דמוגרפיה ורווחה

כאשר שואלים את אנשי המערב לגבי האתגר הגדול ביותר לכלכלה, כולם עונים כאחד - הזדקנות האוכלוסייה. המצב החמור ביותר הוא ביפן עם רבע אוכלוסיית מבוגרים אך גם הכלכלה הגדולה באירופה, גרמניה, עם מעל 20%. המצב ביפן נראה כמעט בלתי הפיך כי ב-1995 אוכלוסיית המבוגרים מנתה "רק" 14.5% וקצב ההזדקנות גדול פי-3 ממוצע ה-OECD. אגב, קצב ההזדקנות הגבוה ביותר הוא דווקא בקוריאה שכרגע מספר המבוגרים שלה קרוב מאוד לישראל אך בתוך שלושים שנה הרכב הגילאים שלה יהיה קרוב יותר ליפן. ומה מצבנו? כאשר אומרים ישראל היא מדינה צעירה לא מתכוונים רק למניין השנים של המדינה אלא גם לגיל האוכלוסייה ורק כ-10% מתושבי המדינה הם מעל גיל 65. כאשר מסתכלים לעתיד, קצב ההזדקנות האוכלוסייה בישראל איטי יותר מאשר טורקיה, צ'יליה ומקסיקו שנמצאות לפנינו בטבלה.

ב-OECD מבינים יותר ויותר שאי אפשר לבצע השוואות כוללות בין מדינות כמקשה אחת ובכל מדינה יש סוגי אוכלוסייה שונים עם כלכלות שונות. תוחלת החייים הוא מדד קריטי המסביר את החשיבות למקום שבו אדם גר, לא רק באיזו מדינה הוא גר אלא באזור שבו הוא מתגורר. הפרשי תוחלת החיים בין אזורים במדינות ב-OECD נעים בין 11 שנה בקנדה לכמעט הפרש אפסי באירלנד. ומה איתנו? אנשים בתל-אביב חיים בממוצע שנתיים יותר מישראלים שבדרום המדינה

המדע לא מצא דרך שבה גברים יוכלו להביא לעולם אך אין זו סיבה שהם לא ישארו עם הילדים, עם האם או בלעדיה. מחקרים מראים שחופשת לידה לגברים תורמת לקריירת האישה וגם לתינוק הרך. באופן מפתיע דווקא יפן וקוריאה הן בראש הרשימה של חופשת לידה לגברים ואחריהן צרפת. תשע מדינות OECD לא מאפשרות חופשה בתשלום לגברים וישראל בניהן. ב-2016 עבר החוק המאפשר לגברים לקחת חופשת לידה של שישה ימים על חשבון חופשה שנתית וימי מחלה

עובדים בעלי שכר נמוך שיפרישו לפנסייה החל מ-2014 ועד הפרישה ישארו בישראל עם שכר נטו של 86%, מעל ממוצע ה-OECD. בדנמרק, הם יקבלו יותר מהשכר שלהם ובארה"ב, פנסיונרים יאלצו להסתפק במחצית משכר הנטו

ממוצע התשלום למעונות ילדים בישראל לזוג הורים עם שני ילדים בין 2 ו-3, עומד על 17% מהשכר, זהה לממוצע ה-OECD. באנגליה ואירלנד התשלום עומד על כמעט מחצית מהשכר. הורה יחידני, ברוב המדינות, ישלם פחות עקב סבסוד המדינה והתשלום עומד על 10.5% מהשכר אך בישראל האחוז מהשכר נשאר זהה ועומד על 17%

החלק הארי של ההכנסה לאחר הפרישה מגיעה מההפרשות של כל עובד לאורך חייו אך רוב מדינות ה-OECD מפרישות פנסייה בסיסית לכולם ומאפשרות רשת ביטחון לאחרים. בישראל, הפנסיה הבסיסית היא כ-13% מההכנסה הממוצעת שעליה מתווספת רשת ביטחון היוצרת פנסייה ממשלתית של כ-23% מההכנסה הממוצעת במשק. יחסית לשאר מדינות ה-OECD, ישראל ממוקמת באמצע כאשר ניו-זילנד מספקת פנסייה בסיסית בשווי 40% מההכנסה הממוצעת ובטורקיה ובקוריאה הפנסייה הממשלתית בנויה אך ורק מרשת ביטחון המגיעה ל-7% בלבד מההכנסה הממוצעת

בעולם הגלובאלי לא רק סחורות וכסף נע אלא גם אנשים. 6.3% מהישראלים חיים במדינות ה-OECD

ישראל היא בין המדינות הצפופות ביותר ב-OECD וגם בתוך הבית צפוף לנו. מספר החדרים פר נפש בישראל הוא בן הנמוכים – 1.16. כמובן יש להזכיר שאחוז הילודה בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי.

