הגנת הסביבה

לאחר משא ומתן ממושך, בו הייתה מעורבות ישראלית גבוהה, השיק ה-OECD את עדכון הנהלים להתנהגות עסקית נאותה במסגרת מועצת השרים השנתית.

מיסוי פחמן ותמחור התרי סחר בפליטת פחמן הם כלים מרכזיים עבור ממשלות כדי להילחם בפגיעה באקלים - ואכן מחירי הפחמן בעולם עולים בהדרגה, אך נשארים נמוכים מדי בכדי להשפיע באופן משמעותי על שינויי האקלים

איך אפשר להשפיע באמצעות מחיר ומיסוי פחמן על האקלים? האם הגדרת היעדים נכונה? ואילו צעדים מדינות עושות בכיוון?

מחסור בגישה אמינה למי שתיה, סיכוני הצפות, בצורת, זיהום מים – כל אלה הופכים להיות לבעיה יותר ויותר אקוטית בעולם, המתפתח והמפותח כאחד.

כמעט 90% מהדו-חיים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה, הגבוה ביותר ב-OECD

המדריך השנתי המאגד מדדים בנושא צמיחה ירוקה

מדיניות לעידוד גיוון ביולוגי

בישראל,המים הם משאב במחסור וניצול מקורות המים הטבעיים בישראל הוא מהגבוהים ב-OECD - כמעט 50%

קומי קיטאמורי, מנהלת מחלקה צמיחה ירוקה ב-OECD מסבירה על ההיסטוריה של פרויקט צמיחה ירוקה ב-OECD ומדגישה את החשיבות של הממשלה בהשגת יעדים ירוקים בעזרת תמריצים ישירים ועקיפים. גברת קיטאמורי מזהירה ממשלות מלסבסד עסקים לשם עמידה בסטנדטים סביבתיים ומסבירה כיצד מדינות אחרות יכולות ללמוד מהניסיון הישראלי בתחום החדשנות הירוקה

כולם מדברים על הכלכלה המעגלית אבל מה זה אומר? מחזור כבר אינו מספיק והמטרה היא להשתמש מחדש במשאבים בתהליך הייצור כדי להפחית את הבזבוז הקיים בכלכלה המודרנית. הכלכלה מעגלית מבקשת לשנות את החשיבה שלנו בשימוש מוצרים, משאבים ובצריכה

העולם ב-2030 יעמוד בפני שינויי אקלים קיצוניים עוד יותר ורוב סכנות הטבע יהיו קשורות למים - יותר מדי או פחות מדי. אוכלוסיית העולם גדלה וכך גם הביקוש למזון ואנרגיה

ההשקעה במחקר ופיתוח בישראל הוא מהגבוהים בעולם אך רובו פרטי ולא ציבורי. תקציבי מחקר ופיתוח לנושאים חברתיים בוערים כגון בריאות, אנרגיה וסביבה נמוכים מאוד בהשוואה עולמית

50% מהמים המתוקים בישראל ממוחזרים באמצעות התפלה, מחזור ושימוש חוזר. מקום ראשון מבין מדינות ה-OECD

זיהום האוויר בישראל חמור מאוד אך שיעור המוות ממנו יחסית נמוך

הישראלים מייצרים יותר זבל לעומת שאר מדינות ה-OECD. הישראלי הממוצע מייצר כ-610 ק"ג של זבל בשנה, לעומת כ-500 ק"ג בממוצע במדינות המערב. בראש נמצאים ארה"ב ודנמרק עם מעל 700 ק"ג בשנה

הגרמנים הם אלופי ה-OECD במחזור ו-65% מהאשפה העירונית שלהם ממוחזרת. בישראל המצב אמנם משתפר בשנים האחרונות אך אנחנו עדיין בתחתית הטבלה עם 19% בלבד

ישראל במקום הראשון בין מדינות ה-OECD בשיעור מיני היונקים בסכנה. בישראל 105 מיני יונקים מוכרים ו-56 מהם נמצאים בסכנה כלומר רמות שונות של סכנת הכחדה.

יהום האוויר בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD וכמות החלקיקים הקטנים באוויר המסוכנים לנשימה היא 22.5 מיקרוגרמים למטר מעוקב, הרבה מעל לממוצע ה-OECD העומד על 14.5 מיקרוגרמים, ומהקו המנחה שהוצב על ידי ארגון הבריאות העולמי העומד על מגבלה של 10 מיקרוגרמים למטר מעוקב. כמות החלקיקים בישראל נמצאת בעלייה החל משנות ה-90 אז עמדה על 16 מיקרוגרמים. זה לא רק עניין אזורי כיוון ש-85% מאזרחי ישראל חשופים ל-15 עד 25 מיקרוגרמים וה-15% הנותרים חשופים לרמה גבוהה יותר של 25-35 מיקרוגרמים

ישראל במקום הראשון בהשקעות במחקר ופיתוח כחלק מהתמ"ג אך נראה שחלק קטן מזה הולך מזה הולך למחקר ופיתוח בנושאי הגנת הסביבה. ברוב מדינות ה-OECD, חלק קטן עד זניח מוקדש לאיכות הסביבה

יש מספר דרכים להיות ירוק ואחת מהם באמצעות מס. המיסים הירוקים בישראל הם מהגבוהים ב-OECD וקשורים בעיקר לקניית רכבים. המיסים הירוקים בישראל אחראים לכמעט 3% מהתוצר וכמעט 10% מכלל הכנסות המיסים בישראל