חינוך והשכלה

חשש ממתמטיקה לפי מגדר

רבים מאתנו עוד זוכרים את הלב פועם בחוזקה והיד הרועדת כאשר המורים קוראים לנו ללוח לפתור בעיה מתמטית. מתמטיקה חשובה מאוד לעתיד ולכלכלה ובכל זאת תלמידים רבים מפחדים ממקצוע זה ובישראל 3 מתוך 4 חוששים מקשיים במקצוע זה. בישראל וכמעט בכל מדינות ה-OECD, בנות חוששות יותר ממתמטיקה מאשר בנים.

קרא עוד...

חדשנות בחינוך

ישראל היא אחת מהמדינות החדשניות ביותר במערב ומשקיעה כספים רבים במחקר ופיתוח אך עד כמה אנחנו חדשנים במערכת החינוך, הבסיס לחדשנות? לפי מדד ה-OECD הבודק חדשנות בחינוך בין השנים 2000-2011, ישראל ממוקמת מעל הממוצע בתחום זה שהמובילות הן דנמרק וקוריאה.

קרא עוד...

הטרוגניות הציונים במבחן פיז"ה

ציוני התלמידים הישראלים בפיז"ה נמוכים מממוצע ה-OECD. יחד עם זאת, הפערים מצטמצים ממבחן למבחן וכפי שניתן לראות הפערים בין מערכות החינוך בישראל גדולים מאוד ולמעשה מערכת החינוך בישראל היא בעלת הפערים הגדולים ביותר בין מדינות ה-OECD

קרא עוד...

מורים ומגדר

נהוג לומר מורים אך אולי נכון יותר לומר מורות כיוון שיש רוב ברור בישראל וברוב מדינות המערב לנשים בתחום החינוך. בנוסף, ככל שהחינוך מתקדם יותר, כך יש יותר גברים מורים ובישראל בחינוך היסודי 85% מהמורים הן מורות. גם בתיכון יש רוב ברור למורות על פני המורים אך שיעורן יורד ל-73%

קרא עוד...

גיל המורים

אין חכם כבעל ניסיון או שדם חדש ממריץ את המערכת? עדיף מורה בעל ידע עשיר או מורים הקרובים יותר בגילם לילדים וכך יכולים אולי להבין אותם טוב יותר? בישראל, רוב המורים, מעל 60%, הם בין גילאי 30-50. 18% מתחת לגיל 30 וכ-22% מעל גיל 50. בסה״כ המורים יחסית צעירים לעומת שאר מדינות ה-OECD. באיטליה למשל כמעט 60% מהמורים מעל גיל 50 ואחוז זניח של מורים צעירים

קרא עוד...

חינוך מקדים וכישורי מתמטיקה

אומרים שאת כל הדברים החשובים לומדים בגן ומסתבר שיש קשר ישיר בין חינוך מקדים והשקעה בחומר לימודי לידע במתמטיקה מאוחר יותר. 70% מהישראלים שלא למדו בחינוך מקדים (כלומר, מעבר לחינוך חובה) הציגו ציונים נמוכים במתמטיקה מאוחר יותר, פחות מ-30% מאלו שהיו בחינוך מקדים מעל שנה, מציגים ציונים נמוכים במתמטיקה

קרא עוד...

עלות תואר ראשון

נהוג לחשוב שהלימודים בישראל יקרים אבל האם זה נכון? כמו תמיד, תלוי איך מסתכלים על זה. אם בודקים את המדינות הדורשות שכר לימוד אזי שכר הלימוד בישראל הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD. מצד שני, לא מעט מדינות לא דורשות שכר לימוד או דורשות שכר לימוד כדמי רישום, צרפת למשל

קרא עוד...

הוצאה פרטית על חינוך

כדי להבטיח את העתיד של הילדים יש להשקיע בחינוך והורים רבים מוצאים יותר ויותר מכספם כדי להקנות לילדים עוד כלים להצלחה. בישראל, כמעט 50% מההוצאה על לימודים גבוהים היא פרטית ו-11% מההוצאה בבתי הספר היסודי עד תיכון היא פרטית, גבוה במקצת מממוצע ה-OECD. במדינות הנורדיות, ההשקעה הפרטית על חינוך היא אפסית, ובשבדיה ובפינלנד אין כמעט כסף פרטי בבתי הספר היסודיים והתיכוניים

קרא עוד...