לידה בגיל צעיר הינה רעה חולה כיוון שמעלה את סיכוי הילד לחיות בעוני ובמחסור. בישראל ממוצע הלידות הללו נמוך מממוצע ה-OECD ועומד על 7.8 לידות לכל אלף נשים בגילאי 15-19. הנתון הנ"ל מעודד כיוון שזו ירידה מ-14 לידות בשנת 2007. במקסיקו וצ'ילה המצב חמור מאוד עם 63 ו-55 לידות בהתאמה. גם בארה"ב ובריטניה הבעיה החברתית הזו נמצאת בכותרות – בריטניה הנתון עומד על 26 לידות וחמור מכך, אין כלל שיפור מנתוני 2007.

ישראל מספקת למשפחה הטבות כספיות, במס או בשירותי רווחה, קצת פחות ממוצע ה-OECD. בריטניה היא המדינה המשקיעה את שיעור הגדול ביותר מהתמ"ג במשפחות

הגירה לא כוללת רק עובדים בשכר נמוך אלא לעיתים קרובות עונה על צורך קריטי כמו מחסור ברופאים. רוב הרופאים בישראל קיבלו הכשרה במדינה אחרת וחלק הארי של קבוצה זו הם העולים ממדינות חבר העמים לשעבר. בנוסף, מסלול למידת חו"ל הופך לנפוץ יותר ויותר

ישראל בתחתית הטבלה עם מדינות כמו טורקיה, צ'ילה ומקסיקו בהוצאות על רווחה – 16% כשיעור מהתמ"ג בעוד ממוצע ה-OECD עומד על 21%. המדינות החברתיות ביותר הן: צרפת, פינלנד, בלגיה ודנמרק. מצד שני, האם השקעה כה גדולה ברווחה הינה בת קיימא בימינו?

לרוב הישראלים יש רקע בהגירה, כלומר, נולדו בארץ אחרת (מעל 30%) או שהוריהם הגיעו מארץ אחרת. לפי הנתונים הללו, ישראל נחשבת למדינת ההגירה הגדולה ב-OECD.

מבחינת קליטה מהגרים (עולים בגירסה הישראלית), ישראל היא למעשה המדינה היחידה ב-OECD שבה שיעור העניים הישראלים הילידים גבוה יותר מאשר ישראלים עולים. כלומר, העולים המגיעים לישראל, בניגוד לרוב המדינות, יזכו לרוב, להצלחה כלכלית. מהגרים שמגיעים לספרד או יוון, יש להם פי-2 סיכוי להיות עני ואפילו בארה"ב, ארץ שבה כל אחד יכול להצליח לפי המוטו, למהגרים יש סיכוי גדול הרבה יותר להיות עני מאשר לאמריקאים שנולדו בארה"ב

מהגרים (עולים בגירסה הישראלית) צפויים ברוב מדינות ה-OECD להיות מובטלים בשיעורים גבוהים יותר מאזרחים ותיקים. בישראל, אחת ממדינות ההגירה הגדולות בעולם, שיעור העולים המבוטלים דווקא נמוך יותר מאלו של האזרחים הילידים

כאשר מורידים מהוצאות הממשלה את הוצאות הביטחון ותשלומי הריבית, מתקבלת הוצאה אזרחית. בישראל, ההוצאה האזרחית הינה הנמוכה מבין מדינות ה-OECD להוציא את קוריאה שבה היא נמוכה יותר. באופן לא מפתיע, המדינות הסקנדינביות הן בראש הטבלה אך מקדימה אותן סלובניה. ממוצע ה-OECD עומד על 43.3% מהתוצר ובישראל על 30.8%.

חופשת לידה הינה כלי חברתי חשוב לאישה העבודת. החוק בישראל מאפשר לעובדת לקבל 14 שבועות בתשלום, לעומת 17 שבועות בממוצע במדינות ה-OECD. מצד שני, בישראל, כלל השבועות הינם בתשלום מלא. המדינה הכי נדיבה הינה קרואטיה עם 30 שבועות ב-100% שכר והכי פחות נדיבה היא ארה"ב, מדינת ה-OECD היחידה שבה אין חופשת לידה בתשלום על-פי חוק.

האישה הישראלית צפויה לחיות כ-3 שנים יותר מאשר הגבר הישראלי, עד גיל 83.9 בממוצע. תוחלת החיים בישראל היא בין הגבוהות ב-OECD אך ביפן, ספרד וצרפת הנשים צפויות לחיות מעל גיל 85. במקסיקו, הונגריה וטורקיה, פחות מ-80. האם יש קשר בין משבר כלכלי לתוחלת חיים? לא בהכרח. ביוון ופורטוגל שסבלו קשות ממשבר הכלכלי האחרון וקיצצו רבות בתחום הבריאות, הנשים צפויות לחיות עד גיל 84, גבוה יותר מישראל. ארה"ב בעלת התמ"ג הגבוה בעולם ממוקמת מתחת לממוצע של ה-OECD עם 81.2 לנשים

סקירה על שוק התעסוקה ומדיניות רווחה בישראל

סקירה על שוק התעסוקה בישראל ומדיניות רווחה לשנת 2010