדשנות יוצרת פערים בחברה ומגדילה את אי-השוויון. פיליפ איון, מרצה בכיר בהרווארד, טוען שיש לשים לב שהמיסוי להקטנת הפערים לא פוגע בחדשנות וביזמים וכמו שיש כולסטרול טוב יש גם אי-שוויון טוב

לפני מספר ימים השיק ה-OECD את דוח התעסוקה השנתי. לאחר כמעט 9 שנים, שוק התעסוקה חזר בדיוק לאותה נקודה שהיה ערב המשבר הכלכלי העולמי. בישראל, שיעורי התעסוקה עולים ושיעורי האבטלה יורדים אך השכר ופריון העובדים נמוכים יחסית

סקר הכישורים הגדול של ה-OECD לאוכלוסייה הבוגרת חושף שכישורי הישראלים נמוכים מהממוצע, בכל שלושת התחומים: קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות. למרות זאת, ציוני הישראלים בעלי פיזור רחב ושונים מאוד בין האוכלוסיות השונות.

שיעור העצמאים בהולנד הוכפל בעשור האחרון ולמרות שזה מאפשר צמצום אבטלה וחופש תעסוקתי גדול יותר, רבים מהעצמאים למעשה עובדים אצל מעסיק אחד ללא יחסי עובד מעביד וזכויות סוציאליות

צמיחה ירוקה של עסקים קטנים ובינוניים (או SME) באמצעות מעבר לייצור נקי, הפחתה בעליות משאבים, תאימות סביבתית וקשרי לקוחות מציעה יתרון תחרותי ושגשוג במשק.

מערכות החינוך הקיימות מתקשות ללמד כישורים התואמים את שוק העבודה ותעודות לא שוות כישורים. פאנל פורום "כישורים לעתיד" קורא לרפורמה במערכות החינוך עצמן

מתכנתים עובדים במרץ על אלגרותמים שיאפשרו לנו לבחור בצורה מושכלת יותר אך עדויות ראשונות מראות שקוד יכול להיות מוטה בדיוק כמו בן אנוש ואולי אף יותר. סמינר בפורום של ה-OECD דנו על ההשלכות של חברת הקוד עלינו כצרכנים ואזרחים

הצרכנות עוברת לרשת וכדי שהאינטרנט לא יהפוך למערב הפרוע יש להחיל רגולציה חכמה ויעילה. ה-OECD, בשיתוף רשויות להגנת הצרכן, פיתח סט של כלים והמלצות לעשיית סדר במסחר האלקטרוני

מערכת המס יכולה לשנות התנהגות צרכנים באמצעות אפלייה מתקנת כמו בישראל אך יכולה גם להפלות לרעה נשים. למרות חשיבות מערכת זו, ראשי ה-OECD טוענים שמערכת המס היא לא הדרך הטובה ביותר להילחם באפלייה. כנס OECD על מס ומגדר

המדען הראשי, אבי חסון, הגיע ל-OECD להרצות על החדשנות הישראלית. לפי אבי חסון, אין לישראל משאב חשוב יותר מהחדשנות הישראלית וכדי לשמור עליו יש לקרב אוכלוסיות נוספות כמו ערבים וחרדים

הקשר בין טכנולוגיה לתעסוקה מעסיק את ארגון ה-OECD זמן רב אך בדרך כלל הגישה הפסימית שולטת לגבי איבוד העבודות למכונות. כדי לייצר צמיחה מכלילה, טכנולוגיה יכולה לסייע. כנס שנערך ב-OECD עסק בקשר הזה ואף אירח את פרופסור מנואל טרכטנברג שביקש להתמקד באנשים ולא בטכנולוגיות