פערי שכר לפי השכלה

השכלה שווה כסף, את זה כולם יודעים מבלי ללכת לאונברסיטה או לפתוח ספרי מאקרו כלכלה. אבל כמה כסף שווה התואר שלכם? הרבה, בוודאי כאשר משווים זאת לעומת עובדים בעלי השכלה נמוכה יותר. בהחלט אפשר לומר שמרבה תארים מרבה נכסים

קרא עוד...

תוחלת חיים לפי רמת השכלה

אי-שוויון לא מסתכם רק בהכנסות וה-OECD הדגיש את ההשפעה על כישורים והזדמנויות אך החלק הפחות מדובר, למרות שהוא אולי החשוב ביותר, הוא אי-השוויון בחיים, או יותר נכון בתוחלת החיים. בישראל, גברים בני 25 בעלי השכלה נמוכה צפויים לתוחלת חיים של 78 שנים ואילו גברים בעלי השכלה גבוהה צפויים לחיות 6 שנים יותר. בקרב הנשים הקורלציה נמוכה יותר וההפרש הוא 3.8 שנים לטובת הנשים בעלות השכלה גבוהה. למרות זאת יש להדגיש, תוחלת החיים הצפויה לגברים ישראלים בעלי השכלה נמוכה היא מהגבוהות ביותר ב-OECD. מדוע זה מתרחש? בעלי השכלה נמוכה, בעיקר בקרב גברים, עובדים בעבודות פיזיות, לעיתים בעלי סיכון בריאותי. השכלה נמוכה מלווה בד"כ בשכר נמוך יותר ובגישה נמוכה יותר למערכת הבריאות ועוד. במדינות מסוימות הפערים הם אדירים כמו בהונגריה שהצפי הוא שגבר בעל השכלה נמוכה יחיה עד גיל 65 ואילו תוחלת החיים הצפויה של גבר בעל השכלה גבוהה היא 78.5.

קרא עוד...

השקעה במעונות לילדים וחינוך מקדים

בישראל משקיעים יותר מאחוז מהתמ"ג על חינוך מקדים, גבוה מממוצע ה-OECD אך כמו בהשקעה הכללית בחינוך יש לזכור ששיעור הילודה בישראל הוא בין הגבוהים בעולם ולכן כאשר בודקים באופן יחסי למספר הילדים, שיעור ההשקעה יורד וישראל ממוקמת בתחתית הטבלה. ישראל משקיעה בכל תלמיד גן כ-4,300 דולר בממוצע בשנה (במונחי שוויון כוח קנייה ל-2014), לעומת כ-8,000 דולר בממוצע במדינות OECD. במעונות הפער חריף יותר: השקעה של כ-4,200 דולר לילד בישראל, לעומת 12.5 אלף דולר בממוצע ב-OECD

קרא עוד...

הוצאות על השכלה גבוהה

ממוצע ההוצאה הציבורית על חינוך אקדמי, מכלל ההוצאות, עומד על 70% אך בישראל נתון זה נמוך יותר וההוצאות הציבוריות הן 52.5% מכלל ההוצאות על חינוך והשאר, כמעט 48%, פרטי. נורווגיה היא המדינה שבה אין כמעט חינוך אקדמי פרטי ומעל 96% מההוצאות הן ציבוריות. בצד השני של הסקאלה נמצאת קוריאה עם פחות מ-30% הוצאות ציבוריות על חינוך גבוה.

קרא עוד...

תעסוקה לפי רמת השכלה

מה השווי של תואר אקדמי? עבודה. בישראל, 86% מבעלי תואר אקדמי מועסקים לעומת 49% לאלו שלא סיימו 12 שנות לימוד, מהפערים הגדולים ביותר ב-OECD

קרא עוד...

השקעה בחינוך

ישראל משקיעה בחינוך כ-13% מההוצאה הציבורית, מעל ממוצע ה-OECD. נתון זה לא חושף הכול כמובן כיוון שמדינות בעלות ילודה גבוהה משקיעות יותר בחינוך ולראייה מקסיקו בראש הטבלה. כאשר מחשבים זאת כחלק יחסי מהתוצר (גרף מספר 2), ישראל מעל הממוצע עם 5.8% מהתמ"ג, אך נתון זה כולל הוצאה פרטית על חינוך ולא רק ציבורית. רוב ההוצאה הפרטית על חינוך היא בהשכלה הגבוהה

קרא עוד...