חינוך והשכלה

השכלה לאורך השנים

היום רובנו מסיימים תיכון אך לדור ההורים וכמובן הסבים והסבתות, למידה בתיכון לא בהכרח הייתה אפשרית או יעד. בשנות השישים, רק 40% מאזרחי ה-OECD היו בעלי השכלה תיכונית אך בישראל חינוך תמיד היה דבר חשוב וכבר בשנות השבעים 70% מהדור הצעיר (25-34) היה בעל השכלה תיכונית. כיום מעל 90% מהאוכלוסייה היא בהשכלה זו, גבוה ממוצע ה-OECD. למרות שהאוכלוסייה בישראל אוהבת תארים, בין שנות ה-70 ל-2015, יש ירידה של 10% בשיעור האוכלוסייה הצעירה בעלת תואר אקדמי. למעשה, רק בישראל ובפורטוגל שיעור האקדמים בירידה.

קרא עוד...

אקדמיה וכישורים – מה אנשים רוצים?

האם האקדמיה מכינה את הסטודנטים לעולם האמיתי ומספקת להם כישורים שיעזרו להם בשוק התעסוקה? בסקר שערך ה-OECD מתגלה פרדוקס שרבים מצפים שהאקדמיה תעזור להם בשוק העבודה אך יחד עם זאת ספקנים לגבי רכישת כישורים רלוונטים לעולם האמיתי. מה חשוב למעסיקים, לסטודנטים ולהורים?

קרא עוד...

החזר על חינוך

השכלה גבוהה משלמת לסטודנטים אך האם היא משתלמת גם למדינה? המדינה משקיעה באופן ישיר בהשכלה גבוהה על-ידי סבסוד ומלגות וגם באופן עקיף. אם מסתכלים רק מזווית כלכלית אזי החינוך משתלם היטב גם למדינה והיא למעשה מקבלת פי 1.5 במיסים על כל השקעה

קרא עוד...

פערי תעסוקה לפי השכלה ומגדר

אי-שוויון מגדרי בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD ויש לזה קשר ישיר להשכלה. ככל שנשים משכילות יותר, כך שיעורי התעסוקה שלהן עולים, אך עדיין הפער הוא לטובת הגברים עם 8%. כאשר בוחנים את האכולוסייה הישראלית עם השכלה נמוכה הפערים קופצים למעל 30% פער לגברים

קרא עוד...

שכר מורים

שכר מורים בישראל בחטיבות הביניים משתנה משמעותית עם הותק ומורה מתחיל מקבל שכר השווה ל-18,000$ בשנה, נמוך משמעותית מממוצע ה-OECD העומד על 31 אלף דולרים. לאחר 15 שנות ותק, שכר המורים עולה משמעותית ועומד על 31,000$, עדיין נמוך מממוצע ה-OECD העומד על 44.5 אלף דולרים. שכר המורים בישראל משתווה לזה שבמערב כאשר בוחנים את המורים הותיקים ביותר עם 54,000$ בישראל לעומת 57..6 אלף דולרים ממוצע OECD

קרא עוד...

כישורים בישראל

הכלכלה הדואלית בישראל בין האזורים המצליחים לאזורים הנגררים מאחור מתבטאת גם בכישורים. האזורים שבדק ה-OECD מתחלקים לאלו שבהם יש שיווי משקל של כישורים גבוהים, כלומר יש ביקוש לעובדים לבעלי כישורים גבוהים ויש מלאי מספק של ישראלים בעלי כישורים אלו. האזורים המצטיינים הם בעיקר במרכז שהמצטיינות הן תל-אביב ופתח-תקווה. מצד שני, שבעה אזורים בישראל נמצאים במה שה-OECD מכנה "מלכודת כישורים נמוכים", כלומר רוב האוכלוסייה בעלת כישורים נמוכים ואופי העבודות באזור זה מותאם לרוב רק לבעלי כישורים אלו. כל האזורים ממוקמים בפריפריה: באר שבע ואשקלון בדרום, צפת, עכו וחדרה בצפון.

קרא עוד...

מבחן פיז"ה – מצטיינים ונכשלים

תלמידי ישראל השיגו ציונים הנמוכים מממוצע ה-OECD בשלושת התחומים הנבדקים בפיז"ה - קריאה, מתמטיקה ומדעים, אך מה קורה כאשר מסתכלים על הקצוות? 30% מתלמידי ישראל קיבלו ציונים נמוכים בשלושת המקצועות הנבדקים, שיעור נכשלים גבוה מממוצע ה-OECD. בישראל 14% מהתלמידים הצטיינו לפחות במקצוע אחד, נמוך מממוצע ה-OECD

קרא עוד...

כישורי מורים

המורים בישראל הם בעלי כישורים נמוכים הן בקריאה והן במתמטיקה. המורים בישראל מקבילים ברמת הכישורים שלהם לבעלי תעודה על־תיכונית לא אקדמית בקנדה. פינלנד ויפן בראש ורמת הכישורים שלהם שווה לתואר אקדמי. המחקר מראה שיש קשר חיובי בין כישורי המורים לכישורי התלמידים ובפינלנד וביפן, כישורי התלמידים הם מהגבוהים ב-OECD. כישורי התלמידים בישראל נמוכים מהממוצע. המחקר מראה שאם ישראל תעלה את כישורי המתמטיקה של המורים לרמה של פינלנד, הישגי התלמידים יעלו מעל הממוצע ויהיו בחלק העליון של פיז"ה.

קרא עוד...

מקבלי תואר ראשון לפי תחום

ישראל מקום ראשון ב-OECD בשיעור תלמידי מדעי החברה ומקום רביעי בשיעור בוגרי משפטים. מצד שני אנחנו בין האחרונים בשיעור בוגרים באדריכילות ובניין, ובתחומי בריאות. למרות היותנו סטראט-אפ ניישן, שיעור בוגרי המדעים והמתמטיקה בישראל, קרוב לממוצע, מקום 14

קרא עוד...

כמות מקבלי תואר דוקטורט

ארה"ב היא עדיין הספקית הראשית של דוקטורים (תואר שלישי) אך גם ישראל, למרות גודלנו, ברשימה המכובדת עם הכפלת כמות מקבלי תואר דוקטור מאז 1998

קרא עוד...

מבחן פיז"ה – תוצאות תלמידים מוחלשים

אחד מהתפקידים החושבים של מערכת החינוך היא להקנות כישורים לתלמידים מוחלשים לשם ניידות חברתית. הציון הממוצע של תלמידי ישראל במדעים עומד על 467 כאשר תלמידים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך הציגו ציונים נמוכים הרבה יותר - 380. בויטנאם, התלמידים בעלי רקע סוציו-אקנומי נמוך הציגו ציונים גבוהים במיוחד, מעל 500 נקודות (מעל הממוצע הישראלי)

קרא עוד...

מבחן פיז"ה – יהודים וערבים

מבחן פיז"ה בודק את כלל התלמידים בישראל וכך מאפשר לראות גם את ההבדלים בין מערכות החינוך השונות. הפערים בין ציוני היהודים לערבים במבחן פיז"ה עצומים ורק מתרחבים עם השנים. הפער במדעים ב-2006 עמד על 63 נקודות וכיום על 87. בקריאה מ-84 >> 116 ומתמטיקה 88 >> 104.

קרא עוד...

מבוא להכשרה מקצועית

הכשרה מקצועית מועילה לכלכלה ולאזרחים בכך שמאפשרת הכוונה תעסוקתית ולימוד כישורים הכרחיים לעולם העבודה. יש מדינות בהן הכשרה מקצועית נחשבת למסלול יוקרתי לא פחות מהאקדמיה אך גם בהן יש זליגה יותר ויותר למסלול האקדמי. ה-OECD ממליץ מאוד להטמיע מערך ענף של הכשרה מקצועית אך מדגיש את החשיבות לאפשר בחירה ומעבר בין מסלולים

קרא עוד...